בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קולה הצלול של מקהלה ענקית

הכל החל בקיימברידג' ביום אביבי אחד של סוף המאה ה-19, כאשר נתבקש שלמה זלמן שכטר לזהות למען שתי גברות מלומדות, לואיס וגיבסון, קטע עברי שרכשו בעת מסע בקהיר. על הגניזה הקהירית מאז ועד היום

תגובות

Curzon Press, 2001 Cambridge University's Genizah Collection, Old Cairo: The History of S.C. Reif, A Jewish Archive from

סיפורו של אוסף התעודות העשיר ביותר בימי הביניים היהודיים הוא בעצם סיפורו של אוסף הגניזה בספרייה האוניברסיטאית שבקיימברידג', זה שמתאר הספר שלפנינו.

המלה "גניזה", המציינת את פעולת ה"גונז", קיבלה בהתפתחותה האחרונה משמעות של שם עצם, כציון המקום שבו "תשמישי קדושה נגנזין" (מגילה כו ע"ב) כדי לשומרם מפני חילול. באופן מפליא נשתמרו באקלים היבש של קהיר כרבע מיליון קטעים כאלה במשך כאלף שנה, מסוף האלף הראשון ועד תחילת המאה האחרונה לאלף השני, כאשר ש"ז שכטר העביר את חלקם הגדול לקיימברידג'. האוצר הגדול הזה לתולדות הרוח והתרבות העברית שמור עד ימינו בספרייה הזאת, באקלים תרבותי בעל מודעות גדולה לשימורם של כתבי יד וערכי רוח.

תרבות המערב משמרת את נכסי הרוח העתיקים שלה במגילות קלף, פרי עבודתם של סופרים מיומנים, מעתיקים ונזירים שמלאכתם בכך. בהמשך הדרך הגנו על כתבי היד מבצרי האבן של המנזרים וטירות השליטים. גינוזם של כתבי היד במסורת זו נעשה לשם שימור וקיום, לא לשם גניזת נצח וקבורה. אבל במזרח היהודי מדובר בשרידי כתב יד ובפירורי קטעים, שרק מתוך כבוד לאות העברית החקוקה בהם גונזים אותם. החוקר המבקש להתחקות אחר אוצרות הרוח הצרורים בקטעים הבלים נדרש לפענח אותם בעין בוחנת ואוהדת, לשחזר אותם באופן מיומן לכדי דפים או גיליונות ולצרף מתוך שרידים שנתפזרו באוספים רחוקים רחוק מזרח ממערב וכרחוק פטרבורג מקיימברידג' או קיימברידג' מניו יורק, שרידי חיבורים שאפילו שמם או שם מחברם לא נודע.

כדי לאפשר את עבודת הצירוף והשחזור של רבבות הקטעים נוסד בספרייה הלאומית בירושלים מרכז של תצלומים לכתבי היד העבריים המפוזרים כיום על פני תבל ומלואה. באופן כזה נעשינו כביכול גם אנחנו עם ככל העמים שאוצרות הרוח והתרבות שלהם מכונסים על אדמתם. ואם לא בטירות ובארמונות - לפחות במבצרים של רוח, ואם לא במקור - לפחות בתצלום, ואם לא בהעתקות מפוארות ומאוירות, לפחות בשרידים ובפירורים. ואם באוצרות העבר היינו בזבזנים כל כך, בוודאי בעל כורחנו, אולי נשכיל מעתה, מתוך מודעות לחשיבותם של כתבי יד ולמה שהם יכולים לתרום להתפתחות אוצרות הרוח שלנו, לשמר בארץ ישראל, לא בבבל, את התעודות והעדויות ליצירה התרבותית המפוארת שלנו.

אוסף קיימברידג', המשמש מקור לתצלומי כתב יד ירושלמיים רבים כל כך, הוא אוצר אשר לא יסולא בפז. הוא כולל את שרידי יצירותינו בתחום התרבות והרוח וכן חומר דוקומנטרי רב המשקף את התרבות החומרית ואת חיי היום יום והמנהגים של הקהילה הארץ-ישראלית העתיקה, שמצאה מקלט בקהיר לאחר שהחיים במולדת לא היו עוד אפשריים. את צעדיה של הקהילה הארץ-ישראלית שאירחה את הגניזה בין כותליה הצרו לא רק רדיפות הנצרות וכיבושי האיסלאם, אלא גם הפלג המתחרה ביהדות. במחצית השנייה של האלף הראשון התחזקה הקהילה היהודית בבבל יחד עם מורשתה ההלכית התחזקות גדולה, אף על חשבון מורשת השיר, המדרש והאגדה של בני ארץ ישראל.

פליטי ארץ ישראל המשיכו לקיים בקהיר אורח חיים ומסורות תרבות ושירה שלא היה להם המשך מחוץ לגניזה בגלל התפשטות ההשפעה וההשתלטות של תורת בבל. שירה ופיוט זכו להוקרה גדולה בקהילה זו, והיו שגורים על כל פה. שירתם של בני ארץ ישראל מדברת אלינו באמצעות הגניזה בקולה הצלול של מקהלה ענקית בת רבבות קטעים - הניצולים היחידים מאלפי כתבי יד אבודים וממאות חיבורים ומחברים שנדם קולם; רכוש תרבותי עצום שהמלומד הגדול והחוקר הזריז, שכטר, השכיל להעביר אל אחד ממרכזי הלימוד והמחקר החשובים ביותר במערב - קיימברידג'. הספר שלפנינו מספר לנו את תולדות התגלית ואת חשיבותה.

הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל. קל וחומר שרידי תרבות ושיר בקטעים בלויים של כתבי יד מתפוררים. ספריית האוניברסיטה בקיימברידג', האוצרת את אוסף הגניזה הגדול ביותר בעולם, לא היתה מן הראשונות באיסוף קטעי גניזה. קדמו לה אוסף הארכימדריט אנטונין שכיהן בכנסייה הרוסית האורתודוקסית בירושלים וקנה מידיהם של סוחרים זריזים בקהיר קטעי קלף, שאותם העביר לספרייה שנעשתה ברבות הימים לספרייה הרוסית הלאומית בפטרבורג. כמו כן, הנוסע היהודי המפורסם אלקן נתן אדלר, שהאוסף שלו נמסר למשמרת בספריית בית המדרש לרבנים באמריקה, השוכנת כבוד בניו יורק. את העניין בקטעי גניזה עורר בקיימברידג' המרצה המקומי לספרות רבנית, שניאור זלמן שכטר.

ביום אביבי אחד של סוף המאה ה-19 נתבקש שכטר לזהות למען הגברות המלומדות לואיס וגיבסון קטע עברי אשר רכשו בקהיר אגב מסע שערכו במזרח. בשכטר אחזה התרגשות גדולה כאשר נתברר לו שהגברות הביאו באמתחתן לא פחות ולא יותר אלא קטע מספר המשלים הירושלמי שחיבר יהושע בן סירא כ-250 שנה לפני חורבן הבית השני, ואשר לא נכלל כבר בין כתבי הקודש. הספר היה ידוע אמנם על פי מה שהביאו ממנו דרך אגב פה ושם המקורות העבריים, אבל נשתמר בעיקרו של דבר בשלמות בכנסייה הנוצרית בנוסח יווני ובנוסח סורי. ש"ד מרגליות, המלומד האוקספורדי באותה עת, סבור היה שאין להתייחס ברצינות רבה מדי לאותנטיות של המובאות העבריות של החיבור, ואילו שכטר, שטען ההפך, מצא במציאה שנפלה לידיו חיזוק לטענתו. הוא סבור היה שקטע מנוסחו העברי המקורי של הספר שאבד נמצא לו בדף שנתבקש לזהות.

שכטר הבין מיד שקטעים נוספים יש לו בוודאי סיכוי למצוא באוסף שממנו הגיע הקטע הבודד - עליית הגג של בית כנסת עזרא בקהיר, אשר שימשה בראשית האלף השני מקלט לכתבי יד עבריים בלויים. שמועות על אוצרות גנוזים בקהיר נפוצו כבר קודם לכן, אבל הגילוי החדש עורר את שכטר לצאת למסע ההיסטורי. הוא אכן בא, ראה וניצח. את רוב החומר אשר מילא את עליית הגג של הגניזה בקהיר ונתפזר כבר קודם לכן בעולם במקומות שונים הצליח לרכז במקום אחד ולהעביר לקיימברידג'.

מהר מאוד הוציא שכטר את שמה של הגניזה בעולם. האיש היה בעל טביעת עין יוצאת מן הכלל, והוא חשף ופירסם בשנת 1910 את מה שנודע כ"ספר ברית דמשק", ספר החוקים של כת יהודית מתבדלת מימי בית שני, שכתבים נוספים שלה נתגלו בתוך כדי חרס במערות חבויות בין צוקים היורדים אל ים המלח, קומרן. מן החיבור שנשתמר בגניזה בהעתקה מסוף האלף הראשון נודעו במגילות קומרן הגנוזות שרידים של לא פחות מעשרה טפסים אותנטיים שהועתקו פחות או יותר בתקופה שהחיבור נוצר בה. אבל כל טופסי קומרן הקדומים יחד אינם כוללים אלא חלק קטן למדי של החיבור שפירסם שכטר במכה אחת על פי גניזת קהיר. חשיבות המציאה לזיהוי קטעי המגילות הגנוזות, לשחזור החיבור השלם ולהבנת הרקע לכתתיות בישראל ולראשית הנצרות לא תסולא בפז. מנהגי הכיתות הפורשות ואורח חייהן המושכים את תשומת לבם של חוקרי הנצרות הקדומה מקבלים את המקבילות החשובות דווקא באמצעות החומר הימי-ביניימי מגניזת קהיר. ההתעניינות העולמית בחומר הקדם-נוצרי גדולה לפיכך ביותר, אבל גם הרובד המוסלמי בגניזה חשוב לא פחות.

לחוקרי התקופה המוסלמית בתולדות ישראל משמשת הגניזה מקור לא אכזב ובעל חשיבות בלעדית. בין סוף התקופה הנוצרית-הביזנטית (עד שנת 638 לספירה) ובין ראשית התקופה הצלבנית (משנת 1099 ואילך) היתה ארץ ישראל נתונה תחת שלטון האיסלאם. התקופה המוסלמית הראשונה בארץ ישראל נמשכה איפוא כ-450 שנה. בתקופה זו היתה ארץ ישראל נתונה בתוך המעגל המוסלמי הרחב של המזרח הקרוב, והיתה זו תקופה של פריחה וגידול בלתי רגילים לתרבות ערב. בתקופה זו נוצרו גם ביהדות היצירות הגדולות בפילוסופיה ובאתיקה, בבלשנות ובמדע ובוודאי בהלכה ובפרשנות. יצירות אלה נכתבו בדרך כלל בערבית (באות העברית של הערבית היהודית), אבל עם ירידת ההגמוניה של הערבים ירדו אתה לתהום הנשייה. אלא שגם כאן עמדה לה לתרבות ישראל זכותה של הגניזה הקהירית, שמתוך יחס של כבוד לאות העברית שימרה את שרידי העדים והעדויות ליצירות הנכחדות.

למזלנו גנזו הגונזים בגניזה בעיקר במאתיים השנים הראשונות של האלף השני, בתקופת הפריחה הגדולה של תרבות ומדע תחת ההגמוניה של האיסלאם. קהיר עמדה באותם ימים בשיא פריחתה ושימשה מעין ניו יורק של ימינו לפני מפלת התאומים. רשימות ספרים של ספריות פרטיות הנחשפות בגניזה מגלות את ההיקף הרחב של השכלה ותרבות שאיפיינו את המלומדים היהודים, במיוחד את הרופאים שביניהם. ובל נשכח שגם הרמב"ם ויהודה הלוי עבדו למחייתם כרופאים. רבים מן החיבורים הרשומים באינוונטר הספריות הפרטיות והידועים לנו מן הרשימות בשמותיהם בלבד, נחשפים והולכים בין קטעי הגניזה. עבודה רבה עוד נכונה לאנשי הספר העברי, וגם בעניין זה עומד לימינם במשך שנים ארוכות מחבר הספר שלפנינו, סטפן רייף.

פרופסור סטפן (שלמה קלמן) רייף מנהל מטעם הספרייה האוניברסיטאית בקיימברידג' את אוסף הגניזה במשך שלושים השנים האחרונות. הוא שיזם ודאג לשימור המתקדם של רבבות הקטעים הבלים, הוא שערך במסירות את סדרת המחקרים הביבליוגרפיים המלווים את האוסף, והוא אשר כתב עתה את הספר המרתק הזה, המספר את סיפור האוסף וחשיבותו. מחקר מדעי היהדות בדורנו חב לו ולפעילותו חוב גדול.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו