בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מהנהר של מוסקווה לים של אשדוד

את "יום הולדת שמח" הרוסי הוא הלחין. ולדימיר שאינסקי הוא אחד המלחינים הנודעים של מוסיקה קלה ברוסיה. לבקשת בנו עלה לישראל, ועכשיו הילד מתלונן שבעיר מגוריהם, שמחציתה עולים, אי אפשר לצאת עם אביו לרחוב בלי שיזהו אותו

תגובות

ולדימיר שאינסקי חובב ספורט, בייחוד ציד-ים. כאשר היה צעיר וחסר אמצעים, השיג כך את מזונו. כיום, בן 75, מפורסם ואמיד, עיסוקו בציד-ים היה לתחביב מועדף. בביקורו הראשון בארץ, ב-1994, התגורר במלון הילטון בתל אביב ותנאי הצלילה וציד-הים בחוף ליד המלון לא היו מספקים מבחינתו. חברים שהתבקשו לעזור מצאו בשבילו דירה בבית על שפת הים באשדוד, שהיתה המקום המושלם. שם אמר בנו של שאינסקי, סלאווה, בן 7: "אבא, זה מקום נפלא, זו העיר היפה בעולם, אני רוצה שנעבור לגור כאן". לכן, מספר שאינסקי, החליטה המשפחה לפני שנה לעלות לישראל.

שאינסקי הוא אחד המלחינים הנודעים בעולם המוסיקה הקלה ברוסיה. עשרות מיליונים מכירים את שיריו. להיטים שלו שלטו בשידורי המוסיקה ובתעשיית התקליטים מסוף שנות השישים. שיר שהלחין לסרט מצויר פופולרי היה לשיר יום ההולדת ברוסיה. שאינסקי הירבה להופיע בטלוויזיה, נסע לסיבובי הופעות תכופים בברית המועצות, התקבל בתשואות, זוהה ברחוב. גם באשדוד, שהוא מתגורר בה מיום עלייתו, מעריציו רבים, שכן כמחצית אוכלוסיית העיר הם עולים מחבר המדינות. בנו סלאווה, בן 13, רוטן: "אי אפשר לצאת עם אבא לרחוב, תמיד אנשים מזהים אותו ונדבקים אלינו".

אשדוד אימצה את שאינסקי בשמחה. בחודש שעבר, לכבוד יום הולדתו ה-75, הפיקה העירייה אירוע לציון הקמתו של "תיאטרון המוסיקה של שאינסקי". העיתונות בשפה הרוסית דיווחה על האירוע, ראש הממשלה אריאל שרון בירך את המלחין במברק.

שאינסקי נולד בקייב שבאוקראינה. במלחמת העולם השנייה הוציאה אותו אמו מהעיר לפני כיבושה על ידי הנאצים. הם פונו לאסיה התיכונה. שאר המשפחה הנרחבת שנותרה בקייב נספתה בבאבי יאר. על סמך הניסיון ההיסטורי והפרטי גיבש שאינסקי עמדה נחרצת: "הקמת ישראל היא מעשה של צדק עליון בהיסטוריה של האנושות. אויביה ומתנגדיה של ישראל הם אנשים לא מוסריים, אנשים רעים". בבחירות הצביע בעד אריאל שרון "בשתי ידיים", לדבריו. מדיניות הממשלה הקודמת קוממה אותו, את אנשי השמאל הוא מכנה בוגדים. לדעתו, עונש מוות למחבלים הוא תנאי הכרחי לביטחון המדינה.

את שירו המצליח הראשון הלחין שאינסקי כשהיה בן 17, בעת שהתגייס לצבא האדום בשנה האחרונה של המלחמה. זה היה שיר על יחידתו. לאחר שחרורו, עם פרוץ מלחמת העצמאות בארץ ב-1948, היה שאינסקי נחוש בדעתו להתנדב ולהשתתף בקרבות. הוא פנה לארגון היהודי היחיד שפעל אז בברית המועצות, "הוועד האנטי-פשיסטי היהודי". נאמר לו שב"וועד" התקבלו אלפי פניות מיהודים ברחבי בריה"מ והבטיחו ליצור קשר בהקדם. כעבור זמן קצר נעצרו חברי הוועד והוצאו להורג על ידי שלטונות סטלין; הרשימות הושמדו או הועברו לשירותים החשאיים. רק כעבור יותר ממחצית המאה הגשים שאינסקי את חלומו ועלה לארץ.

ב-50 השנים האלה הוא בנה את הקריירה המבריקה שלו בברית המועצות. הלהיט הגדול הראשון שפתח לפניו את כל הדלתות נכתב ב-1969. זה היה שיר פשוט ועליז על נערה ושמה לדה. השיר הושמע ברדיו ובטלוויזיה, שרו אותו במסעדות, במסיבות ובמועדונים, אלפי ילדות שנולדו אז נקראו לדה. ההצלחה הזאת הנחילה לו פופולריות רבה, עצמאות כלכלית, אך גם אויבים רבים, לדבריו, שנבהלו מהופעתו המזהירה של כישרון חדש וצעיר.

אחרי "לדה" באו עוד להיטים רבים. "מה שהופך שיר ללהיט זו תעלומה, אין לכך הסבר ואי אפשר לצפות זאת מראש, לכן תהליך היצירה כה מרתק. המסתורין הם מקור העניין", אומר שאינסקי. לדעתו, סוד הצלחתו כאמן הוא "המוזרות" שלו. שאינסקי הוא אדם נמוך קומה שחזותו ייחודית, ותנועותיו ובדיחותיו, שאינן צפויות לפעמים, מעוררות רושם משונה למדי. עם זאת, כל מי שביקר בהופעותיו נדהם מיכולתו לרתק את הקהל.

את המנגינות כתב בדקות ספורות. לעיבודים, לעומת זאת, נדרש לו זמן ממושך. שאינסקי מתייחס ברצינות ובמקצוענות ליצירתו. גישתו המקצועית נובעת מהבסיס המוסיקלי שרכש: הוא למד מוסיקה קלאסית, ניגן בכינור וראה את עתידו כסולן וכמלחין בתחום הזה. חברו הוותיק, במאי הטלוויזיה בוריס סליבוב, מספר כי תיכנן לעשות סרט על שאינסקי ושמו "האדם שלא התגשם". לדעתו, נועד שאינסקי להיות מוצרט, אך בגלל הצלחתו כמלחין שירים סטה מהמסלול ולא הגשים את עצמו במלואו. כל שיר שהלחין אינו דומה לשום דבר שכבר קיים במוסיקה ולכן, סבור סליבוב, כל שיר שלו הוא נושא מוסיקלי לסימפוניה. הבסיס של המוסיקה הקלאסית מבטיח לשיריו הפופולריים חיים ארוכים, פוסק סליבוב.

ולדימיר שאינסקי הוא איש פעיל וספורטיווי. הוא רץ מדירתו לחוף הים באשדוד ומתרחץ בים גם בחורף. לדבריו, המים של ים התיכון חמים מאוד בחורף; במוסקווה הוא מתרחץ בנהר הקפוא ששוברים בו את הקרח כדי ליצור אזור רחצה. הוא אינו מייחס חשיבות לגילו. אשתו הראשונה היתה צעירה ממנו ב-20 שנה, אשתו הנוכחית צעירה ממנו ב-40 שנים. יש לו שני ילדים קטנים והוא מרבה לדבר על העתיד, עושה תוכניות ומקווה שמרכז פעילותו יעבור בקרוב ממוסקווה לאשדוד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו