בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אין שכר לעמלם

מאמני הכדורסל בישראל יכולים רק לקנא בשכר שמביאים הביתה עמיתיהם מהכדורגל. הקבוצות מעדיפות לשלם לשחקנים, עם המאמנים כבר יסתדרו. יושבי הראש של הקבוצות מסבירים כי היציעים בכדורגל מלאים ולכן יש הצדקה לשכר הגבוה, ארגון המאמנים מתמקד במשלוח ברכות יום הולדת וארז אדלשטיין מנסה לצאת למלחמה

תגובות

מלבד התפטרותו, סימן ארז אדלשטיין מפץ גדול בהתייחסות קבוצות הכדורסל למאמנים. בסיום המשחק מול מכבי תל אביב אמר אדלשטיין: "הגיע הזמן שמאמני הכדורסל ישתכרו כמו מאמני הכדורגל ולא רק זה - לעמיתי בכדורגל, דרור קשטן ואברהם גרנט, לא מאחרים בתשלום. פשוט אין לי יותר כוח להיות בענף הזה. כואב לי להגיד את זה, אבל זו האמת".

אז מדוע קיים פער של 300 אחוז בין אברהם גרנט, מאמן הקבוצה מספר 3 בטבלת ליגת העל בכדורגל, המשתכר כ-200 אלף דולר לעונה לעומת אדלשטיין שבקושי גירד 50,000 דולר ברמת גן. שלא לדבר על כך שגרנט וגם קשטן מרוויחים יותר ממאמן מכבי תל אביב בכדורסל.

אפילו עירוני ראשון לציון, קבוצת החלק התחתון בכדורגל, מעניקה למאמנה גיורא שפיגל שכר של מיליון וחצי שקל לעונה, סכום הקרוב לזה של דייויד בלאט. ומי אשם בכך שמאמן כדורסל של קבוצת מרכז טבלה-צמרת אימן לפני שנתיים תמורת שכר של 4,000 שקל לחודש? האם ראשי הקבוצות או המאמנים, שמבחינתם תן להם לעבוד ולעזאזל הכבוד?

עד אמצע שנות השמונים נע שכרם של מאמני הכדורסל במקרה הטוב בין 1,000 דולר לחודש למרכז טבלה ומטה ל-20 אלף דולר לעונה לבכירים. פורץ הדרך עבור המאמנים היה משה ויינקרנץ. הוא לא זכה לאמן את מכבי תל אביב, אבל נחשב למאמן מספר 1 מבחינת השכר שקיבל בקבוצות ישראליות. ב-1987 פורסם שהשתכר כעוזר מאמן מכבי תל אביב 25 אלף דולר לעומת המאמן באותה תקופה צבי שרף, שקיבל 23 אלף דולר.

אבל הבום הגדול היה עם חשיפת חוזהו בהפועל תל אביב בסוף יוני 1988 ב-"מעריב". ויינקרנץ, התברר, השתכר בעונת 1987/88 מעל למאה אלף דולר, כאשר כמה סעיפים בחוזה הדהימו את ענף הכדורסל. ניצחון על הפועל גבת גרם להפועל תל אביב להפקיד בחשבונו של ויינקרנץ אלפיים דולר ועל כל ניצחון מול מכבי תל אביב קיבל 5,000 דולר.

בנושא שכרו נחשב ויינקרנץ למאמן בלתי מתפשר. למרות הירידה ברמת התשלומים בענף בשנים האחרונות, הוא עדיין דורש שכר גבוה. הוא אינו מוכן ליצור לוגיקה בין שכר מאמני הכדורגל למאמני הכדורסל, אבל יש לו משוואה ברורה לשכר מאמן הכדורסל: "אני לא רואה את זה כשחור ולבן. בתפישת העולם שלי אין השוואה לעולם הכדורגל. שם יש חוקים משלהם. גם בקבוצה במקום הכי נמוך השחקנים הם רכוש המועדון, מה שאתה לא יכול לעשות בכדורסל".

אבל אליבא דמשה ויינקרנץ, מאמן הכדורסל צריך להיות בצמרת סולם השכר בקבוצה: "לא יתכן שמאמן שיש עליו כל כך הרבה אחריות, לחץ ועוד גורמים, לא יקבל שכר כמו השחקן הרביעי בקבוצה. אני לא רוצה כמו הראשון והשני, אבל אם אני לא חשוב למערכת כמו השחקן החמישי בקבוצה אני לא אאמן באותו מקום. קח את המאמן של מכבי תל אביב, לאיזה שחקן בדיוק הוא משתווה שם? הוא אפילו לא בעשירייה של השחקנים. זו גם בעיה של הקבוצה. אתה כמאמן לא יכול להינזק רק מחובות המועדון אלא גם צריך ליהנות מהזכויות".

מוישל'ה מפנה אצבע מאשימה גם לחבריו: "גם הקולגות שלי אשמים. נכון שלא כולם יכולים להרשות לעצמם לשבת שנה או שנתיים בבית ואני כן, אבל ברור לך שמאמן שלוקחים אותו בזול קל גם לפטר אותו". השיטה של ויינקרנץ בחישוב השכר מתבססת על ההישגים הקודמים של הקבוצה: "אם שנה לפני כן הגעת למקום חמישי אני לא דורש שקל בונוס ממקום חמישי ומטה. אם אני משדרג את הקבוצה, מגיע לי להיות מתוגמל על זה. כולם מדברים על החוזה הגדול ב-1988 בהפועל תל אביב, אבל באותה עונה הגענו לחצי גמר גביע קוראץ' (הפועל עברה ברבע הגמר את ספליט של קוקוץ' וראדג'ה ונעצרה רק על ידי ציבונה זאגרב ודראזן פטרוביץ', שקלע אז 59 נקודות בניצחון ביד אליהו). אני חושב שאני סחורה מעולה ובעדה צריך לשלם". כמו כולם, גם ויינקרנץ לא אוהב את מוסר התשלומים בענף: "למה שמאמן לא יקבל משכורת? מאיזו סיבה? הגיע הזמן שהאיגוד יטפל בנושא הערבויות".

בקבוצות הבאות של ויינקרנץ לא נפלה רמת שכרו מזו בהפועל תל אביב. כך במכבי ראשון לציון ובהפועל אילת, שתי קבוצות שהאחת מתקשה לשרוד בליגה הבכירה והשנייה כבר אינה קיימת. אחרי ויינקרנץ גם שאר המאמנים הגיעו לרמות שכר דומות, כמו צבי שרף, מולי קצורין ופיני גרשון. שרף גרף את הכסף הגדול בחו"ל אבל הכספים שחייבים לו מפאוק ואריס, כמו מהפועל תל אביב, הם בסדר גודל מצטבר של מיליון דולר. מסתבר שלא רק בארץ יש מוסר תשלומים ירוד בכל הקשור למאמן.

מאמן אחר סבור שקיימת אפלייה בין שכר המאמנים לשכר השחקנים. "הקבוצות קודם כל מחתימות שחקנים ב-70-80 אלף דולר ואחרי זה חושבות על מאמן. מאמן כדורסל בצמרת הכדורסל הישראלי לא רק מעביר משחקים פעמיים בשבוע, אימונים, סקאוטינג ועוד, הוא עובד קשה יותר ממאמן כדורגל. רק שני מקצועות, מנתח וטייס, מקבלים יותר החלטות בזמן קצוב ממאמן כדורסל".

לעומת זאת, רבים לא אהבו את התנהגותו של ארז אדלשטיין והטרוניות שהשמיע. אחד היו"רים אמר: "מה הוא דיבר על קשטן וגרנט. כשהוא יביא עשרת אלפים צופים למשחק ולא מאתיים שבאים להיכל העירוני ברמת גן, שידבר. ההכנסות של מכבי חיפה, הפועל תל אביב ואחרות מאפשרות לשלם למאמני הכדורגל סכומים כאלה. בכדורסל אין הכנסות, אז מאיפה בדיוק אדלשטיין חושב שישלמו לו כמו גרנט וקשטן".

גם מאמן הנבחרת מולי קצורין לא מסכים להקבלה בין הכדורגל לכדורסל: "כל מאמן יודע עבודה קשה. לכל ענף ספורט יש את הדרישות שלו והמחוייבויות שלו ובכל ענף ספורט זה תפקיד קשה, אחראי, אתה ראש המערכת המקצועית. מעמד המאמן בספורט הישראלי ובעיקר בכדורסל, נמוך מאוד ומתבטא ברמת השכר. שכר מאמן צריך להיות כמו השחקן השישי בקבוצה. לא יכול להיות שהשחקן התשיעי או העשירי בקבוצה ירוויח יותר מהמאמן. זו נוסחה שעושה צדק עם האגודות, אנחנו הרי לא חיים על הירח. בכדורגל אפילו מנהלי קבוצות מקבלים שכר ובכדורסל זה על בסיס התנדבותי.

* אז למה ארגון המאמנים לא נלחם על שכר מינימום למשל, או קבלת שכר של מאמנים בזמן וללא פיגורים?

"ארגון המאמנים הוא בועה. יש שם אנשים שהם חברים שלי, אבל במקום לדאוג לשלוח שנה טובה ומברקי יום הולדת, שידאגו לתנאים סוציאליים למאמנים".

ומה אומר הצד המותקף של הכדורגל? אברהם גרנט, חובב כדורסל מושבע (פוקד מקרוב כמעט מדי עונה את השלבים המכריעים בליגת האן.בי.איי) מקבל את הדברים עם חיוך: אני מקנא במאמני הכדורסל, בפסקי הזמן שלהם, בחילופים ובכך שהם יכולים לצעוק לשחקן והוא שומע. אני מאחל לאדלשטיין שירוויח פי כמה ממני. כל מקצוע ספורטיווי צריך לדון אותו לגופו, אבל אני מאחל למאמני הכדורסל שירוויחו יותר מאיתנו. תסלח לי אבל אני לא הכתובת, כי אני אוהב כדורסל".

בסיכומו של דבר, מאמני הכדורסל ראויים לשכר גבוה יותר. במקצוע הזה הרי אין תעודות ביטוח ושני משחקים רצופים בהם השחקנים מחטיאים מהקו כדורים גורליים יכולים לסמן את דרכך ללישכת האבטלה, שלא לדבר על העבודה המקצועית לאורך כל השנה (הכנה לעונה, חיפוש אחרי שחקנים, סקאוטינג, אימונים אישיים, הצלחות ועוד). אבל גם המאמנים חייבים להביט במראה לפני שהם יורקים אש. היתכן שיו"ר ארגון המאמנים מועסק בקבוצה שעדיין חייבת כספים למאמניה בעבר? איפה היה ארגון המאמנים כאשר אדלשטיין לא קיבל משכורות בגליל? ולמה הארגון לא מצליח לכפות על מאמניו לא לעבוד בקבוצה שחייבת כספים למאמניה הקודמים. רק אם יהיה שלום בית פנימי אולי ייזכר ארז אדלשטיין כסולל הדרך של המאמנים במילניום הנוכחי.

הצלחות לחוד, שכר לחוד

על סמך הצלחותיו, נחשב אשתקד פיני גרשון לאחד משני המאמנים הטובים באירופה יחד עם אטורה מסינה. בפועל, זה לא השתקף כלכלית, שם גרשון לא נכלל בעשירייה המובילה. גם מחליפו דייויד בלאט רחוק מהגדולים.

מלך הכדורסל האירופי מבחינת שכר הוא ז'לימיר אובראדוביץ', מאמן פנאתינייקוס אתונה, שהרוויח אשתקד על פי אחת הגירסאות מיליון דולר ועל פי גירסה נוספת הגיע עם בונוסים ל-1.2 מיליון דולר. שני ברשימה אשתקד היה אאיטו גראסיה רנסס, מאמן ברצלונה, שהעביר לחשבונו כ-700 אלף דולר. יאניס יואנידיס עשה בשנתו האחרונה כמאמן אולימפיאקוס סכום המתקרב ל-800 אלף דולר וגם דושאן איווקוביץ' בשנותיו האחרונות כמאמן אא"ק אתונה השתכר כ-700 אלף דולר. אטורה מסינה, מי שנחשב למאמן האירופי הטוב ביותר, חתם בקיץ 1997 על חוזה לארבע עונות בשכר של 400 אלף דולר. חוזהו חודש לארבע עונות נוספות ועל פי ההערכות באיטליה הוא יקבל בכל עונה יותר מחצי מיליון דולר.

אבל לא רק על הגדולים מסתכלים גרשון אשתקד ובלאט העונה במבט מסויים של קינאה ואפילו תיסכול. קבוצות שתקציבן חצי מזה של מכבי תל אביב, כמו אולקר, מעניקות שכר ראוי בהראבה למאמניהן. אולקר משלמת למאמנה מוראט דידין 300 אלף דולר בעונה כחלק מחוזה לשלוש שנים. איידין אורס הרוויח בשנה האחרונה שלו כמאמן פילזן 400 אלף דולר והעונה משתכר כך גם ארגין עתמאן בסיינה. אפילו גרגור בניו שנכשל בווילרבאן, קיבל 275 אלף דולר לעונה.

את עשרת הגדולים העונה משלימים בוז'ידאר מאליקוביץ' מאמן מלאגה, מייק דאנטוני בבנטון טרוויזו, דושקו איוואנוביץ' בטאו ויטוריה וסרג'יו סקאריולו מאמן ריאל מדריד. חוץ מסקאריולו וריאל, לאף קבוצה אין תקציב גבוה יותר מזה של מכבי אבל תגמול נאה למאמנים שם יש ויש.

יחסית לתקציבי הקבוצות ולקבוצות הכדורגל הבכירות ביבשת, המאמנים הבכירים בכדורגל משתכרים היטב. אלכס פרגוסון מנג'ר מנצ'סטר יונייטד ופאביו קאפלו מנג'ר רומא ניצבים בראש רשימת השכר של מאמני הכדורגל באירופה עם ארבעה מיליון דולר לעונה, כאשר תקציב קבוצותיהן ותקציבה של ריאל מדריד גבוה אולי פי עשרה מקבוצות הכדורסל הבכירות.

אפילו מאמני מכבי תל אביב מקופחים

את ההבדל הגדול בין שכר מאמני הכדורגל למאמני הכדורסל מסמנת מכבי תל אביב, והפעם דווקא לרעה. למכבי תל אביב יש בשנים האחרונות את התקציב הגדול ביותר של קבוצה ישראלית בכל הענפים, למעט אולי חגיגת הכספים הבזבזנית בבית"ר ירושלים בעונה שעברה. ובכל זאת, מאמנה אינו מגיע לשכר של מאמני הכדורגל הבכירים, שלא לומר מעבר לכך.

למאמן מכבי תל אביב יש כמעט 70 משחקים בעונה לעומת מאמן צמרת בכדורגל שבמקרה הטוב מגיע ל-40. הלחץ מצד כל הגורמים - תקשורת, הנהלה, אוהדים - אינו פחות, אם לא יותר, מאשר בכל קבוצת כדורגל, שלא לדבר על הישגים. ובכל זאת, המגמה הפוכה. פיני גרשון, למרות כל התארים שהביא למכבי אשתקד - סופרוליג, אליפות הליגה וגביע - לא הגיע לרבע מיליון דולר נטו. לעומת זאת, אלי גוטמן ואברהם גרנט השתכרו סכומים שנעו בין רבע מיליון ל-300 אלף דולר (על פי הפרסומים בעיתונים).

בנוסף, מה שדי מפתיע לרעה במכבי הוא ההבדל בינה לבין קבוצות צמרת אחרות ביבשת. למרות שמכבי נחשבת עונה שלישית ברציפות לקבוצת צמרת ביבשת, שכר מאמניה אינו מתקרב לעשירייה הראשונה (ראה כתבה נפרדת). למה זה קורה? מולי קצורין, מי שאימן את מכבי תל אביב בין השנים 1993-1995, מנסה להסביר: מכבי ניצלה הרבה שנים את העובדה שהמאמן שלה גדל בבית, ואמרה למאמנים תעזור לנו, אין לנו ועוד. כך המאמן מרגיש שייכות מסויימת למועדון, אם זה יהושע רוזין, רלף קליין או צבי שרף".

ואכן, רלף קליין בספרו האחרון ה"מאמן" כותב על הנושא הכספי שלו עם מכבי תל אביב. "לאריה ברנוביץ', הגזבר בזמנו של מכבי תל אביב", הוא מדגיש, "לא היה כל חזון, ובאופן כללי גם היתה לו בעיה להיפרד מכסף. בכל פעם שנכנסתי לדבר איתו על החוזה שלי במכבי, שאגב מעולם לא נחתם, הוא נהג לומר - רלף, בשביל מה אתה צריך כסף? אתה הלא נולדת באגודה. אתה בן בית. אנחנו כמו משפחה. כסף? זה מה שאתה צריך?". גם אחרי שזכה בגביע אירופה לאלופות, השתכר רלף סכומים נמוכים. כאשר יצא לשנת חופשה ומכבי תל אביב דיברה עם מאמנים אירופים, זכורה הידיעה לפיה במהלך פגישה עם דן פטרסון נפל ברנוביץ' מהכסא כאשר קרא את הדרישה של המאמן. בשנים האחרונות חל שיפור בנושא, אך ביחס להצלחה ברור כי המאמנים לא תוגמלו כראוי.

גורם בכיר במועדון, שסירב להיות מצוטט, אמר כי הדברים לא נכונים: "לא בטוח שיש מאמני כדורגל בארץ שמקבלים שכר כמו המאמן של מכבי תל אביב. המאמנים היום לא מקופחים. אני חושב שאנחנו משלמים היום למאמנים כפי שאנו משלמים לשחקנים הישראלים הבכירים בקבוצה. חוץ מזה, אני חושב שבמקרה הזה אנחנו עושים עבודה טובה ולא גורמים לעלייה חדה ולא פרופורציונלית בשכרם של המאמנים בכדורסל הישראלי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו