בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החופש להיות חשוך

באתר החילוני "חופש" מתקוממים נגד האי-רציונליות של הדת אבל לא מספקים חלופה

תגובות

''חופש''

בעמוד "עקרונות ומטרות" של אתר האינטרנט "חופש", נכתב כי האתר פועל "למען הצגת הזהות היהודית החילונית כערך תרבותי וקיומי". באתר, כפי שנכתב בעמוד, מוצגת "ביקורת על האמונה הדתית והסבר חוסר ההיגיון באמונה הזו". כמו כן, כותבי האתר משתמשים בו כסניף לניהול "המאבק בממסדים הפועלים להחזרה בתשובה" ובאופן כללי יותר "מאבק בכפייה הדתית לצורותיה". כותבי האתר מנסים להביא את הגולשים בו להשתמש "בחלופות לממסד הדתי (כמו נישואים אלטרנטיוויים, קבורה חילונית, עידוד מוצרים ובתי עסק שאינם כשרים)". על פי הכתוב בעמוד, האתר הוקם בנובמבר 1997 והוא מופעל בהתנדבות.

אנשי "חופש" מנסים להציג את עצמם כבני תרבות חילונים, נאורים, שמחזיקים בהשקפת עולם רציונלית ומנהלים אורח חיים מורכב ומסובך יותר מזה הדתי, אבל גם הרבה יותר נכון וראוי. ככאלה, הם גם מחויבים לכללי התקינות הפוליטית והרב-תרבותיות - הגולשים שנכנסים לאתר יכולים לבחור בשתי דרכים להתחיל לגלוש בו. לגולשים הדתיים מציע האתר עמוד פתיחה שהכותרת שמתנוססת מעליו היא "שלום לך ידידנו/תנו הדתי/ה!". בעמוד הזה פונה האתר לגולשים הדתיים שזוכים לקרוא טקסט נעים וסובלני, שמנסה לגרום להם להישאר באתר זמן רב ככל הניתן, ללא כפייה כמובן, חס וחלילה. "אנו ערים לעובדה" כותבים מפעילי האתר, "שאמונתך באלוהים, והחובה שחלה עליך, או שאתה נוקט לפיה, לקיים את מצוות ההלכה היהודית כפועל יוצא מאותה אמונה באלוהים, עלולות להקשות עליך את עיכול החומר באתר, או לחזור ולבקר בו בעתיד. עם זאת, אנו מקווים, שפתיחותך ותרבותך כאדם יתירו לך להישאר עמנו באתר, על אף ההבדלים בהשקפת עולמנו".

את השקפת עולמם ממשיכים כותבי האתר לפרוס בפנייה הנרגשת לגולש הדתי: "רבות שמעת בוודאי על ניסיונות שנעשו ועודם נעשים בציבוריות הישראלית ל'פיוס' ל'אחדות' ל'הדדיות' בין המגזר הדתי לחילוני. לצערנו, כל הניסיונות הללו נכשלו". בפסקה הבאה חולקים הכותבים את תפיסתם ההיסטורית עם הגולש/ת הדתי/ה: "לא תמיד היו אלו פני הדברים בארצנו. היו ימים רחוקים, בהם 'גר זאב עם כבש' ויהודי דתי חי בשלווה לצד יהודי חילוני (...) איש לא פגע במשנהו, לא העליבו, לא התריס נגדו, לא השמיצו, לא ניצל אותו, ולא חתר להרוס את מפעלו החילוני ולהקים תחתיו מפעל דתי. לצערנו השתנו הזמנים, והשתנו בני האדם".

מכאן, פחות או יותר, עוברים כותבי האתר לדבר ב"אתם ואנחנו": "אנחנו ואתם נתחייב בפני רעהו לא להתנשא האחד על השני"; "אתם ואנחנו נכיר איש בזכותו של השני לבחור לו בת זוג כלבבו"; "אנחנו ואתם לא נדחוף את אפנו איש לתוך צלחות של רעהו"; "אתם ואנחנו לא נאיים על איש ולא נטיל פחד בשם אמונות הבל"; וכמובן - "אתם ואנחנו ניתן למדינה ולאזרחיה, ונקבל ממנה ומהם, את שחייבים אנו לתת ולקבל (...) איש איש בצורה שווה". כל גולש בעל רגישות מינימלית יבין מה בדיוק חושבים אנשי "חופש" על ה"אתם" שאליהם הם פונים בצורה כה מנומסת ושלווה. "אתם", על פי "חופש", דוחפים את האף שלהם לצלחות של אחרים, "אתם" הם אלו שמאיימים ומטילים פחד בשם אמונות הבל.

הגולש החילוני שנכנס לאתר נשלח לטקסט שכתוב בנימה פחות דיפלומטית ויותר חברית, אולי אפילו בוטה: "לא קל, מה? לוחות המודעות ליד הבית שלך מתכסים מדי פעם בכרזות של מטיפים חרדיים, בעלי קמיעות ומחזירים בתשובה. הכפייה הדתית חוגגת, וחלק מאיתנו אפילו נתקלו במחזירים בתשובה ליד גדרות בית הספר. ועוד ועוד ועוד". אחד המאמרים שאליהם נשלח הגולש החילוני באתר מסביר מדוע "בראשית ברא האדם את אלוהים". דרור, אחד מהכותבים, משתמש בטיעון החילוני המפורסם לפיו בני האדם הם אלה שבראו את האלוהים ולא הוא אותם. לדבריו, אין כזה דבר אלוהים פרסונלי - "זה שרוצה שנתפלל אליו, זה שחשוב לו שלא נאכל שרימפס, זה שעלול להרוג ילדים בתאונת אוטובוס אם לא תהיה אצלם מזוזה בבית". דרור מסתפק רק בהצגת הטיעון ולרגע לא חושב שכמי שהציג אותו, הוא אמור להיראות לפחות כאילו הוא עושה איזשהו ניסיון להוכיח אותו.

בעמוד "מלחמת התרבות - עדכונים כלל-ארציים", מספקים אנשי האתר את העדכונים האחרונים על המאבק בין "אנחנו" ל"הם". למשל, כותבי האתר מספרים על פשע נורא שעשו אנשי גלי צה"ל כש"הזמינו את אורי זוהר להנחות את 'יש עם מי לדבר'". "כמי שמממנים את גל"צ", נכתב במטה המאבק, "אנחנו לא מעוניינים שגם התחנה הצבאית תהפוך לשלוחה של מנגנון הטפה החרדי". הנימה הפראנואידית שולטת גם על האייטם הבא ברשימת העדכונים: "הם נכנסו לנו לצלחת, הם גם רוצים להיכנס לך לרחם - הארגון הדתי-חרדי 'אפרת' לא רוצה שנשים חילוניות יפילו. לשם כך הוא מפרסם מודעות מטעות ומוליכות שולל בעיתונות החופשית".

הצורה שבה העדכונים הללו מנוסחים היא ביטוי ל"פאניקה" שאוחזת את אנשי "חופש" שחרדה אוחזת בהם כשלנגד עיניהם הם רואים את מגנון ההתפשטות הכמעט שטני של התמנון החרדי שרוצה לחבוק את "כולנו". עבור כותבי האתר, כל חרדי שפורס את דעותיו ברדיו הציבורי הוא מחזיר בתשובה מסוכן שבמלה אחת יכול להפוך את המאזינים הפתאים ללובשי שחורים. ולאחר השידור ברדיו, יצאו הפתאים לרחובות ויראו מודעות מטעות ומוליכות שולל של "אפרת" ובאחת יהפכו את השקפת עולמם בנוגע להפלות.

במכתב שמופנה אל הגולש החילוני באתר מופיע באנר תכלכל ובו הכיתוב: "היתה תקופה שהדת שלטה בעולם... התקופה הזו ידועה כימי הביניים". באותו מכתב מסבירים כותבי האתר שאת האופטימיות שלהם "לגבי העתיד" הם מבססים "על השכל הישר של בני האדם". מאז אותה תקופת החושך, אליבא דחופש, "הרבה אנשים חכמים הבינו שלמרות שזה אולי פחות נוח להיות אדם לא דתי, זה הרבה יותר מעניין ובעיקר הרבה הרבה יותר נכון. והאדם, יצור חכם, עושה (...) מה שנכון ולא מה שנוח".

חוסר הרצון, או היכולת, של הכותבים באתר להוכיח את הטיעונים שלהם מתבטא בכל טקסט וטקסט שמופיע ב"חופש". מחוסר ברירה, שנובע ככל הנראה מדלות ידע או רדידות מחשבתית, כותבי האתר פונים שוב ושוב לטיעונים דמגוגיים, שמדי פעם טורחים לעטות על עצמם איצטלה הגיונית, ובדרך כלל גם זה לא. המלים "רציונליות", "שכל ישר", "נאורות", שבהן הם משתמשים כדי לתאר את השקפת עולמם, הן ריקות מתוכן. כשאנשי האתר נדרשים לפרוט את הערכים הנעלים האלה לחיי היום יום הם מציגים טיעונים כמו "הזכות שאף אחד לא ייכנס לנו לצלחת", "גיוס בני הישיבות", "הזכות של כל אשה לבצע הפלה". כותבי האתר לא מנסים בכלל להראות מה כל כך רציונלי ונאור בטיעונים האלה. הם לא משתמשים במסורת בת מאות השנים של הנאורות כדי להוכיח שאם המטרה היא להצעיד את האנושות קדימה, אזי מן ההכרח לשנות צורות חיים שמבוססות על חלוקה לא שוויונית של כבוד, של כוח ושל הון. הטיעונים הכביכול רציונליים מופיעים באתר כמו סיסמאות של יועץ התקשורת ארתור פינקלשטיין, שנועדו לעורר את הרגשות הכי לא רציונליים בקרב הגולשים - פחד, חרדה ופאניקה. אנשי האתר, שמאשימים את הדתיים על היותם חשוכים, קיצוניים וחד-ממדיים, לא שמים לב שתוך כדי ההתלהמות האנטי-דתית שנפרסת באתר, הם עצמם הופכים לכאלה.

כותבי האתר רואים את עצמם כאנשי הנאורות, אנשי הרציונליות והשכל הישר שיצאו מימי החושך ומשתתפים במצעדה של האנושות קדימה, לעבר עתיד טוב, צודק ושוויוני יותר. אבל המאבק שעליו מצהירים ב"חופש" לא לוקח את החברה הישראלית לשום מקום. בטח לא קדימה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו