בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביקורת ידועה מראש

תגובות

מי שקרא כבר ביקורות שכותב תום שגב ב"ספרים" על מחקרים הנוגעים ליחס היישוב הארץ-ישראלי לשואה - ואלה נמסרים לידיו לקטילה באופן קבוע - יודע מראש מה יקרא: דוד בן-גוריון והיישוב לא התעניינו בהצלת חיי יהודים אלא במידה שזו שירתה את העניין הציוני. החוקרים הם אנשי הממסד הציוני-ממלכתי, ועבודתם, ובייחוד זו הנעשית ביד-ושם, אינה ראויה לפיכך לשמה; ואנשי הנהגה יהודית באירופה הכבושה שהיה להם קשר עם הארץ מכונים "עסקנים".

ואולם הפעם, בביקורתו על ספרו של יהודה באואר ("יהודים למכירה? משא ומתן בין יהודים לנאצים 1945-1933") ב""הארץ, ספרים", כלל שגב קביעות חריפות בהרבה, מהן תמוהות ומהן מקוממות.

"אין תשתית ראייתית לתיזה" (תיזה!) ש"עיקר מטרתם של הנאצים היתה להיפטר מהיהודים" וזה במקביל לשאיפתם לשלוט על אירופה ללא יהודים. למרבה הצער יש קרוב לשישה מיליון תשתיות ראייתיות לכך שמלחמת העולם השנייה והשמדת היהודים היו בעיני הגרמנים שני צדדים של אותו המטבע, ושהם הקדישו מאמצים בלתי-נלאים, בכל תחום, כדי "להיפטר מהיהודים". די אם נזכיר את נאומו של היטלר בינואר 1939 על מלחמת העולם שאם תפרוץ, "תהיה תוצאתה השמדת הגזע היהודי באירופה", ואת אייכמן המתנחם באוזני קסטנר שאת המלחמה ייתכן שגרמניה תפסיד, אך במלחמה נגד היהודים ניצחה.

"דוד בן-גוריון נטה להתייחס בשלילה לכל ניסיון להציל יהודים מחוץ לארץ-ישראל": והלא התוכניות לעצירת ההשמדה תמורת כופר, כולל התוכנית "סחורה תחת דם" שאייכמן התנה במעבר מיליון היהודים לספרד ופורטוגל בלבד; משלוח וזיוף של עשרות אלפי תעודות והעברת מאות אלפי חבילות מזון ותרופות; ומו"מ על הוצאת יהודים מאזורי כיבוש לארצות נייטרליות ועוד, שהסוכנות והעומד בראשה השקיעו בהן מאמצים רבים, לא נגעו כלל להבאת יהודים לארץ-ישראל.

"לא ברור מה מקור הכסף" שנשלח לסלובקיה לעצור את הגירוש משם ואת ההשמדה בכלל, וזהו "הקטע התמוה ביותר" בספרו של באואר. כבר ב-1986 נזכרו בספרי "הנהגה במלכוד" ההוראה שניתנה מירושלים על ידי משה שרתוק לשליחי היישוב בקושטא להעביר, בתיאום עם הג'וינט, את הכסף לברטיסלווה, והאישורים שהגיעו משם על הגעת הכסף, ומאז חזר העניין ונזכר במחקר. ברצוני להזכיר לשגב שרוב יהודי סלובקיה שולחו כבר עד סתיו 1942, ומי שנשארו - נשארו בחיים עד קיץ 1944, ולכן שיגור כסף אליהם ב-1943 וב-1944 כלל אינו תמוה, כדבריו.

"הדרך היחידה להציל מיליוני יהודים היתה להביס את גרמניה הנאצית" (!). הרי עד שניצחו - כבר לא היו המיליונים; ובינתיים היו דרכים, לפחות לנסות להציל, ואפילו במספרים גדולים, לו תמכו בהן בעלות הברית, החל באוניות שהביאו מזון ליוון הרעבה וחזרו עם מטען חול ולא עם בני אדם, ובעשרות אלפי ילדים שאולי יכלו לצאת מן הארצות בעלות בריתה של גרמניה לטורקיה - תוכנית שהבריטים סיכלו, וכך הלאה. בעלות הברית לא רק ראו ביהודים "מטרד בלבד"; פקידיהן אמרו זאת במפורש, ומעשיהן מהווים "תשתית ראייתית" נרחבת.

קשה להאמין שזהו הניסוח: "האמת היא (אמת של מי?) שבן-גוריון לא ראה בהשמדת היהודים קודם כל פשע נגד האנושות או נגד העם היהודי, כי אם פשע נגד התנועה הציונית". הדברים האלה הם על גבול הוצאת הדיבה, והם באים לומר שהמנהיג הציוני החשוב ביותר מאז קמה המדינה לא היה רק "פוליטיקאי ציני ומחושב", כדברי שגב, אלא אטום לכל רגש אנושי, ולא הבין כלל את המתחולל בעולם. והמסקנה המתבקשת היא, שכמנהיג כן תנועתו ומדינתו.

בקרוב ייצא לאור (בהוצאת יד-ושם!) קובץ של 225 תעודות, שקיבצנו ד"ר יחיעם ויץ ואני, הכולל את החומר המקורי על יחס היישוב לשואה. אני קוראת לתום שגב לעיין שוב - שהרי בוודאי כבר קרא - בתיעוד הזה, ולחזור בו לפחות מחלק מקביעותיו שקבע בביקורת זו ובקודמות לה.

פרופ' דינה פורת

אוניברסיטת תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו