בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שלמה וקס: התחרות בתקשורת הפנים ארצית נפתחה

שלמה וקס היה בעבר מנכ"ל משרד התקשורת וממחברי דו"ח וקס ברודט, שהניח את התשתית לפתיחת שוק התקשורת לתחרות; הוא מאמין שבפועל התחרות הזו כבר החלה, אבל לא מבין מדוע הרגולטור מפריע לה להתפתח

תגובות

בטלפון הסלולרי של שלמה וקס משולבת מערכת הפעלה של פאלם פיילוט; אין הרבה אנשים בישראל שסמתובבים עם המכשיר הזה, המגושם למראה, שמחירו בשוק החופשי 800 דולר. כל מי שמכיר את וקס, איש בלתי מעונב בעליל, מתפלא לראותו עם המכשיר, המסגיר בדרך כלל את תאוות בעליו לסמלי סטטוס.

אבל אצל וקס הפאלם בסלולרי הוא עסק חדש; הוא משמש יועץ לחברת כלנית, המייבאת את המכשירים מתוצרת קיוסרה. וקס יודע שזו לא עונה טובה למכשירים סלולריים שעולים 800 דולר, אבל משתמש במכשיר כדי להדגים את התורה שאותה הירצה לא מכבר בכנס אקדמי: אל תחכו למהפכה ולהמצאות גדולות; השינויים יתרחשו בהדרגה ובאטיות, ולאו דווקא במקום שציפיתם להם. "מה בסך הכל עשתה המהפכה הסלולרית?", הוא שואל. "לקחו את הטלפון שהיה מונח על השולחן ושמו אותו בכיס. זה הכל. דברים קטנים".

וקס, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, היה עד ספטמבר האחרון האחראי על השקעות קבוצת גד זאבי בתקשורת. סמוך להצטרפותו של וקס לקבוצה רכש זאבי מחברת קייבל אנד וויירלס הבריטית 18% ממניות בזק, ונהפך למחזיק הפרטי הגדול ביותר בקבוצה.

וקס תואר אז כמי שאמור לגבות את זאבי במסע ההשתלטות שלו על בזק; הוא אף הוזכר כמועמד להתמנות לחבר בדירקטוריון בזק מטעמו של זאבי. אבל משרד התקשורת לא אישר לזאבי למנות דירקטור בבזק, ושלמה וקס התמקד במשימה שהטיל עליו זאבי - איתור השקעות בתחומי התקשורת בחו"ל.

אלא שהוא לא הספיק להתעניין בהרבה עסקות עד שעסקיו של זאבי החלו לחרוק, ובקיץ הגיעה כהונתו לסיומה. וקס, לדבריו, לא יודע אם יש כיום מועמדים רציניים לרכישת השליטה בבזק. "זו יכולה להיות עסקה מצויינת, אבל רק למשקיע עם אורך נשימה".

וקס מעדיף לספר, ובצדק, לא על קבוצת זאבי אלא על תרומתו הגדולה ביותר לשוק התקשורת: מעורבותו בוועדת וקס ברודט, שהניחה את היסודות לפתיחת שוק התקשורת הפנים ארצית לתחרות. לפני חמש שנים בדיוק הניחה הוועדה שבראשה עמדו וקס ומנכ"ל האוצר, דוד ברודט, את מסקנותיה על שולחנה של שרת התקשורת לימור לבנת.

לאחר כמה חודשים דנה הממשלה בדו"ח והחליטה ליישם את כל המלצותיו. כאשר החל משרד התקשורת לדון ביישום הדו"ח, וקס כבר לא היה במשרד. הוא פרש ובמקומו מונה לתפקיד דני רוזן, שהחליט לפתוח את התחרות בדרך שהתבררה כשגויה: רוזן סבר כי יש לכפות על היזמים להקים תשתיות חליפיות לבזק, בקנה מידה גדול.

נסיונו לאלץ את היזמים להקים תשתיות אלחוטיות שיתחרו בקווי הנחושת כשל; היועץ המשפטי ומשרד האוצר הערימו קשיים שדחו את כניסת חברות הכבלים לתחום תקשורת הנתונים. וקס, שהפך לאיש עסקים פרטי, המשיך להופיע בכנסים ולבקר את השגיאות שעושה לדעתו משרד התקשורת.

הוא בן 56, בוגר בית הספר בזק לטכנאי תקשורת, ואת עיקר הידע שלו בענף צבר בשנות שירותו הצבאי, אותו סיים ב-93' כקצין קשר ראשי בדרגת תת אלוף; הוועדה שבה השתתף גיבשה את המלצותיה מתוך כוונה ששוק התקשורת הפנים ארצית ייפתח לתחרות כבר ב-99'. אנחנו כבר ב-2001, ווקס לא מסכים עם הקביעה שאין סימן לתחרות.

"לא מזמן פגשתי את אורי אולניק, מנכ"ל משרד התקשורת ואמרתי לו, אין לך מה למהר, כל עכבה לטובה", הוא מספר. "עכשיו צריך רק להסיר את המכשלות והחסמים מעל השוק והתחרות תתפתח בהדרגה.

"החסם העיקרי הוא אי הבהירות בענף. אין כללים ברורים ואחידים לפתיחת שוק התקשורת לתחרות, כמו למשל מי רשאי לקבל רישיון תקשורת. אני דווקא חושב שיש תחרות בשוק: בתחום הקול אני מסכים עם מה שאומרת בזק, ויש תחרות כמעט מלאה על ידי חברות הסלולר.

"יש בישראל 4.5 מיליון קווים סלולריים מול 3 מיליון קווים של בזק, והרבה מאד אנשים מעדיפים לדבר מהבית באמצעות המכשיר הסלולרי. אני לא תמיד מבין למה הם עושים את זה. לפעמים זה יותר זול משימוש בטלפון של בזק, אבל ברוב המקרים אנחנו מוכנים לשלם יותר כסף ולהשתמש בטלפון הסלולרי".

וקס אינו משוכנע שחברות הסלולר אינן יכולות להתחרות במחיר בבזק, מכיוון שעלות השיחה בטלפון הסלולרי גבוהה יותר מעלות השיחה הקווית. "אין סיבה מיוחדת להבדלים הגדולים בין מחיר השיחה הסלולרית לשיחה הנייחת. בלי להיכנס לנתונים, אני מציע לבדוק למשל כמה עובדים יש בחברות הסלולר על כל קו טלפון וכמה עובדים יש בבזק על כל קו".

לדעתו, יש צורך בתחרות נייחת, אבל היא יכולה להישען על חברות הסלולר: "במקום להתווכח עם חברות הסלולר איזה שירותים מותר להן לתת או לא לתת, צריך לתת להן לפרוס תשתיות קרקעיות ולהתחרות בבזק בקווי תקשורת נתונים. למה לא להתחיל בתחרות כבר עכשיו, בעזרת חברות כמו סלקום ופרטנר?

"בהמלצות שכתבנו ב-96', הצענו למצוא דרך לממן את השירות שבזק מחויבת לתת באזורים דלי ביקוש. התחרות לא תגיע לאזורי הפריפריה והם לא ירוויחו ממנה ישירות. צריך לראות שהם לא יקופחו מול מנויים באזור המרכז שיהנו מהתחרות".

בנוגע לחברות הכבלים, דעתו ברורה: יש למזג אותן; "אם הממונה על ההגבלים מודאג מהתחרות של חברת הכבלים מול הלוויין", הוא אומר, "הוא צריך לדאוג רק לדבר אחד: שלא יהיו מחירי היצף בשוק הטלוויזיה. לכבלים יש כרגע בעיה כי טכנולוגיית ה-IP (פרוטוקול האינטרנט) המיועדת להפוך את רשת הכבלים לרשת תקשורת נתונים וקול, עדיין אינה בשלה.

"אם הם רוצים לתת היום שירותי תקשורת קולית, הם יצטרכו ללכת לטכנולוגיות ביניים ויש לזה מחיר כבד. אבל אין סיבה שלא יתנו לחברות הכבלים כבר היום רשיון לקווי תקשורת נתונים. מה מפריע לתת להם את זה?"

נאמן לעמדתו, שיש לנצל את הגורמים הפועלים כבר כיום בשוק, הוא מאמין שהרגולטור לאפשר חברות התקשורת הבינלאומית ברק וקווי זהב להתמזג ולא לאפשר כניסתן של חברות תקשורת נוספות.

"מי מרוויח מזה שכל החברות הפועלות בתחום מפסידות, ולבעלי המניות שלהן אין סיכוי להחזיר את ההשקעה? התחרות בשוק השיחות הבינלאומיות צריכה להתקיים בין בזק וחברה נוספת. רק אם יתברר שאין בענף תחרות מספקת, אפשר לשקול כניסת חברות נוספות.

"כרגע איני רואה שיש בכלל חברות שמתכוונות להיכנס לתחרות, כך שכל הוויכוח הוא בכלל תיאורטי. סלקום ופרטנר רוצות רישיון לתקשורת בינלאומית כדי לשרת את המנויים שלהן, לא כדי להתחרות על המנויים של חברות אחרות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו