בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ליטא רוצה את נחמן דושנסקי

גמלאי תמים או קצין לשעבר בק-ג-ב החשוד בעבירות קשות? מיהו נחמן דושנסקי ומדוע ליטא מבקשת מישראל להסגיר אותו לידיה

תגובות

לפתע פתאום, מסיבות שאינן מובנות לישראל, שולפת ממשלת ליטא פרשה ישנה נושנה, מעלה אותה לסדר היום הציבורי ומעכירה את היחסים בין שתי המדינות. במרכז הפרשה הזאת עומד נחמן דושנסקי. בעיני ישראל הוא אזרח מן השורה, גמלאי המקבל קצבה מהביטוח הלאומי, שעלה בשנות השבעים מברית המועצות. בעיני הליטאים הוא סגן אלוף לשעבר בק-ג-ב (מ-וו-ד בשמו הקודם) החשוד בעבירות של פשעים נגד האנושות.

כבר לפני כשנתיים פנתה ממשלת ליטא לישראל וביקשה את הסגרתו. משרד התובע הכללי בליטא כתב למשרד המשפטים בירושלים וטען כי הגיעו לידיו מסמכים המוכיחים שדושנסקי היה מעורב ברצח ליטאים ב-1941 ביער ראיינאיי ליד טלז, ולאחר מלחמת העולם השנייה - בהגליית ארבע משפחות מליטא לסיביר. כן מחשידים אותו שלטונות ליטא ב"מבצע החיסול" ב-1965 של "לוחם הגרילה האחרון" של המדינה, אנטנאס קראויאליס.

הבקשה הליטאית הדהימה את אנשי משרד המשפטים ואישים כמו ההיסטוריון הפרופ' דב לוין מ"יד ושם" והאוניברסיטה העברית, שהיה פרטיזן במלחמה, וכן ארגונים שעוסקים בחקר השואה. הד"ר אפרים זורוף, מנהלו בישראל של מרכז שמעון ויזנטל, הגדיר את הבקשה "חוצפה". הפרופ' לוין כינה אותה "מעשה נבזי".

את הבקשה הליטאית יש לראות בהקשר היסטורי רחב יותר. לאחר הסכם מולוטוב-ריבנטרופ מאוגוסט 39' - שאיפשר את כיבוש פולין ופריצת מלחמת העולם השנייה - בין שרי החוץ של ברית המועצות הסטלינסטית וגרמניה ההיטלראית, נכבשה ליטא בידי הצבא האדום. בעקבות פלישת גרמניה לברית המועצות ביוני 41' נסוג הצבא האדום מליטא ומשתי המדינות הבלטיות האחרות, לטוויה ואסטוניה, והנאצים השתלטו עליהן.

רבים מתושבי ליטא שמחו לשתף פעולה עם הכיבוש הנאצי. מאתיים אלף יהודים חיו אז בליטא ורוב-רובם הושמדו בשואה. רובם הוצאו להורג בירי, בגרזנים, בסכינים ובפוגרומים בידי יחידות של משתפי פעולה ליטאים. לאחר מלחמת העולם השנייה שבה ברית המועצות והשתלטה על ליטא ופתחה במסע ציבורי ומשפטי נגד משתפי הפעולה ואוהדי הנאצים. רבים מהם הוגלו מליטא. אחרים הועמדו לדין ונידונו למאסר ממושך, ומיעוטם הוצאו להורג. כמה אלפים נמלטו למדינות במערב, כשהם מסווים את עברם.

ב-1990 התנתקה ליטא מברית המועצות והכריזה על עצמאותה. על ליטא החדשה השתלטה אווירה של לאומיות עזה, שגבלה בלאומנות. ממשלותיה החדשות החלו במסע רהביליטציה - טיהור שמם של עשרות אלפים ליטאים שהועמדו לדין בתקופת ברית המועצות. מערכת המשפט הליטאית מחלה על פשעי העבר שלהם. החנינות היו עד מהרה למסע בוטה של שכתוב העבר, הכחשה עצמית והתכחשות לאמת ההיסטורית. בעיני ליטא העצמאית הם היו "גיבורים", שנאבקו בכיבוש הסובייטי ונפלו לו קורבן.

ארגונים של ניצולי שואה, כמו איגוד יוצאי ליטא בישראל ואחרים, פתחו במסע ציבורי בינלאומי נגד המדיניות הליטאית החדשה. הם הצליחו לעורר את דעת הקהל בעולם, במיוחד בארצות הברית. הם גם הצליחו לכפות עצמם הר כגיגית על ממשלות ישראל, שלא היו נלהבות לעסוק בסוגיות של זיכרון היסטורי והשואה, כשעל כף המאזניים עומדים הזדמנויות עסקיות, קשרים דיפלומטיים ואפשרות למכור נשק לליטא.

ובכל זאת מאבקם של אותם יחידים וארגונים מעטים חולל שינוי. יו"ר הכנסת אז, שבח וייס, מינה ב-1995 משלחת ובה ח"כ דן מרידור, הפרופ' לוין והד"ר זורוף. הוועדה ביקרה בליטא, ובעקבות זאת הוחלט על הקמת ועדת בדיקה שחבריה היו השופט אריה סגלסון, יו"ר איגוד יוצאי ליטא יוסף מלמד וזורוף. הוועדה הגישה לליטא רשימות חשודים בפשעי מלחמה ששמם טוהר. ליטא הסכימה לבדיקה מחודשת של "המטוהרים", על סמך מסמכים מ"יד ושם" ומארכיונים סובייטיים. היא גם נאלצה להעמיד לדין כמה קשישים, פושעי מלחמה, שחזרו אליה לאחר שנמלטו או גורשו מהמדינות שבהן מצאו מקלט. אחד מהם היה אלכסנדר לילייקיס, מפקד מחוז וילנה במשטרת הביטחון הליטאית (סאוגומאס), שנחשד במעורבות במעצרם ובחיסולם של אלפי יהודים. לאחר המלחמה הוא נמלט לארה"ב. לאחר מאבק משפטי מתיש, שללו שלטונות ארה"ב את אזרחותו במאי 1996 ולילייקיס שב למולדתו והועמד בה לדין. משפטו התמשך ובכל פעם נדחה בתירוץ אחר. לפני כשנה מת והוא בן 93.

לדעת אותם פקידים והיסטוריונים בישראל, הבקשה הליטאית להסגיר את דושנסקי היא איפוא גמול על פעילותם התקיפה נגד "מדיניות הרהביליטציה" של ליטא ומאמציה לשכתב את ההיסטוריה שלה. גישת ליטא מעוררת בישראל זעם רב מאחר שרשויות המשפט בליטא מעכבות בשיטתיות זה שנים הליכים משפטיים נגד ליטאים שהצטברו נגדם ראיות על מעורבות בגירוש, התעללות, עינויים וחיסול יהודים בתקופת השואה ובשיתוף פעולה עם הנאצים. למעשה, נהפכה ליטא בשנים האחרונות למקלט לפושעי מלחמה ליטאים שעברם נחשף במדינות המערב והם סולקו משם.

למרות הרוגז הרב שעוררה, נאלצה ישראל לטפל בבקשה הליטאית במלוא הנימוס המשפטי והדיפלומטי המתחייב. לאחר עיון מעמיק החליטה ממשלת ישראל לדחות את תביעת ממשלת ליטא להסגיר לידיה את דושנסקי. מנהלת המחלקה הבינלאומית במשרד המשפטים, אירית קאהן, העבירה בפברואר 2000 את הודעת הסירוב של ישראל דרך משרד החוץ ושגרירות ישראל בליטא. בתגובתה של קאהן נאמר, כי לא רק שדושנסקי מכחיש את הטענות נגדו, אלא שיש עדויות של היסטוריונים ועדים נוספים המאשרים כי כלל לא היה במקום ובמועד שליטא מייחסת לו. כן נכתב בתגובה הישראלית, כי בליטא מתגוררים 24 קצינים בכירים לשעבר בשירות הביטחון הסובייטי, שהיו מעורבים לכאורה במעשים דומים, שנגדם לא טרחו כלל שלטונות ליטא לפתוח בהליכים משפטיים אף שרובם נשאו בדרגות ותפקידים בכירים מדושנסקי. לטענת ישראל, הדבר מתמיה ומעורר חשד לאפליה. הסירוב הישראלי מנומק גם בחוק העזרה המשפטית. לפי חוק זה רשאי שר המשפטים לסרב לבקשות הסגרה בינלאומיות ועל פי תפישת המשפט הישראלית החוק גובר על כל אמנה בינלאומית אחרת. זו הפעם הראשונה שמשרד המשפטים משתמש בחוק זה.

אבל השבוע שבה ועלתה "פרשת דושנסקי" לכותרות והגיעה לפרלמנט הליטאי. היומון "ליטבוס ראייטס" כתב כי סגן התובע הכללי קאסטוטיס באטינגיס הופיע לפני הוועדה המשפטית של הפרלמנט ודיווח לחבריה על השתלשלות העניינים. לפי העיתון, סגן התובע טען כי סירובה של ישראל להסגיר את דושנסקי לידיה הוא "מוזר". דושנסקי, בן 82, מסרב לדבר על הפרשה ומוכן רק לומר כי הוא סבור ששלטונות ליטא מתנכלים לו משום שפעל נגד מי שהיו מעורבים ברצח יהודים.

לכאורה המחלוקת היא של פרשנות והבניה היסטוריות. היא משולה, לדוגמה, לוויכוח על הגדרת "טרוריסט". ההבחנה היא בעיני המתבונן: הטרוריסט שלי הוא לוחם החירות שלך. אבל, האם אין בגישה זו כלפי הזיכרון ההיסטורי וחקר השואה משום מתן לגיטימציה להכחשתה או למזעורה? בעיני מרבית ההיסטוריונים רוב המעשים שליטא מייחסת כיום לאותם קצינים של הביון הסובייטי ומגדירה אותם "פשעים" הם פעולות חוקיות של ענישה משפטית מצד המדינה כלפי פושעי מלחמה ומשתפי פעולה ליטאים עם הנאצים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו