בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חבר נאמן, בר פלוגתא חריף

טדי פרויס, עיתונאי, 2001-1931

תגובות

הוא עלה עם הוריו מברסלאו, גרמניה (היום וורוצלב, פולין), והיה מבוגרי המחזור הראשון של עירוני א' בתל אביב. בשל בעיות גב לא גויס לצה"ל והדבר הציק לו, אך הוא חקר את מלחמת הקוממיות בענף היסטוריה של צה"ל. הוא היה כתב ספורט של "על המשמר", למד באוניברסיטה העברית, ועם "החבורה הירושלמית" - קבוצת אינטלקטואלים ובוהמיינים כמו דן הורוביץ (דינדוש), דולפי גבע, חגי אשד, יצחק טאוב, מרדכי נסיהו (דוקשי) ואחרים - ניהל בקפה "ניצן" שבבירה ויכוחים על כל נושא שבעולם. עם דינדוש התחרה בידע פנומנלי בכדורגל עולמי וישראלי, ועמו חלק את אהבתו הגדולה: הפועל ירושלים.

הוא עבד תקופת מה באוצר, אצל עמנואל שרון, אך לא מצא את מקומו, וב-1962 הצטרף ל"דבר" ככתב כלכלי, בדיוק ביום שבו חל הפיחות הגדול. כתיבתו היתה ססגונית, מקורית, לעתים מבריקה, מקדימה את זמנה. הוא היה בין הראשונים להתריע על האופוריה שבעקבות מלחמת ששת הימים, שאחד מסימניה, לדבריו, היתה האוניברסיטה בהר הצופים: "בנייה מונומנטלית הדומה לזו של משטרים טוטליטריים, כמו אלה שרואים בבואנוס איירס של פרון ובערי איטליה של מוסוליני".

הוא התקומם נגד ניסיונות להכניסו לתלם ההסתדרותי: ותיקי "דבר" מספרים איך אחרי שהעורך יהודה גוטהלף היה מתגנב לדפוס ומשנה את כתבותיו, פרויס היה מגיח ומשנה בחזרה, וכך הלאה. הוא ראה בעיתונאות שליחות וכאב מאוד את דעיכת "דבר".

ידיעותיו היו ממש אנציקלופדיסטיות, ובעיקר פיתח משיכה ליוגוסלוויה ושוודיה, שאליהן גם הרבה לנסוע. הוא היה חבר נאמן, אך בר פלוגתא חריף, רואה דברים לא בשחור-לבן אלא בשחור ושחור כהה, כדברי ידידיו. מי שסבל מתגרת לשונו היה מנחם בגין, שעליו כתב בספרו "בגין בשלטון" כי התפטרותו היתה השירות האחד והיחיד שעשה למען ארצו. לאחרונה תירגם מגרמנית את "המיניאטורה שנעלמה" של אריך קסטנר.

ד"ר צ'ארלס קרנשו, טיפל בנשיא קנדי בחדר המיון

ד"ר צ'ארלס קרנשו, טיפל בנשיא קנדי בחדר המיון, 2001-1933. הוא נולד בפאריס, טקסס, ואחרי לימודי הרפואה הצטרף כרופא פנימי לבית החולים פארקלנד בדאלאס. ב-22 בנובמבר 1963, בעת שהיה תורן בחדר המיון, הובהל אל בית החולים נשיא ארצות הברית, ג'ון פ' קנדי, אשר נורה בעת מסע ברחובה הראשי של העיר. ועדת חקירה בראשות השופט העליון וורן פסקה כי ההתנקשות היתה מעשה ידיו של אדם יחיד, לי הרווי אוסוולד, שבעצמו נרצח זמן קצר אחר כך על ידי ג'ק רובי. ד"ר קרנשו חלק על מסקנה זו משום שלדבריו גילה בראשו של הנשיא שתי פגיעות מלפנים, עובדה הסותרת את גרסת ועדת וורן, שקנדי נפגע רק מיריותיו של אוסוולד, מאחור. ב-1992 פירסם קרנשו ספר קטן בשם "ג'יי-אף-קיי: קשר השתיקה", שהפך אותו בן לילה לגיבור חסידי תיאוריית הקונספירציה שטענו כל העת כי לא ייתכן שאוסוולד ביצע את הרצח לבדו. חבריו הרופאים של קרנשו הסתייגו מספרו, הוא האשים אותם בקרייריזם ואף הסתבך בתביעות משפטיות. בשבוע שעבר, ביום השנה להתנקשות, הוא הוזמן להרצות בדאלאס בכינוס "האגודה לגילוי האמת על רצח קנדי", אך מת שלושה ימים קודם לכן. המשתתפים כיבדו בדקת דומייה את הנשיא הנרצח ואת הרופא שטיפל בו.

רוזמרי בראון, מדיום מוסיקלי

רוזמרי בראון, מדיום מוסיקלי, 2001-1916. ב-1940, כשרוזמרי בראון היתה בדרכה הביתה בלונדון המופצצת, לחש לה קול פנימי לסטות מדרכה הרגילה, וכך ניצלה מפצצה שהטיל מפציץ גרמני. 25 שנים אחר כך, כששכבה חולה בביתה, נשאו אותה רגליה אל הפסנתר, וידיה - כך סיפרה - החלו לנגן מעצמן יצירה חדשה של המלחין פרנץ ליסט, שכידוע מת ב-1886. בהדרגה שיכללה את כוחותיה העל-טבעיים והחלה לרשום את תוויהן של יצירות קטנות חדשות כפי שנמסרו לה, לדבריה, על ידי שופן, בטהובן, באך, ברהמס, שומאן ואחרים. ב-1969 היא הוזמנה לאולפן "בי-בי-סי" ובן לילה היתה לסנסציה. מוסיקאים רציניים נהרו לביתה הצנוע כדי לעמוד מקרוב על הפלא. אנדרה פרווין, אז מנצח התזמורת הסימפונית הלונדונית, אמנם פטר את התופעה בחיוך, אבל ליאונרד ברנשטיין, שבחן את התווים ביסודיות, היה פחות נחרץ: את הרחמנינוב הוא היה "קונה", הכריז, אבל לא את השאר. יותר ממאה היצירות ש"הכתיבו" לה המלחינים המתים, רובן בנות 3-2 דקות, מותירות מוסיקאים וחובבי מוסיקה משתאים. האוטוביוגרפיה שלה תורגמה ונהפכה לרב מכר בהונגריה, מולדתו של ליסט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו