בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דרוש: עוד נס

תגובות

הפרופ' המנוח היינריך קרפלוס, ממייסדי המכון לרפואה משפטית, נהג לומר שמי-ים זה דבר בריא מאוד בתנאי שהם לא בתוך הריאות. כך גם לחץ בינלאומי: אצל פטריוטים ישראלים הוא נחשב למשהו משיב נפש בתנאי שאינו מונחת על הראש שלהם. אמריקה מטלטלת בשבועות האחרונים את ערפאת בלחץ בלתי מתון. טוב מאוד. גם העקביים שבשמאלנים תמכו בכיפוף זרועו על ידי הבית הלבן. ובצדק יכול שרון לייחס לעצמו את הלחץ הזה כהצלחה כמעט חסרת תקדים ביחסי המשולש הוותיק אמריקה-אש"ף-ישראל. בכל זאת, סליחה על השאלה בימים מרעננים שכאלה: מתי - והאם בכלל - יבוא הלחץ האמריקאי על שרון?

לנשיא בוש נשבר מערפאת. הוא מגדף אותו. אישי צמרת בממשל מדברים עכשיו כמעט כמו שאול מופז וסגנו משה יעלון. לגנרל זיני מיוחסת האמירה שבכל הקריירה שלו לא ראה חוסר אמינות כמו של ערפאת. האיחוד האירופי, חממת הלגיטימציה (והמימון) של מנהיג השחרור הפלשתיני, יצא השבוע מגדרו. כמו בניסוח של לשכת ראש הממשלה תבע את פירוק החמאס והג'יהאד האיסלאמי ודרש מערפאת הצהרה - בערבית - להפסיק את האינתיפאדה. התפנית לא אירעה מיד אחרי בן לאדן. פיגועי השבוע שעבר ושיחת שרון עם בוש הם שיצרו את הטקסטים האלה. השפעתם מתחילה להסתמן. ערפאת מבין לחץ מהקהילה הבינלאומית כשם שהוא פורח על הדשן של אהדתה. ואל החמיצות החדשה נוסף אי שקט כלפיו בקהיר ובעמאן. לשרון יש בינגו דיפלומטי: הקרקע בוערת מתחת לרגלי המנהיג הזקן.

מי שדי להם בהתפתחות המשמעותית הזאת, שיתבשמו ממנה. אך הרי מטרת הלחץ היא להביא להפסקת האש כדי לחדש את המהלך המדיני. שקט, ומכל מקום מאמץ מלא להשיגו, היה תנאי ישראלי לחידוש איזשהו תהליך. בתחילה ניסתה אמריקה לצמצם את ממדי התנאי. עכשיו מדבר הבית הלבן בנוסח ישראלי מובהק. אבל כפי שהסכימו הצדדים, יידרש בהמשך מימוש תוכנית מיטשל עם צעדים בוני אמון, הפסקה מוחלטת של ההתנחלויות ונסיגות נוספות שפירושן עשוי להיות פירוק התנחלויות אחדות. החשש הוא כמובן שאווירת הבאדי-באדי הנלבבת בין שרון לבוש תשתלט גם על השלב הבא.

סימן לכך הוא היעלמו הכמעט מוחלט של החלק המקובל האחר בהודעות האמריקאיות. בין עושה נסים לאבותינו ולנו בטקס חנוכה בבית הלבן ובין ההצהרות של כל פיגורה נחשבת בצמרת האמריקאית לא נשמעת כבר התביעה מישראל להתכונן למילוי חלקה בתסריט המדיני. לא ראינו עדיין שקט מספיק מהצד הפלשתיני, אך אם יושג - מי לידינו יתקע ששרון, נישא על אדרנלין אמריקאי, יחוש לחץ לקדם הסדר? לחץ נגדי יהיה מהאגף הימני בקואליציה. פרס ושות' יתקשו מאוד לפתוח פה אם שרון יוכתר מנצח - כהבטחתו - בקרב נגד הטרור. האקדמיה תמשיך לצנוח אל תוך התרדמת שלה. רוב הפרשנים בתקשורת יחגגו את התקפלות ערפאת. אך גם אופטימיסטים צרופים לא יקוו היום שניצחון מלא כזה יושג. במקרה הטוב, יהיו עוד פיגועים פה ושם ושרון יוכל לנצלם לדחייה נוספת של מו"מ.

אל הנחת מהתמיכה השמנונית של הממשל צריך לכן להתייחס בביקורתיות מסוימת. קרה נס חנוכה. ערפאת והטרור בחוצותינו נכנסו לכוונת הבינלאומית. עכשיו דרוש עוד נס. לא טוב יהיה אם פך השמן יספיק רק להשגת שמונה ימי שקט יחסי. להמשך דרוש יותר - לחץ דומה על שרון ללכת מיד על הסדר. ויפה שעה אחת קודם, להפעיל אותו בטרם האופוריה עם אמריקה תעלה לו לראש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו