בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דני-דין פוגש את דן-טרזן

דני דין הרואה ואינו נראה בג'ונגל און שריג. ציורים: מ' אריה. הוצאת מ' מזרחי, 128 עמ', 46 שקלים

תגובות

דומה שבחודשים האחרונים, לצד האירועים האלימים שמתרחשים מסביב, פוקד אותנו גל אדיר של נוסטלגיה לספרי הילדות הישנים. ספרי חסמב"ה יצאו לאור מחדש, ספרי קופיקו וצ'יפופו של תמר בורנשטיין-לזר מציפים שוב את המדפים בחנויות הספרים,

ועכשיו הופיע גם ספר חדש בסדרה שהפופולריות שלה בקרב דורות שלמים לא היתה פחותה, ואולי אף עלתה על כל אלה - "דני-דין הרואה ואינו נראה".

את סיפורי דני-דין כתב "און שריג", הלא הוא "אבנר כרמלי", הלא הוא "איתן דרור", הלא הוא "יגאל גולן", כולם שמות בדויים של שרגא גפני, מסופרי הילדים המצליחים, והמושמצים, ביותר בישראל (הוא חיבר יותר מ-150 ספרים, בתוכם כ-20 סדרות שונות, ותירגם יותר מ-140 ספרים).

שתיים מהסדרות האחרות שחיבר, תחת השם "אבנר כרמלי", הפכו כמעט לקלאסיקה: "הספורטאים הצעירים", על עלילות צמד כדורגלנים בלתי מנוצחים, ו"הימאים", על הרפתקאות אנשי ארגון מחתרת דמוי לח"י (שגפני עצמו השתייך אליה) בארץ ישראל המנדטורית. סדרות אלה זכו לפופולריות עצומה אצל הקוראים הצעירים ולשנאת המבקרים, שטענו נגד גפני שהוא "בית חרושת לספרות קלוקלת" והאשימו אותו בנטיעת ערכים פוליטיים ימניים של שנאת ערבים בקרב הקוראים.

פחות ידוע שגפני גם חיבר את אחד מסיפורי המלחמה המעולים ביותר בספרות העברית, "הקרב על מבצר ויליאמס", שעובד לסרט קצר מצוין בבימוי רנן שור. אבל ללא ספק ההצלחה המרשימה ומאריכת הימים ביותר שלו היא סדרת דני-דין.

סדרה זו החלה להופיע ב-1961, והיא ממשיכה להופיע, בהפסקות, עד עצם היום הזה, בלי שדני-דין יזדקן אפילו בשנה אחת. הרעיון של אדם בלתי נראה (שמקורו בספר ישן של ה"ג' וולס), שיכול לעשות בכל מקום כרצונו, קסם מאוד לילדים. דני-דין הוא התגלמות הסופר-גיבור הישראלי. הוא פטריוט ישראלי עליז ופיקח, הגובר על יריביו הערבים, המטומטמים והמרושעים, בתחבולות שונות, באמצעות כוחו המיוחד (בליווי איוריו הקבועים של מ' אריה, שמזכירים מדי פעם קריקטורות ערביות אנטי-ישראליות). ההומור בספרים מכוון תמיד נגד הערבים.

בסיפורים הראשונים בסדרה הוצג דני-דין כילד רגיל, המשתמש באי-נראותו בעיקר לתעלולים תמימים, אבל באמצע שנות ה-60 השתנה אופיה של הסדרה, ודני-דין הפך מילד שובב לנשק הסודי של צה"ל ושל שירות המודיעין. הוא נשלח על ידם למשימות שונות מעבר לקווי האויב, פוגש, בין השאר, את המנהיג המצרי נאצר ומכה אותו מכות נאמנות, לוקח בשבי את חוסיין מלך ירדן בתקופת מלחמת ששת הימים, משחרר את כל השבויים הישראלים שהיו כלואים בסוריה לאחר מלחמת יום הכיפורים, מונע מסדאם חוסיין להטיל נשק ביולוגי על ישראל בזמן מלחמת המפרץ, ובסיפורים קצרים שהופיעו בעיתונות עוזר לרמטכ"ל אהוד ברק לחסל את ארגון החמאס ואת האינתיפאדה.

ניכר שגפני מודע, בספריו האחרונים, לשינויים שחלו עם הזמן, כולל במעמד הנשים. דני-דין שוב אינו לוחם בערבים אלא עוסק בעניינים אחרים, שאינם קשורים בביטחון המדינה. למשל, הוא עוזר לספורטאית יעל ארד לנצח באולימפיאדת אטלנטה. בכמה מהספרים האחרונים מופיעה לצדו דודניתו דינה-דין, שהפכה גם היא לבלתי נראית, והם פועלים יחד למען השלום עם הערבים, תוך כדי השמעת רעיונות "כנעניים" על הצורך בהתמזגות בין היהודים והערבים בארץ ישראל, משום שהם אחים. הם גם בולמים יחד פלישה של גזע חיזרים לכדור הארץ, ומצילים מידיהם את נשיא ארה"ב ביל קלינטון.

הספר החדש, "דני-דין בג'ונגל" (מס' 29 בסדרה), שומר על המגמה הזאת, האופיינית לספרות הילדים והמבוגרים בארץ, של התרחקות מ"רלוונטיות". הספר הוא עירוב מוזר של מוטיווים עדכניים מאוד עם המוטיווים הישנים של ספרי וסרטי הרפתקאות מלפני 40 שנה, בתקופת צעירותו של הסופר. והשניים אינם משתלבים היטב. למשל, דני-דין גולש באינטרנט ויוצא לזימבבווה שבאפריקה כדי להיפגש עם ידיד שאתו ניהל צ'טים, ואגב כך עליו להיאבק בחבורת רוצחים סדרתיים מסוכנים, "שלושת מלאכי המוות", ש"כבר רצחו עשרות בני אדם וביניהם זקנים, נשים וילדים" - סוג של אויבים שאינו קיים בספרים הישנים בסדרה, שבהם הפושעים (אלא אם הם גנרלים ומחבלים ערביים) היו "צמחוניים" הרבה יותר. ואולם עלילה מקבילה בספר, העוסקת בהרפתקאותיו של גיבור נוסף, מלך הג'ונגל, שייכת לסוגה ישנה מאוד בספרות ההרפתקאות: הגיבור הוא שיירן, נער ישראלי שכל כך אהב את סיפורי טרזן בילדותו עד שהחליט לנסוע לאפריקה, והוא חי שם כעת כטרזן כל דבר, מנהיג שבט גורילות, משמש כאב לקופה הפיקחית צ'יטה, ונאבק באריה האכזר נומה (ששמו לקוח מספרי טרזן של בורוז).

הדמות הזאת מזכירה מאוד לא רק את טרזן עצמו, אלא גם את דמותו של גיבור חוברות ישראלי מראשית שנות השישים, זמן ספריו הראשונים של דני-דין, בשם "דן טרזן", שאת סיפורי הרפתקאותיו כתב העיתונאי זאב גלילי.

בספר החדש מגיע דני-דין לאפריקה, ועוזר לשיירן במאבקו באריה הרשע. הקוראים, שסביבם משתוללת אינתיפאדה חדשה, אינם יכולים שלא לשאול את עצמם אם זהו הזמן המתאים לגיבור הרואה ואינו נראה לנסוע לאפריקה. סביר להניח שבספרים הבאים בסדרה, אם יהיו, יחזור דני-דין להילחם באויבינו המסורתיים, הפלסטינאים או הסורים.

ועם זאת, למרות כל העדכונים העלילתיים של שריג, דמותו של דני-דין נשארה במהותה הדמות הנאיווית ברוח שנות השישים, שהיא כיום חלק מהזיכרון הקולקטיווי הישראלי, ושימשה בסיס לפרודיות רבות. מעניין להזכיר בהקשר זה את תיאורו הפרודי של דני-דין בסיפור של אתגר קרת "גדי-דין בהרפתקאות נגד הריגול הנגדי" (מתוך "געגועי לקיסינג'ר", 1994). בסיפור הוא מתאר את בגרותו של דני-דין (שכזכור נשאר ילד נצחי בסדרה), כאשר שוב אינו מסוגל להיות נראה, ולבסוף מת כתוצאה ממחלה שהיא תוצר של ההמצאה שהפכה אותו לבלתי נראה, זאת לאחר שבמשך שנים סבל מהזנחה והתעלמות מצד מפעיליו לשעבר בשירות המודיעין. בסיפור הזה גם מופיעים חברי חבורת "חסמב"ה" לשעבר כאנשי מוסד חורשי מזימות, לצד אזכורים של שני קופים מדברים ותוכי, גיבורי סדרות הילדים קופיקו, צ'יפופו ותוכידס, שעליהם ערכו אנשי המוסד ניסויים למען "ביטחון המדינה" (ראו את גורלם של לוחמי יחידות מובחרות שהורעלו במים של הקישון) - סאטירה קשה על מה שקרה לגיבורי הילדות שלנו עם התבגרותם והתבגרותנו.

שהרי להביא את דני-דין לבגרות ולתת לו להתמודד עם החיים האמיתיים פירושו להרוס את כל הקסם שהילד הבלתי נראה, לוחם הצדק בן 11-10 הנצחי, שהוא מהלך עלינו זה 40 שנה. וייתכן שדווקא היום הקוראים זקוקים יותר מאי פעם לדמות הילדית הפנטסטית כדי לשכוח את המציאות הקשה שמסביב.

אלי אשד כתב מחקר על חוברות "טרזן" הישראליות תחת הכותרת "טרזן בארץ הקודש"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו