בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המקרא והטלסקופיזציה של ההיסטוריה

תגובות

Brill: Leiden, Boston, Koeln, 2001 Major Problems and Minor Issues History of Biblical Israel Abraham Malamat

"תולדותיה של ישראל המקראית", שיצא לאור בהוצאת בריל ההולנדית, מאגד עשרים ושישה מחקרים שכתב אברהם מלמט במשך כמחצית המאה, מתחילת שנות החמישים ועד היום. שניים מן המאמרים רואים כאן אור לראשונה. כרך הדור זה משלים אוסף מאמרים אחר של מלמט, "מארי והמקרא", שפורסם אף הוא בהוצאת בריל לפני כשנתיים, ובו מאמריו שעניינם זיקת העולם האמורי בכלל והעיר מארי בפרט לעולם המקראי.

לכרך הנוכחי שישה שערים. השער הראשון עוסק בשחר ההיסטוריה הישראלית, תקופה המאופיינת לרוב בכינוי (שאיננו נקי מבעיות מתודולוגיות, כפי שמלמט חוזר ומטעים) "תקופת האבות". גישתו של מלמט בעניין זהירה: הוא אינו מנסה למקם את אבות האומה הישראלית מבחינה כרונולוגית, גם אם אינו תומך בשיטתם של הרוויזיוניסטים השוללים מכל וכל את עצם קיומם ההיסטורי הממשי. בעיניו נראים סיפורי האבות בראש וראשונה מוצר היסטוריוגרפי, מבנה ספרותי מורכב המבוסס על סכימה מוכרת במזרח הקדום של "שלושה דורות של אבות מייסדים", שבאמצעותם השכילו עורכיו המאוחרים של הגוף המקראי ליצור רצף אחיד וקוהרנטי לפרוטו-היסטוריה של עם ישראל. מהלך היסטוריוגרפי זה מכנה מלמט, ואין הוא היחיד הנוקט מונח זה, "טלסקופיזציה" של ההיסטוריה: מבט מרחיק ראות של ההיסטוריוגרף הקדום אל עבר קו האופק של מקורותיו. מבט שבוחר אירועים בודדים, פרדיגמטיים, מתוך מבחר גדול של אירועים אחרים, כדי להשיג רצף היסטורי, או רצף סיפורי, מבוקש.

בעיניו של מלמט מסתיימת הפרוטו-היסטוריה של עם ישראל עם התנחלות שבטי ישראל בכנען, הפותחת את ההיסטוריה הממשית של העם. נקודת התחלה זו להיסטוריה הממשית של שבטי ישראל אינה מקובלת על זרמים מחקריים שונים, הטוענים כי תקופת השופטים, ואף ראשית ימי המלוכה, אינם אלא מיתוסים מאוחרים, ואין לראותם בבחינת היסטוריה של ממש. אין בכוונת סקירה זו להידרש לוויכוח הלוהט שבין המקסימליסטים למינימליסטים, אבל טוב יעשו כל הנדרשים לעניין אם יחזרו ויקראו את המאמרים שבשער הראשון בספר הנסקר כאן כדי להיווכח כי יותר משהוויכוח דן בראשית ההיסטוריה הישראלית הוא עוסק למעשה בעצם הגדרת המושג "היסטוריה". הביבליוגרפיה המרוכזת בסוגיה זו בעמוד 421 בספר מועילה במיוחד למי שחפץ להיכנס בעובי הקורה בתחום זה.

מלמט הוא מן החוקרים המובהקים שהשכילו להבין את חשיבותן של תעודות מארי למחקר המקרא, תרבות עמי כנען בכלל וישראל בתוכה (הוא היה גם, אגב, מן הספקנים אשר לא נסחפו בהתלהבות הראשונית עם גילוי תעודות אבלה, ונזהר בהסקת מסקנות מפליגות בדבר תרומתן הממשית של תעודות אבלה ביחס למקרא. ספקנות וזהירות אלו השתלמו היטב כאשר רוב הדעות התומכות בזיקתן של תעודות אבלה למקרא התגלו עד מהרה כחסרות כל שחר). אך יותר מזיהוי הפוטנציאל המחקרי המצוי בתעודות מארי, השכיל מלמט להבין מה הם הסייגים המתודולוגיים הברורים שאין לפרוץ, כדי להימנע מהקבלות פשטניות ושגויות בדבר הזיקה שבין תעודות מארי והמקרא. ויש לקרוא את דבריו שהתפרסמו ב-1985, עוד לפני פרסום המקבץ הגדול של מכתבי מארי כעבור שנים ספורות, כדי להיווכח מה שקולים היו דבריו אז, ועד כמה נכונים הם גם כיום.

השער השני בכרך מוקדש לימי ההתנחלות והשופטים. הקורא ימצא כאן מאמר המוקדש לעדויות מצריות המאירות פנים שונים בסיפור יציאת מצרים, מאמרים העוסקים בתורת המלחמה כפי שהיא מתגלה בספר שופטים, דמות המנהיג הכריסמטי, שאלת נדודיו של שבט דן ועוד.

השער השלישי בספר עוסק בראשית המלוכה, ימי דוד ושלמה, התקופה העומדת כיום בלבו של ויכוח נוקב בין חוקרים הטוענים כי יש לאחר את הממצא הארכיאולוגי שיוחס למאה העשירית לפנה"ס למאה התשיעית, ולשלול בכך את תוקפן ההיסטורי של העדויות המקראיות על ימי דוד ושלמה, לבין הטוענים, כמו מלמט, כי תארוך הממצא הארכיאולוגי הנוגע לראשית המלוכה שריר וקיים, ולכן גם יש לקבל גם תוקפה ההיסטורי של העדות המקראית על תקופה זו.

השער הרביעי בספר מתייחס לסוף ימי ממלכת יהודה. מאמריו עוסקים ברקע ההיסטורי לרצח אמון מלך יהודה, בקרב בין יהודה למצרים ב-609 לפנה"ס, ומגלים פנים שונים במעמדה של ממלכה קטנה כיהודה בין הממלכות הגדולות מצרים ובבל.

השער החמישי דן בסוגיות היסטוריות המשתקפות בסיפורי הנביאים, בעיקר עמוס וירמיהו. בשער האחרון נאספו מחקרים בעניינים לשוניים שונים כגון סקירת המונחים לזקנה ולאריכות ימים במקרא על-פי תעודות המזרח הקדום, הצעה להבנה חדשה של הפסוק "ואהבת לרעך כמוך", ודיון במונחים השונים לציון מקורות או ארצות רחוקות בלשון המקרא בהשוואה למונחים דומים באכדית.

בסופו של הספר נספח ובו עדכונים ביבליוגרפיים למאמרים השונים, מפתח מראי המקום הנזכרים בספר ומפתח עניינים מפורט.

יש לקוות שהמחיר הגבוה (כמקובל בהוצאת בריל) לא ירתיע רבים להידרש לכרך, המסכם חמישה עשורים של מחקר פורה בתחומים מרכזיים בהיסטוריה ובתרבות של עם ישראל בתקופת המקרא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו