בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ההחמצה הגדולה של אלביט

בתחילת שנות ה-80 העדיפה אלביט להתמקד במוצרים צבאיים וכך הפסידה רעיון עסקי וצוות פיתוח שהפך את חברת אי.אם.סי האמריקאית לענק בשווי 70 מיליארד דולר. נשיא אלביט לשעבר עמנואל גיל מודה: "במבט לאחור זו היתה טעות"

תגובות

ניו יורק. אם תשאלו ישראלים מי היא החברה המצליחה ביותר שיש לה רקע ישראלי, הם ודאי יאמרו כי זו צ'ק פוינט. אך מי שמצוי בעולם ההיי-טק האמריקאי ינקוב בשמה של חברה אחרת: הרקע האירי שלה דומיננטי, אך ללא המוח הישראלי היא לא היתה מגיעה לאן שהגיעה. מדובר בחברת אי.אם.סי, שמשרדיה ממוקמים באזור בוסטון, המייצרת מערכות לאחסון נתונים. שווי השוק של החברה נאמד ב-70 מיליארד דולר ועובדים בה כ-23 אלף איש.

ישראלים לא מעטים מועסקים באי.אם.סי. לפי הגרסה החצי רשמית כ-30 בארצות הברית וכ-50 בשלוחה בתל אביב, לפי הגרסה הלא רשמית 150 ישראלים עובדים בארצות הברית. כשבודקים את אתר האינטרט של החברה אפשר למצוא בין ממלאי התפקידים הבכירים, כמו סגן נשיא או סגן נשיא בכיר, ישראלים רבים: ארז עופר, דורון קמפל, ישי קדם, גל סנה וגיל שפירא. רובם עובדים במחלקת ההנדסה. בראש המחלקה עומד משה ינאי, הישראלי הדומיננטי בחברה.

הקשר הישראלי של אי.אם.סי אינו רק מספר הישראלים המועסקים בה, אלא העובדה שההצלחה המטאורית של אי.אם.סי קשורה ישירות לינאי ולצוות הישראלי. צוות זה הפך את אי.אם.סי מחברה אפורה, לאחת החברות הבולטות בשוק ההיי-טק האמריקאי. יש אף המגדירים את אי.אם.סי כשילוב של מוח ישראלי ושיווק אירי. מאחורי ההצלחה השיווקית עומד דיק איגן, מייסד אי.אם.סי, העתיד להתמנות בקרוב לשגריר ארצות הברית באירלנד.

אי.אם.סי שומרת על פרופיל נמוך. גם ינאי נמנע מחשיפה. פנייה לראיין אותו, לא נענתה. מה שבטוח, אומרים מכריו, הפיתוחים שלו העשירו אותו מאוד. יש לו מסוק פרטי, למשל.

מכריו של ינאי אומרים כי הוא דוגמה נפלאה לחולי של התעשייה הישראלית. לינאי היו רעיונות מעולים ובאלביט לא נתנו לו לקדם אותם. אם אלביט היתה מאמינה בו, אולי אפשר היה ליצור את נוקיה הישראלית. אחרים בבוסטון אומרים כי אסור לשכוח את הסביבה העסקית בישראל. גם אם הרעיון היה יוצא אל הפועל בישראל, בשל הניסיון העסקי המועט בה אין ודאות שניתן היה להקים חברת ענק כמו אי.אם.סי.

בשנים 83-'76' פיתחה אלביט מחשב מרכזי (מיינפריים) תואם יבמ בשם ענת. ינאי בלט בצוות זה. כדי להתגבר על מגבלות שיווק נמכר המחשב לחברה הגרמנית ניקסדורף, ששיווקה את המחשבים בשמה בארצות הברית. ינאי וחבריו שפיתחו רעיונות בתחום האחסנה בשביל ענת באלביט, עברו לניקסדורף בארצות הברית.

בינתיים יצא הפי.סי לשוק. בעקבות זאת, ניקסדורף החליטה להפסיק את הפעילות של מכירת מחשבי המיינפריים והקבוצה הישראלית נפלטה מהחברה. ינאי נפגש עם דיק איגן, יו"ר חברת אי.אם.סי, שפיתחה ויצרה זיכרונות למחשבים. אי.אם.סי היתה אז חברה מפסידה. כשינאי וחבריו הצטרפו לחברה, באמצע שנות ה-80, הגיע המפנה שייחלה לו.

סמק מוקרין הוא ממנהלי חברת סטארט-אפ קטנה בבוסטון, הפעילה גם בישראל. מוקרין עבד יחד עם הצוות הישראלי באלביט ואחר כך עבר לאי.אם.סי. "הייתי בצוות הראשון של פרויקט ענת", הוא מספר, "בראש הצוות עמד טוביה לנמן. אלביט מכרה מיינפריים דרך ניקסודרף ובצוות הזה גדלו הרבה מהנדסים ומתכנתים. הצוות היה אחראי למערכת האחסנה של ענת. לבסוף כאשר אלביט החליטה למכור את ענת, עבר הצוות לניקסדורף. באי.אם.סי היו היה צורך באנשים המתמחים בתחום הסוליד סטייט דיסק ואז הם גייסו את ינאי והקבוצה שלו".

בתשובה לשאלה מדוע אלביט לא רצתה לפתח בעצמה את הרעיונות של ינאי וחבריו, משיב מוקרין: "השוק בישראל קטן והאנשים כאן לא הבינו את הפוטנציאל של השוק לאחסנת נתונים. נוסף על כך, היה חוסר דימיון מצד ההנהלה הישראלית. אני מאמין שאת הרעיון של האחסנה אפשר היה לפתח בישראל, אך כדי לשווקו היה צורך בחברה בינלאומית.

"אסור לשכוח שבאלביט היו תמיד שני חלקים - אזרחי וצבאי. החלק הביטחוני היה חשוב יותר כי הוא תמיד הביא את הכסף. לבסוף אנשי הביטחון קיבלו את ניהול החברה. לטווח קצר זה היה טוב. אבל לטווח ארוך זה לא עזר לחברה ומנע ממנה להתפתח בשוק המחשבים.

"גם ניקסדורף לא עשו עבודה טובה במכירת המוצר. השיווק באי.אם.סי היה באמת מוצלח. הם מכרו יפה את הרעיונות של הישראלים. ללא ספק, מבחינה טכנית הקרדיט מגיע לישראלים. אגב, פעמים רבות רצו לסגור באי.אם.סי את הפרויקט, מסיבות פוליטיות פנימיות. היו מנהלים שלא האמינו ביכולת של הישראלים. מצד שני, איגן, מאוד האמין בהם. גם כיום, בתחום ההנדסה הישראלים הם בתפקידים בכירים ביותר. המנהיג הוא ינאי. המתכנת הראשי של החברה הוא נתן ויסליצקי. טוביה לנמן, שהיה הבוס של ינאי באלביט, הובא לכאן באמצעותו והפך להיות חלק מהצוות".

הלל אבני מתגורר בישראל, וכיום פועל בחברת סטארט-אפ. בעבר הוא היה מקבילו של ינאי בפרויקט ענת. ינאי היה אחראי על הדיסקים ואבני על הסי-פי-יו. "כל מה שינאי והצוות שלו עשו היה המשך הפיתוח של עבודתם באלביט. מובן שהם עידכנו את הרעיונות בחידושים הטכנולוגיים. במבט לאחור, אני לא בטוח שאם ינאי וחבריו היו נשארים באלביט, הם היו יכולים לעשות בדיוק מה שנעשה באי.אם.סי.

"הבעיה היתה שהנהלת אלביט לא היתה מעוניינת במוצרים אזרחיים. לעמנואל גיל ולהנהלת אלביט היתה גם אוריינטציה שלא כדאי להשקיע בפיתוח, אלא לרכוש ידע ומזה לעשות מוצרים. בסך הכל, אלביט לא היתה חברה עם חזון טכנולוגי ולכן רוב הצוות של ענת מצא את עצמו בחוץ".

גיל, לשעבר יו"ר מועצת המנהלים של אלביט ובאותם ימים מנכ"ל החברה, אומר כי "בראייה לאחור אפשר להצטער על מה שקרה. אך צריך לבחון את האירועים מנקודת המבט של אותה תקופה. הבעיה של כל חברה ישראלית בתחום ההיי-טק היא חוסר האיזון בין היכולת לפתח לבין היכולת לשווק. זו הסיבה שהתקשרנו עם ניקסדורף. מובן שניסינו לשווק את המוצר עוד קודם לכן, אך ללא הצלחה. היה אז קשה הרבה יותר להשקיע בשיווק. במבט לאחור, אפשר לומר שזו היתה טעות. משה ינאי היה בחור מוצלח. אני מצטער שלא יכולנו לשמור אותו בחברה. בדיעבד, אני יכול להגיד שהוא היה טוב יותר בפיתוח מאשר בשיווק המוצר. אבל אני מאשים קודם כל הנהלת אלביט".

המוצר שינאי וחבריו פיתחו באי.אם.סי היה סימטריקס - מערכת אחסון נתונים המבוססת על מערך דיסקים. גיל פרס, עובד במחלקת השיווק של אי.אם.סי, נבחר בידי החברה להסביר את הקשר הישראלי ל"הארץ". הוא עצמו התחיל לעבוד בחברה ב-93', כשעבדו בה 500 איש. כיום היא נחשבת למעסיק הגדול במסצ'וטסטס. פרס עזב את ישראל ב-82'.

"לפני שאי.אם.סי יצאה עם סימטריקס שלטה יבמ על 80% משוק אחסון הנתונים", אומר פרס, "מכונות האחסון שלהם היו גדולות מאוד. הישראלים הצליחו להקטין את המערכת, להגדיל את כושר האחסנה ובאמצעות תוכנה להגדיל את מהירות האחסון. בתוך ארבע שנים, נתח השוק של אי.אם.סי היה גדול יותר מזה של יבמ. מה שסייע להצלחת המוצר הם המהנדסים הישראלים. גם עתה הסימטריקס הוא מוצר הדגל של החברה, אם כי כעת זהו הדור החמישי של המוצר".

לאי.אם.סי יש יחידה למחקר ופיתוח בישראל, המשתלבת בעבודת הפיתוח הנעשית במסצ'וטסטס. לדברי עובדים בחברה, כמה מהמהנדסים הישראלים רצו לחזור הביתה וכך קמה אי.אם.סי ישראל, הנמצאת בקרית עתידים. מקורות בחברה אומרים כי באי.אם.סי מודעים היטב ליכולתו של המוח הישראלי, והקמת השלוחה בארץ מאפשרת לחברה להיות בסביבה רוחשת המצאות. לנגד עיניהם של ראשי אי.אם.סי עומדת הדוגמה של אינטל ולוסנט המקיימות פעילות מחקר ופיתוח בישראל. לכן לא קשה לשכנע את ההנהלה לטפח את הפעילות בתל אביב.

בנוסף, החברה מוכרת מוצרים בישראל. בין לקוחותיה: בזק, משרד הביטחון ואל על. אי.אם.סי פעילה גם בפרויקט השואה של הבימאי סטיוון ספילברג. הפרויקט עוסק בשימור עדויות של ניצולי שואה. ספק אם היתה מגיעה לכך ללא הקשר הישראלי.

מקורות באי.אם.סי אומרים כי רבים מאנשי הצוות הישראלי הוותיק תוגמלו היטב. נוסף על השכר ובונוסים הם קיבלו מניות, שערכן זינק בעשר השנים האחרונות.

איבדה מהצבע בלחיים

אי.אם.סי סיימה את 2000 בהישג גדול. בעוד שוק ההיי-טק קורס, המניה שלה עלתה ב-10% ל-66.50 דולר. בשיא, בספטמבר 2000, הגיע מחיר המניה ל-105 דולר. אלה היו ימים יפים מאוד לחברה. היא ציינה 20 רבעונים ברציפות שבהם עמדה בתחזיות האנליסטים. היו אף שהעריכו כי אם תמשיך בדרך זו, תהפוך לסיסקו הבאה.

שוק אחסון הנתונים נהפך בשנים האחרונות לשוק אטרקטיווי. התחום שנראה אפרורי התגלה כתחום רווחי ביותר. לשם השוואה, שוק השרתים שנחשב לשוק רווחי התגלה כשוק בעייתי למדי משום שהתחרות בו גדלה. השחקנים הראשיים בשוק השרתים עייפו מהצפיפות ועתה רבים מהם מעוניינים להיכנס לשוק האחסון בו שולטת אי.אם.סי. בין השחקנים שהחליטו להקדיש מאמץ רב בתחום נמצאות קומפק ויבמ.

בדרך כלל שמרה אי.אם.סי על פרופיל נמוך בתקשורת, אך הישגיה עוררו התעניינות. יו"ר הנהלת החברה, מייקל רטגרס, התבטא בצורה אופטימית בינואר 2001, ואמר כי למרות החולשה בכלכלה, החברה תעמוד בציפיות שלה. הציפיות היו גדולות. התחזית היתה להכנסות של 12 מיליארד דולר ב-2001 לעומת 8.9 מיליארד דולר ב-2000. בסוף הרבעון הראשון של 2001 דיווחה החברה על הכנסה בהיקף של 2.3 מיליארד דולר, עלייה של כ-30% ורווח נקי של כ-400 מיליון דולר - עלייה של כ-20%.

בינואר 2001 פירסם "ניו יורק טיימס" כתבה פותחת במדור העסקים היומי על תעשיית אחסון הנתונים, ואי.אם.סי כיכבה בה. מנהלי אי.אם.סי צפו כי ב-2005 כ-70% מההוצאות למידע טכנולוגי יוקדשו לאחסון נתונים. מחקר שנערך באוניברסיטת ברקלי במימון אי.אם.סי, העלה כי בשלוש השנים הבאות ייווצר מידע בכמות הגדולה מזו שב-300 אלף השנים האחרונות. את המידע הזה יהיה צורך לאחסן, אמר רטגרס.

באחרונה חזרה אי.אם.סי לכותרות, לאחר שהורידה את הצפי לגידול בהכנסות מ-35% ל-20%. התוכנית להוסיף עוד 7,000 עובדים נדחתה ואפילו הוחלט על קיצוץ: לראשונה זה חמש שנים החליטה החברה להפחית את מצבת העובדים ב-1,100 איש - 4%. עובדים גם יועברו לתפקידי מכירות כדי לשפר ביצועים.

הסיבה לחדשות הרעות מאי.אם.סי היא שהמצב הכלכלי בארצות הברית ובאירופה משפיע גם עליה. חברות נמצאות בקשיים והן מקצצות את הוצאותיהן גם בתחום אחסון הנתונים. מניית החברה צנחה מראשית השנה ל-33 דולר.

למרות זאת, מצבה של אי.אם.סי עדיין טוב ממצבן של מרבית חברות ההיי-טק. אי.אם.סי היא עדיין חברה מצליחה שהגיעה רחוק, וגם עתה עתידה נראה מצוין. עם זאת אין ספק כי אי.אם.סי איבדה באחרונה הרבה מהצבע בלחיים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו