בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

להפריט את הנמלים

יש להקים מיד רשויות נמל נפרדות - חיפה, אשדוד ואילת - שיתחרו זו בזו

תגובות

"30 אוניות ממתינות מחוץ לשובר הגלים של נמל אשדוד בתורן לפריקה ולטעינה"; "תור האוניות הממתינות לפריקה בנמל חיפה הגיע ל-15"; "המצב בנמל בלתי נסבל לדברי איגוד המשתמשים בתובלה ימית וחוגי ענף הספנות" - כותרות אלה הופיעו בעיתונות באפריל 94'.

הציטוטים לקוחים ממאמר שהופיע בטור הכלכלי של "הארץ" ב-3.5.1994. ומה נשתנה? דבר לא. רק אורך תור האוניות הממתינות לפריקה ולטעינה! ישראל ממשיכה להיות שבויה בידי פחות מ-2,500 עובדי רשות הנמלים, שכל אימת שנראה להם עובדים לפי ה"ספר".

הפעם יצאו ארגוני המשתמשים בתובלה הימית להשבתת מגן ולחסימת הנמלים, כדי ללמד את עובדי הנמלים לקח. האם סבר מישהו ממנהיגי ההשבתה כי ועדי העובדים לוקים בשכלם, בראייתם, או בהבנתם? לולא נהגו המשתמשים בתובלה הימית מוסר כפול, היה אולי תוקף לטענותיהם. אך בהיות נציגיהם הבכירים ביותר (נשיא לשכת הספנות, יו"ר איגוד המשתמשים, מנכ"ל התאחדות התעשיינים, ואחרים) חברים מלאים במועצת הרשות - מכוח מינוי שר התחבורה וממשלת ישראל - היתה להם תמיד, ויש להם גם כיום, הבמה הפנימית, העניינית ביותר, והמקצועית, לשטוח את טענותיהם ולהשפיע על מהלך העניינים בנמלי המטען מבפנים. על כן זעקתם כיום אינה אמיתית, ומה שחמור מבחינת המשק הלאומי - היא עקרה.

זו רק סיבה נוספת לפרק לאלתר את רנ"ר (רשות הנמלים והרכבות) לשלוש רשויות נמל נפרדות - חיפה, אשדוד ואילת - שתתחרנה בכל זו בזו. היום כבר ברור, כי העברת רכבת ישראל לרשות הנמלים ב-1987, היתה מקח טעות. הלקח נלמד והיא בדרך להפיכתה לחברה ממשלתית עצמאית.

הרעיון שמועלה כעת - הקמת שלוש חברות בת לרשות הנמלים עצמה - אינו אלא בדיחה גרועה. כל עוד לא ישתנו הגוף המנהל - כלומר מועצת הרשות וההנהלה, מדיניות התפעול וכוח האדם, וניהול הכספים - לא תתאפשר כל תחרות ממשית ויימשך הבזבוז.

האם לא שאל עצמו איש מבין תריסר שרי התחבורה האחרונים מדוע זה בנעוריהם התרחשו השביתות האכזריות ביותר בגדולים ובמפותחים שבנמלי אירופה והעולם, ומזה למעלה משלושה עשורים אין לכך סימן וזכר?

התשובה טמונה במלת המפתח - הפרטה. לא עוד רשות הנמל היא הבעלים - השולט והאחראי לכל מה שנע או דומם בנמל. רשות הנמל מפתחת רק את התשתית הנמלית - שוברי גלים, מזחים ותו לא. הרציפים, המחסנים, ציוד השינוע והניטול, הגוררות וספינות הנתב והתדלוק - כל אלה בידיים פרטיות או מוחכר במכרז, ואלה מתחרים זה בזה בטיב השירות, במחיר ובאמינות.

רק לאחרונה "גילו", כי אין צורך בתוספת לפוטנציאל הנמלי העודף הקיים בנמלים ממילא, וכי נמל היובל באשדוד יהיה לא רק מפגע סביבתי כביר, אלא שהוא פשוט מיותר! הפחם עזב את נמל אשדוד אחת ולתמיד למסוף פחם דמוי חדרה בנמל קצ"א באשקלון; התפוזים שעוד על העצים נושרים באין כדאיות כלכלית לקטפם, והפלשתינאים הולכים ובונים, בעזרת ההולנדים, נמל עצמאי משלהם.

גם נמל הכרמל בחיפה מיותר, שכן מנגד ממתינים להם שוממים 1,150 מ' של רציפי מספנות ישראל, שחלקם עמוקי מים ומצוידים בעגורני פריקה. ממתינים למה? להסכמתם של עובדי הנמלים לחתום על חוזה להפעלת נמל צובר פרטי שיתחרה בם.

נמלי רשות הנמלים (בשונה מנמלי חדרה וקצ"א באשקלון), אליבא דנציגי התעשיינים ושאר המשתמשים, הם מהיקרים והפחות יעילים בעולם המערבי. מבנה האגרות נטול היגיון ואגרת הרציף בגובה 1% מערך כל סחורת יבוא גורמת להסטת מטענים יקרים מהים לאוויר, מהווה עדיין מקור הכנסה עיקרי בתקציב הרשות, מכסה גירעונות בשירותים הנמליים השונים, ועוד מותירה עודף להשקעות-סרק המעוררות את חמדנותו של האוצר, במיוחד ביום פקודה, כאשר קיים צורך בתוספת מקורות תקציביים למימון שלושה מיליארד שקל להוצאות הביטחון וביטחון הפנים.

מדוע מפקירה הממשלה את חזית סחר החוץ שלה לגחמותיהם של כמה עסקני איגוד מקצועי, שהנמלים נותרו כמעט מעוזם האחרון?

הכותב הוא יועץ כלכלי וסביבתי, ומתכנן תחבורה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו