בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אהבת מולדת בפקודה

לצבא אין "רוח", והוא גם אינו חברת היי-טק. הוא איננו זקוק לקוד אתי

תגובות

במטה הכללי של צה"ל ידונו בקרוב בהצעת העדכון לקוד האתי, שהגיש קצין חינוך ראשי, תא"ל אלעזר שטרן. המסמך, ששמו "רוח צה"ל", מבטל למעשה את הקוד הקודם, שגיבש לפני חמש שנים פרופ' אסא כשר ("רוח צה"ל: ערכים וכללי יסוד"). כשר הגדיר כללי התנהגות נאותים בנימוקים של התמקצעות טהורה, אך למעשה יצק בכללים ערכי מוסר שהוא ומומחים אחרים סברו שהם רלוונטיים לאופיו של צה"ל. שטרן ניסח מחדש כמה ערכים שנראים בעיניו עליונים. בראש הרשימה עומד ערך חדש: "אהבת המולדת".

כשר זועם על העדכון. אהבת המולדת של שטרן מוחקת, בעצם נוכחותה הגורפת, את כל הכללים שהוא מטיף להם ומרצה עליהם, ומשאירה מסמך משונה, עקום ורצוף סתירות. אלא שההצעה של שטרן איננה מפתיעה, ודווקא כשר, ולא פחות ממנו מפקדי צה"ל שהתלהבו כל כך מהרעיון שלצבא הישראלי יהיה קוד אתי, היה צריך לצפותה.

שטרן הוא קצין חינוך יוצא דופן. אף שהוא קצין קרבי, המעוניין להתקדם בשרשרת הפיקוד של צה"ל, הוא הסכים לשרת בחינוך כי הוא רואה בתפקיד שליחות חשובה. כוונותיו, ללא ספק, טובות. בעיניו, קצין חינוך ראשי לא מספק שירותי חינוך לחיילים, אלא צריך להתערב ללא הרף בסוגיות ערכיות, לקבוע נורמות ולהרים את קרנו המושפלת של הצבא.

ייתכן שהנזק שהוא גורם לא היה גדול כל כך, אלמלא הפער העצום שבין השבר הערכי האמיתי בצבא הממלא תפקידי שיטור והתעמרות באוכלוסייה תחת כיבוש, לבין מערכת הערכים האנכרוניסטית, המתכחשת למציאות, שהוא מייצג. עד כדי כך מנותקת מערכת הערכים הזאת מהלוך הרוחות בצה"ל, שדווקא חיילים דתיים העירו בשבוע שעבר שצריך לרסן את שטרן, אחרת הוא עוד יעדכן את עשרת הדיברות.

אפשר להצטער על כך ששטרן, שבהיותו מפקד בה"ד 1 היה היחיד שהעז לצאת בגלוי נגד הרבנים שקראו לחיילים להתנגד לפינוי יישובים, הופך את לשכתו למרכז רוחני. היכולת של צה"ל להתמודד עם הדילמות המוסריות הנובעות מן הכיבוש נבחנת יום-יום במחסומים ובמגורי החיילים, בשיחות עם מפקדים ובמכתבי מחאה של תלמידים. זהו ביטויה האותנטי והפתוח, שקובעי המדיניות, לא רק צה"ל, צריכים להיות קשובים לו. שום ציווי לאהבת מולדת לא ישנה את המציאות הזאת, ושום פקודה להתנהג יפה לא תתקן אותה.

אלא שכאן טמון הכשל העקרוני של הקוד האתי בכלל, ששטרן רק הקצין את עיוותו. הקוד האתי המקורי לוקה בעירוב מבלבל בין עקרונות מקצועניים לכאורה לבין הטפת מוסר צדקנית, המעודדת למעשה את החייל להזדהות בקלות יתר עם המציאות הקיימת של הכיבוש: הקוד - הכולל סעיפים כמו "פעילות מרוסנת וראויה" כלפי אזרחים, פעולה לתיקון המעוות כשנתקלים בו (מה זה מעוות? מי קובע מתי ירי ברגליים מעוות ומתי הוא נחוץ?), "יחס של כבוד למשפחות השכולות", לקיחת אחריות והפגנת מנהיגות - נולד ברוח האופנה של תפישת הניהוליות הטוטלית, שבין מוביליה נמצאים הטי-קיו-אם וה"איזו" האמריקאיים. שתי השיטות ניסחו מערכת ערכים וכללי התנהגות התובעים מן העובדים להשתנות כדי להתאים ל"רוח" הארגון ולמטרותיו. שתיהן מתאימות לארגונים ולמערכות המייצרים שירותים וכסף, וכל כוונתן ייעול פעילותו של הפרט כדי לשכלל את יכולת השגת המטרות של הארגון.

גורמים באגף כוח אדם בצה"ל, המודאגים מההתפוררות הערכית המולידה השתמטות, התאהבו בניהוליות עד כדי כך, שלאחרונה הם מהנדסים ערכים וקובעים אפילו תו תקן להגדרת כבוד האדם. אלא שלצבא מצד אחד אין "רוח", אבל מצד אחר הוא גם איננו חברת היי-טק. מטרתו איננה אספקת שירותים אלא לחימה והרג. הוא איננו זקוק לקוד אתי: הוא פועל במסגרת ההגנה על הריבונות, מציית לפקודות ומחויב לאמנות בינלאומיות. הקוד האתי, המתיימר להפריד את החייל מדעותיו האישיות, מכפיף לא רק את פעילותו, אלא גם את מחשבתו וערכיו, למטרה פוליטית מובהקת, שצה"ל עצמו כפוף לה כגוף המבצע את מדיניות הממשלה.

עכשיו, כשאהבת המולדת נהפכה לסעיף ערכי, והיא מסבכת את החיילים במקום לספק להם כלי (איזו מולדת? עם שכם וחברון או בלי? ומי שלא רוצה את חברון, יקבל עכשיו רישיון לסרבנות? ולמה צריך להוסיף מחויבות על הצהרת האמונים שכל חייל חותם עליה?) - אולי יבינו יוצרי הקוד האתי את טעותם. ככל שמצד אחד חיילים יתקשו להזדהות עם הכיבוש, ומן הצד האחר תגבר הזהות בין הצבא לאמונה הדתית, יתעדכנו מלותיו הגבוהות של הקוד האתי לפי הצורך וקצין חינוך ראשי, ישתיקו את הוויכוח ויעודדו התקרנפות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו