בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

2. סודות מאחורי הקו הירוק

איך קורה שדברים שצה"ל מנסה להסתיר זורמים דווקא ל"כל העיר"

תגובות

ערב סגירת הגיליון האחרון של "כל העיר" ניצבו עורכיו לפני פיתוי: היו להם תמונות מחרידות של התעללות חיילים בגוויית מחבל מתאבד. מתברר שחיילים המשרתים ליד מחסום בקעות בבקעה לקחו את ראשו הכרות של המחבל, הציבו אותו בעמדת השמירה שלהם, תחבו סיגריה לפיו ולבסוף אף הצטלמו אתו. לאחר דיון החליטו העורכים לחסוך מהקוראים את המראות.

על סיפור ההתעללות חתום הכתב הצבאי של השבועון, אורי בלאו. זו לא היתה הכותרת היחידה שבלאו סיפק בגיליון האחרון: ידיעה אחרת מספרת על חיילי סיירת שריססו בכדורים גופות שוטרים פלשתינים שעות לאחר שאלה נהרגו. בידיעה שלישית הוא חשף את העובדה שחיילי צה"ל מבצעים "אימוני כיבוש" בבתים שבהם מתגוררים אזרחים פלשתינאים. כל הידיעות הסתמכו על דו"חות פנימיים ותחקירים שבוצעו בצה"ל. אף אחת מהן לא הוכחשה על ידי דובר צה"ל.

לבלאו זה היה שבוע עבודה שיגרתי למדי. בכל שבוע הוא מפרסם ידיעות מתוככי הצבא שאין להן זכר בכלי תקשורת אחרים. כמה דוגמאות מהתקופה האחרונה: נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים, אל"מ שאול גורדון, הורה לא לטפל בכתבי אישום חדשים נגד עצירים פלשתינים, בשל העומס העצום על בתי המשפט הצבאיים מאז פרוץ האינתיפאדה. כתוצאה מכך, היו עצירים ששוחררו מבלי להישפט (8.2); מתחקיר שנערך בגדוד צנחנים עולה כי המג"ד הקודם עודד פגיעה והתעללות באזרחים פלשתינים. על התחקיר חתום המג"ד הנוכחי. המג"ד הקודם מכהן עכשיו כמפקד גדוד בבית הספר לקצינים (1.2); ב-4.1 היה בלאו אחראי על פרסום ראשון של תחקיר פנימי של צה"ל, המתאר עימות חריף שהתפתח במהלך פעולה לתפיסת מבוקשים: איש שב"כ דרש מקצין צה"ל לחסל את המבוקשים בדם קר, אך הקצין סירב בטענה שמדובר בפקודה בלתי חוקית בעליל.

בלאו, בסך הכל בן 24, אינו חבר - מתוך בחירה - בתא הכתבים הצבאיים. הוא כמעט לא מגיע לתדרוכים ולמסיבות העיתונאים הרשמיות, ואינו מקבל את ההודעות המקודדות שדובר צה"ל משגר אל הזימוניות של חברי התא. בניגוד לעמיתיו, אין לו מהלכים בקרב הקצונה הבכירה של צה"ל. אולי זה סוד הצלחתו: הוא טווה לעצמו רשת של מקורות חלופיים בקרב הדרגים הבינוניים והזוטרים, קצינים צעירים וחיילים סדירים, שלא מרגישים חובה להשתתף במערך יחסי הציבור של הצבא. בשיטה דומה הגיעה כרמלה מנשה לחשיפות והישגים רבים בתחום תנאי השירות והיחס לחיילים הפשוטים.

מאז תחילת האינתיפאדה נמתחה לא מעט ביקורת על תפקודם של רוב הכתבים הצבאיים, לפחות אלה שמסתמכים מדי על הגרסה הרשמית של הממסד הביטחוני. ב-16 החודשים האחרונים נתונים הכתבים לענייני צבא ובטחון בעומס בלתי אפשרי, בניסיון להשתלט על גודש האירועים בסביבה תחרותית. המערכת הביטחונית מציפה אותם במידע: תדרוכים עם "גורמים בכירים", מצגות, ביפרים, הצעות לראיונות והזרמת מידע מכל הסוגים. לחלקם זה לא משאיר הרבה זמן לחפש מידע בכוחות עצמם. בלאו אינו מחויב בסיקור היומי ופטור מהתייחסות שוטפת לאירועים שנלעסים עד דק בכלי התקשורת הארציים.

מדובר גם בסדר עדיפויות: "כל העיר" החליט לשים דגש מיוחד על מה שקורה בחדרים האחוריים של צה"ל, ובפרט על מעשיו של הצבא בשטחים. לכלי התקשורת הארציים - למעט "הארץ" - זה כנראה חשוב פחות, או לפחות כך היה עד התקופה האחרונה. אולי משום כך, הופתעו צרכניהם מגל העדויות האחרון על המתחולל בשטחים שהתעורר עם פרסום מכתב הסרבנים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו