בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ברית מילה היא דבר הפיך

תגובות

nocirc/index.html מילה רעה

שם האתר, "מילה רעה", מתנוסס בראש עמוד הבית, כתוב באותיות דפוס של תלמיד כיתה אלף, בסגול, כחול וורוד. מתחתיו נפרס טפט חרדל צעקני. המראה הכללי מזכיר אתר שהוא מעין סאטירה פארודית על אתר ילדים. האותיות הקטנות שמתחת ללוגו מגלות את ייעודו האמיתי - "מרכז המידע בעברית לברית מילה ושחזור עורלה". מפעילי האתר מרכזים את כל הנתונים, הניסויים, העובדות והטיעונים שמוכיחים שברית מילה היא דבר לא טוב. "העורלה איננה 'סתם חתיכת עור'", הם כותבים, "היא איבר חשוב עם תפקידים ביולוגיים ומיניים שונים". לפי האתר, "העורלה מכילה מאות קצות עצבים רגישים מבחינה מינית, ומהווה יותר מחצי (!) מכלל שטח עור הפין". מבין שלל התפקידים של העורלה, מונים אנשי האתר "גירוי מיני לגברים ולנשים" ("גם לנשים צפויה אכזבה מהפין הנימול - העורלה השלמה מגרה טוב יותר את הדגדגן, וחסרונה מורגש לא רק על ידי גברים"); לחות (שמונעת תופעות כמו "התייבשות הנרתיק" ומאפשרת את "תזמון השפיכה") והגנה מפני זיהומים.

באתר מוצגים שלושה טיעונים עיקריים נגד חיתוך איבר המין - סיכונים וסיבוכים רפואיים אפשריים (החל מזיהומים וכלה במוות), תחושת הכאב של התינוק והפגיעה בתפקוד המיני וברגישות המינית. הטיעון השלישי, לפחות מבחינת אנשי האתר, "לוקח" את כל היתר, שכן רוב הטקסטים שמופיעים באתר הם פיתוחים שלו. גם חלק מה"עדויות" שהאתר מציג מורכב אך ורק מעדויות של גברים שנימולו בגיל מאוחר וכעת "מספרים על המין לפני ואחרי". ר.ג למשל מספר: "ההבדל בתחושה המינית בין פין שלם לפין נימול הוא כמו לראות בצבעים לעומת לראות בשחור לבן".

הנימולים שמבינים כי ההצטרפות לעם היהודי עלתה להם במחיר של אורגזמה מוצלחת פחות, אמורים להתנחם לאור האפשרות של "שחזור עורלה" שמוצגת באתר. באתר מובאים מספר קישורים לאתרים שעוסקים בנושא וגם "יומן שחזור העורלה של מעוז כהן", שמספר כי "את ההשראה להתחיל ולמתוח" קיבל מכמה "יומני מתיחה" שמצא ברשת. ההפתעה שמתעוררת עם גילוי הז'אנר הספרותי החדש מתגמדת לנוכח הזעזוע שעולה למקרא קורותיו של איבר המין של מעוז כהן. כהן מספר שבמסגרת השיטה שבה בחר - הנקראת "טי-טייפ" - "מדביקים סביב עמוד האיבר טייפ רפואי דביק, מותחים אותו מעל העטרה, מכווצים ומחברים אותו לרצועה אלסטית, שקושרים מסביב לירך". הוא מספר שהוא מתח את איברו במשך כ-12 שעות ביום, בין חמישה לשישה ימים בשבוע. "כשניסיתי למתוח יותר שעות, העור התחיל לכאוב ולפעמים אפילו נקרע קצת". לאט לאט, "אחרי כשנתיים של משיכה", הצליח כהן לשחזר עורלה שיכלה "לכסות כמעט את כל העטרה". לאחר מכן הוא מצא אורולוג שכיווץ את קצה העורלה כדי שהעטרה לא תבצבץ ממנה.

הדבר המפתיע ביותר ביומן של כהן הוא מה שלא נמצא שם - בשום מקום הוא אינו מזכיר, ולו ברמז, שיפור בעונג המיני כתוצאה מהשחזור. למקרא היומן, לפחות כפי שהוא מובא באתר, נראה שסאגת המתיחה נעשתה פחות למען שיפור חיי המין ויותר בשם איזשהו עיקרון, מין ניסיון של כהן להוכיח לעצמו שהוא האדון האמיתי על גופו ושהוא זה שיחליט איך הוא ייראה - הוא ולא אלוהים, הוא ולא העם והמסורת היהודית. אבל מעבר ליצר המציצנות שהוא מספק, היומן של כהן - ללא ספק החלק הפיקנטי ביותר באתר - פוגע בטיעון שאנשי "מילה רעה" מבקשים להציג, שכן הוא מסיר את הקרקע הרציונלית ממאבקם ומציג אותו כמאבק כואב, סגפני, ובעיקר מיותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו