בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקו האדום של וליד דקה וסנא סלאמה

תגובות

בשנים האחרונות התוודע הציבור הישראלי אל האסיר הביטחוני וליד דקה, הן בזכות מאמריו המתפרסמים מדי פעם בפעם ב"הארץ" ובעיתונים ערביים בישראל, והן בשל התקדים שיצר. דקה היה האסיר הראשון שנישא בכלא בישראל, בטקס שבו השתתפו אסירים וסוהרים וגם כמה מבני משפחתו ומבני משפחת אשתו.

דקה נולד ב-1961 בבקה אל-גרביה, שם סיים לימודים בבית ספר תיכון ואחר כך עסק בעבודות מזדמנות. אחרי המהפכה האיסלאמית באיראן הצטרף לזמן קצר לארגון איסלאמי בישראל, אבל מאוחר יותר נדד אל השמאל הפלשתיני הקיצוני, ואחרי מלחמת לבנון הצטרף לחזית העממית לשיחרור פלשתין. הוא אף יצא לאימונים צבאיים בסוריה והיה חבר בחוליה שחטפה ורצחה את החייל משה תמם ב-1984. דקה טוען שלא ידע על החטיפה והרצח, וממילא לא נטל בהם חלק. בית המשפט לא קיבל את גרסתו וגזר עליו עונש מאסר עולם.

ב-1996 ביקרה אותו בכלא סנא סלאמה, צעירה מהכפר טירה, שכתבה אז מאמר על האסירים הביטחוניים הערבים. בסיום הראיון שאלה סלאמה את דקה אם היא יכולה לעשות משהו למענו. הוא ביקש ממנה לשלוח לו ספר של יהושפט הרכבי, שהיה נחוץ לו לקורס שלמד אז באוניברסיטה הפתוחה. השניים החלו להתכתב. הם התקרבו, התאהבו ובחלוף שנתיים וחצי החליטו להינשא.

"אני יודע שאנשים בחוץ לא מעכלים איך יכול להיות שבחורה צעירה, שכל החיים לפניה, מחליטה להינשא לאסיר ביטחוני שעוד אין לו תאריך שיחרור. איך אפשר אהבה וחתונה ללא קשר אינטימי", כותב דקה. סלאמה אומרת שהחתונה התקיימה בתקופה מלאת תקווה. "היה אז תהליך אוסלו, שלמה בן-עמי היה השר לביטחון פנים, ולמרות שהייתי מוכנה למאבק של עשר שנים ויותר עד לשיחרורו של וליד, כולנו חשבנו שזה יבוא הרבה יותר מהר", היא אומרת.

סלאמה ודקה ניהלו מו"מ בן שמונה חודשים עם השב"ס על הסידורים למסיבת האירוסין, שלבסוף היתה לטקס נישואין בנוכחות קאדי. "למעשה החלטנו שסנא נכנסת לכלא אתי עד יום שיחרורי", כותב דקה, "ואילו לא הייתי משוכנע באופן מוחלט שהיא אדם עצמאי בהחלטותיה ושיש לה החוזק הנפשי להתמודד עם כל הקשיים הקשורים באהבה הזו... הייתי באמת מרגיש אשם בכליאתה אתי".

דקה מנהל כיום מאבק משפטי לקבל אישור לחופשה כדי להתייחד עם אשתו וכדי לקיים נשף נישואין גדול. הנהלת הכלא מציעה להם לקבל אישור ל"ביקור מיוחד", שיאפשר להם להתייחד בכלא, אך השניים מסרבים בתוקף. "זה קו אדום", כותב דקה. "לא מקובל בחברה שלנו שאשה תתייחד עם בעלה בכלא". אף שהשניים נשואים מבחינה רשמית, מסביר דקה, לנישואיהם אין גושפנקה חברתית מבחינת ההלכה האיסלאמית, כל עוד לא נערך טקס "אישהאר אל-זאג'" (פרסום דבר הנישואין), אשר יסביר את סיבת הריונה של סלאמה.

בינתיים מסתפקים השניים בפגישה דו-שבועית. "לביקור אני משתדל ללכת במיטבי. ער, ומבקש לקלוט כל שינוי וכל תו בפניהן של אמי ושל ארוסתי. אני כותב על כף ידי הערות כדי שלא אשכח, כי אסור לי להחזיק עט ונייר בביקור", מספר דקה. אמו של דקה וארוסתו, בלוויית אחד מאחיו, באות לכלא בשש בבוקר. "אנחנו נרשמים, מחכים שלוש שעות בחוץ, נכנסים, מחפשים בכלים שלנו, בודקים מה אנחנו מביאים לו, ומחזירים לנו חצי מהדברים. בפעם שעברה החזירו לנו פטרוזיליה שרצינו להכניס לו לכלא", מספרת סלאמה. בביקור מדברים על עניינים אישיים, על החיים בכלא, והרבה פוליטיקה.

דקה וסלאמה חברים בהנהגה הארצית של הברית הלאומית הדמוקרטית (בל"ד), מפלגתו של ח"כ עזמי בשארה. דקה מפרסם מאמרי דעה קבועים בביטאון המפלגה, "פסל אל-מקאל". סלאמה היא פעילה מרכזית ב"אגודה למען האסיר", הפועלת לקידום עניינם של האסירים הביטחוניים הערבים אזרחי ישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו