בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שמיטת הקרקעות של עיריית חיפה

שינוי ייעוד של קרקע שהעירייה הפקיעה לפני 30 שנה, עלה לקופתה 5.5 מיליון שקל - עד היום

תגובות

עיריית חיפה הסכימה לשלם 5.5 מיליון שקל לבעלים של קרקעות שהופקעו, מאחר ש"שכחה" להציע להם לרכוש מחדש את הקרקעות בעת שביצעה שינוי ייעוד בקרקע. התשלום ניתן בשני מקרים שונים, לאחר שבית המשפט קבע כי ההפקעות נעשו לצרכים ציבוריים לפי ייעוד של תיירות ונופש שלא למטרות רווח - אך הייעוד שונה לצרכים מסחריים, בהם נופש, ספורט, בידור, קניות ובתי מלון.

הפרויקטים שהוקמו על החלקות שהופקעו הם מרכז הקונגרסים של חיפה, ופרויקט הגלובוסיטי של איש העסקים יורם גלובוס. מרבית הקרקעות נמצאות כיום בידי חברת שיכון עובדים, והשאר בידי בעלים פרטיים. שני הפרויקטים הוקמו בהשקעה של עשרות מיליוני דולרים, אך מצבם הנוכחי רחוק מלהצדיק את ההשקעה.

גלובוסיטי נועד לשמש מרכז בידור בהשראת תעשיית הקולנוע וכלל בתי קפה, מסעדות ו-5 בתי קולנוע - אך נסגר לאחר שנקלע להפסדים כבדים. הפרויקט הנוסף, מרכז הקונגרסים, נותר שומם רוב ימות השנה בשל מיעוט הכנסים המתקיימים בחיפה.

"הציבור הרחב, ובייחוד בעלי קרקעות מופקעות, אינם מודעים די הצורך לקיומו של סעיף 195 לחוק התכנון והבנייה", מסביר שמאי המקרקעין והכלכלן גלעד יצחקי, שהכין את חוות הדעת עבור בעלי החלקות המופקעות. "אם הרשות מחליטה, לאחר ההפקעה, לשנות את ייעוד השטח, היא חייבת להציע לבעל הקרקע המקורי את האפשרות לקנות את השטח".

מקבלי הפיצויים, בשני המקרים, הם בני משפחת קוקיא מירושלים, צאצאיו של פנחס קוקיא שרכש את הקרקעות ב-45-'44'. החלקות הופקעו לאחר אישורה של תוכנית בניין עיר ב-71', שקבעה כי השטח מיועד לפרויקט תיירות ונופש. לפי התוכנית, הופקעו החלקות הפרטיות לשם הקמת מבנים שישמשו בעיקר לצורכי ספורט, תיירות ונופש.

לדברי בעלי הקרקע, באמצע שנות ה-90 הגיעו לביקור במקום והבחינו כי בשטח פועלים בתי קולנוע, מסעדות ומרכז עסקים. מבדיקה שערך יצחקי עלה כי ב-81' פורסמה, לשם מתן תוקף, תוכנית חדשה למקום.

התוכנית, שנרקמה ביוזמת הוועדה המקומית חיפה, קבעה כי שטחים שונים ישמשו לייעודים אחרים, בהם תעשיות עתירות ידע ותחנות דלק.

מחוות הדעת שהכין יצחקי עולה כי בשטח התוכנית, 1,400 דונם, נבנו 3 אולמות לתערוכות ואולם כנסים, מרכז מסחרי, אתר תיירותי, אתר הגלובוסיטי ומבנה המיועד לשמש מלון בן 320 חדרים שיופעל על ידי רשת המלונות הבינלאומית הילטון. עו"ד חגי גרינשפון, שייצג את בעלי הקרקע, הצליח לשכנע את שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, בלהה גילאור, כי בהתאם לסעיף 195 לחוק התכנון והבנייה, היה על העירייה להציע לתובעים לרכוש את הקרקע שהופקעה, במסגרת שינוי הייעוד.

נציגי העירייה טענו כי מכיוון שחלפו שבע שנים מיום פרסום התוכנית, חלה התיישנות על התביעה. ואולם השופטת גילאור דחתה את הטענה בנימוק ש"חוק ההתיישנות לא יחול על תביעות לקיום זכות במקרקעין מוסדרים". בנוסף טענו נציגי העירייה כי התובעים השהו את הגשת התביעה, אך לא הצליחו להביא ראיה שתתמוך בכך שהתובעים ידעו על ביצוע העסקות לפני הגשת התביעה.

"אני סבורה כי יש מקום לתרעומת שהעלו התובעים מכיוון שאם הנתבעות (עיריית חיפה והוועדה המקומית לתכנון ולבנייה) צפו מלכתחילה כי שימושי הקרקע יהיו בהתאם להוראות התוכנית החדשה, הרי שההפקעה היתה צריכה להיעשות על פיה ולא על פי התוכנית הישנה", קבעה השופטת גילאור. "אין זה ראוי שרשויות ציבוריות יפקיעו על בסיס תוכנית מתאר כללית, אשר אינה מפרטת אחוזי בנייה או שימושי קרקע פרטניים לגבי כל חלקה וחלקה; ולאחר ההפקעה ישנו את הוראות התוכנית בדרך שתקנה להם ניצול טוב יותר מבחינה כלכלית של החלקות, מאחר ששילמו עבורן כפיצויי הפקעה מחיר נמוך".

העירייה עירערה על ההחלטה בבית המשפט העליון, אך פנייתה נדחתה. בעליון הציעו לעירייה להגיע לפשרה והעניין הועבר לדיון בפני מגשר, השופט בדימוס מיכאל בן יאיר, לשעבר היועץ המשפטי לממשלה. הצדדים חתמו על הסכם פשרה, שבמסגרתו הסכימה העירייה לשלם כמיליון שקל בתמורה לביטול פסק הדין בבית המשפט המחוזי וויתור על תביעות עתידיות מצד בעלי הקרקע.

דרישה לסודיות

מהעירייה נמסר כי הסעיף בהסכם הפשרה שלפיו "לא יפורסמו שמות הצדדים להסכם", נכלל על פי דרישת התובעים. לעירייה, כך נטען, לא היה כל עניין להסתיר את דבר ההסכם. עוד נמסר כי ההסכמים עם התובעים נחתמו רק לאחר שאושרו כדין על ידי הוועדה העירונית לאישור פשרות בהליכים משפטיים, ועל פי נוהלי העירייה.

על רקע ההחלטה, פנה לעירייה עו"ד דוד בסון בשמם של בעלי קרקעות נוספים, אף הם מבני משפחת קוקיא, ותבע פיצויים עבור ההפקעה. בסון טען כי הפיצויים, בסך כמיליון שקל, ניתנו עבור קרקעות המשמשות מגרשי חניה של הגלובוסיטי, ואילו בעלי הקרקעות שהוא מייצג מחזיקים בשטחים השווים פי חמישה. הפיצוי, לפיכך, אמור להיות באותו היחס. בתום משא ומתן בין הצדדים, הסכימה העירייה לשלם למשפחה 4.4 מיליון שקל. ההסכמים לתשלום הפיצויים נחתמו בחצי השנה האחרונה, והכסף שולם לבעלי החלקות.

זכאים נוספים לפיצוי

ממידע שהגיע ל"הארץ" עולה, בסבירות גבוהה, כי בשטח שהופקע וייעודו שונה נמצאות חלקות נוספות, שבעליהן לשעבר אינם יודעים כי הם זכאים לפיצויים. מעיריית חיפה שנשאלה אם היא מודעת לאפשרות כזו, לא נמסרה תגובה. שאלה נוספת שהופנתה לעירייה עסקה בהליך הסקת המסקנות: האם העירייה קיימה בדיקה כלשהי בניסיון להפיק לקחים מהמקרה, כדי למנוע בזבוז כספי ציבור; שהרי ניתן היה לחסוך את ההוצאה באמצעות מינהל תקין - גם שאלה זו לא זכתה למענה.

מהעירייה שהתבקשה להשיב אם נמצא האחראי לתקלות, נמסר כי "גם אם ייטען שהיתה התרשלות באישור התב"ע (תוכנית בניין עיר) ב-81', הרי שכל בעלי התפקידים הרלוונטיים לרבות ראש העיר, מהנדס העיר, היועץ המשפטי של העירייה ומנהל אגף הנכסים - אינם משמשים עוד בתפקידם בעירייה".

העירייה סירבה גם למסור פרטים לגבי הפסדים שהצטברו כתוצאה מהקמת מרכז הקונגרסים, שנמשכה במשך העשור האחרון (המוערך בעשרות מיליוני דולרים). בעירייה ביקשו למסור את התגובה הבאה: "עיריית חיפה גאה על הקמתו של מרכז הקונגרסים אשר מהווה נדבך חשוב בבנייתה של חיפה כעיר מובילה בתחומי התיירות, היי-טק, מרכזי מחקר ורפואה וכמרכז המטרופולין הצפוני של ישראל. חשיבותו של מרכז הקונגרסים לעיר נמצאת הרבה מעבר לשיקולי רווח והפסד קצרי טווח".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו