בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בוטל האיסור על ייצוא קוויאר מהים הכספי

סביבה / שיפור במצב אוכלוסיית דגי החדקן שמהם מפיקים קוויאר

תגובות

חובבי הקוויאר יכולים לנשום לרווחה: בשבוע שעבר בוטל האיסור המוחלט על סחר בדגי החדקן בים הכספי - שמביציהם מפיקים את המאכל היקר. האיסור הוטל לפני תשעה חודשים בידי הארגון הבינלאומי לפיקוח על סחר בבעלי חיים, סיט"ס (CITES). עתה החליט הארגון להתיר למדינות הים הכספי, שהן היצואניות הגדולות של הקוויאר, לייצא בשנה הקרובה 142 טונות (כ-10% פחות מהכמות שהותרה בשנה שעברה). סחר בחיות בר מוסדר על ידי ארגון סיט"ס, ולגבי מינים רבים נדרש אישור של הארגון.

ההחלטה על האיסור בסחר בקוויאר התקבלה על ידי סיט"ס לאחר שהתברר שדיג רחב היקף של שישה מיני חדקן, וזיהום כבד, גורמים נזק כבד לאוכלוסיות הדגים ומאיימים על יכולת ההתחדשות הטבעית שלהן. בנוסף, הקמת סכרים הזיקה לבתי הגידול של החדקנים.

לפיכך נאסר על ארבע מדינות בים הכספי - אזרבייג'אן, טורקמניסטאן, רוסיה וקזחסטאן - לסחור בדגי החדקן. לעומת זאת לא הוטל איסור בסחר על איראן, שניהלה בצורה אחראית יותר את דיג החדקנים. אנשי סיט"ס החליטו שמדינות הים הכספי ינהלו סקר מדעי על מצב החדקנים, ויגישו את ממצאיהם והצעותיהם לשימור טוב יותר של הדגים. 90% מהקוויאר בעולם מקורו בים הכספי; השאר מגיע מהאגמים הגדולים בקנדה, ומהים השחור. על דיג ממקומות אלה הוטלו הגבלות פחות חמורות.

ההחלטה לבטל את איסור הסחר התקבלה אחרי שמדינות הים הכספי הסכימו - לראשונה בתולדותיהן - לנהל באופן משותף ובתיאום את המשאב יקר הערך. אנשי סיט"ס, שערכו סדרת ביקורים באזור הים הכספי, שוכנעו שלראשונה לא מתנהל ייצור הקוויאר תוך התעלמות מקיום יציב של אוכלוסיית הדגים, כפי שהיה בעבר, אלא באופן מסודר יותר, כאשר המדינות מסביב לים לוקחות בחשבון את יכולת ההתחדשות של אוכלוסיית החדקנים.

על פי סיט"ס, מדינות הים הכספי הצליחו להוכיח שאוכלוסיות החדקנים הן ברובן יציבות, וחלקן אף גדלו. כמו כן יש מאבק יעיל יותר בסחר בלתי חוקי בקוויאר. עם זאת המשבר טרם חלף ועדיין נשקפת סכנה לדגים.

דג החדקן עשוי להגיע לגיל מופלג של מאה שנים ויותר. הוא מטיל את ביציו בנהרות הנשפכים לימים ואגמים, כמו נהר הוולגה ברוסיה. החדקנים מגיעים לבגרות מינית בגיל מאוחר יחסית, וחלק מהמינים יכולים להתרבות רק פעם בשלוש שנים. מסיבות אלו הם כל כך פגיעים לדיג נרחב.

לא רק הדיג פגע בחדקנים אלא גם סכרים חדשים שהזיקו לבתי הגידול שלהם. הסכרים שינו את משטר הזרימה של הנהרות, ופגעו ביכולת הרבייה של הדגים. בנוסף לכך החל גם סחר בלתי חוקי בקוויאר שהאיץ עוד יותר את דילול האוכלוסייה. בעוד שבתחילת המאה העשרים נתפסו דגים במשקל של 20 אלף טון בשנה, הרי שבעשור הקודם ירד שלל הדיג לאלף טון בשנה בלבד. התמוטטותה של ברית המועצות החריפה את המצב, מאחר שבתקופה הסובייטית היה פיקוח הדוק יחסית על הסחר.

ארגון סיט"ס מתכוון לפעול עתה גם להקטנת הסחר הבלתי חוקי, על ידי הטלת סנקציות נגד המדינות המעורבות בסחר זה, או כאלה שאינן מונעות אותו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו