בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האיש של גרהם גרין בג'ורג'טאון

בגלל מסמך מוזר שעליו חתם לפני מותו, מסמכים של הסופר גרהם גרין נתונים בידיו של הביוגרף הרשמי שלו, שאינו מאפשר לאף חוקר אחר להציץ בהם

תגובות

ב-1991, כשהוא על ערש דווי וביוגרפים צרים עליו מכל עבר, חתם הסופר גרהם גרין על מסמך של משפט אחד, המבהיר שהוא ממנה לעצמו ביוגרף רשמי יחיד - נורמן שרי. אלא שלפני שחתם, הוסיף גרין פסיק, שאולי - ואולי לא - משנה את משמעות המסמך לחלוטין.

גרין מת יומיים לאחר מכן, ב-3 באפריל 1991, אבל בימים אלא עומד הפסיק במוקד של מאבק משונה בין הנהלת עזבונו הספרותי לבין ספריית לאווינגר באוניברסיטת ג'ורג'טאון, שמחזיקה באוסף גדול של מסמכיו. המאבק נסוב על השאלה בפני מי יש לחשוף את ארכיון גרין שבבעלות הספרייה: נורמן שרי בלבד, כטענת הספרייה, או כל החוקרים, כפי שמבקשת משפחתו של גרין, המנהלת את עזבונו.

צד נוסף במאבק הוא חוקרים נזעמים שטוענים שאוניברסיטת ג'ורג'טאון ונורמן שרי - השוקד בימים אלה על הכרך השלישי והאחרון בביוגרפיה הממצה והמוערכת שכתב על גרין - מונעים את הגישה לארכיון וכך גורמים לדחייתם או לביטולם של פרויקטים אחרים, בהם ספר על המכתבים שהחליף גרין עם אוולין וו וכרונולוגיה של חיי הסופר.

"מה אני אמור לומר להוצאה?" תוהה פירדאוס ג'יי גנדוויה, מומחה לגרהם גרין מכלכתה. גנדוויה אומר כי ספר שהוא כותב על גרין מתעכב כבר שנים אחדות בגלל המגבלות של הספרייה. גנדוויה קיבל ממשפחת גרין אישור לצטט מהמסמכים בארכיון ללא חשש מתביעת זכויות יוצרים, אך ב-1999 שלח אליו שרי אי-מייל שבו הוא אוסר עליו לעיין בארכיון ג'ורג'טאון. "עד שיתפרסם ספרי אינני מעוניין לאפשר גישה לא מוגבלת לשום גורם, אחרת איאלץ לאפשר לכולם", כתב שרי. "ואין לי זמן לסנן את הפניות".

שרי סירב להתראיין לכתבה, בטענה שהוא עסוק מדי בעבודה על הכרך האחרון של ספרו. בדואר אלקטרוני מסר שלא היה לו כל קשר להסכם בין ג'ורג'טאון לגרין, וכי נודע לו על כך רק לאחר מעשה.

ג'ורג'טאון החלה לבנות את אוסף גרין המקיף שברשותה ב-1979. הדבר נעשה, לטענת האוניברסיטה, מתוך הבנה ששרי, בהיותו הביוגרף הנבחר של גרין, יקבל זכות ראשונים על חלק גדול מהחומר. לדברי הספרייה, אין לה ברירה אלא לפעול לפי רצונו של גרין, כפי שהובע בשיחות עם צוות הספרייה ובמכתבים משנות ה-80. בדצמבר 1981, למשל, כתב גרין לג'וזף ג'פס, שהיה אז ספרן האוניברסיטה: "אתה יכול להראות לנורמן שרי כל מה שהוא רוצה. הייתי מעדיף שלעת עתה תגביל את הגישה לחומר לשרי, הואיל והוא כותב את האוטוביוגרפיה המורשית. כמובן, לאחר שספרו יראה אור - אם אכן זה יקרה! - אפשר יהיה להתיר את הגישה לחוקרים אחרים".

כמו דברים רבים אחרים הקשורים בגרין החמקמק, מסתבר שהמכתב הזה רק מסבך את העניינים במקום להבהיר אותם. מצד אחד מופיע המשפט "לאחר שספרו יראה אור", שממנו עולה שחוקרים אחרים יצטרכו להמתין עד ששרי יסיים את עבודתו. אבל מנגד מופיע הביטוי "לעת עתה".

אותן בעיות צצות כשבודקים את המסמך שעליו חתם גרין על ערש דווי, ואת הפסיק שהוסיף לו. בהצהרתו של גרין, כפי שהודפסה בידי בתו, נכתב: "אני, גרהם גרין, מעניק בזאת את רשותי לנורמן שרי, הביוגרף המורשה שלי באופן בלעדי לצטט מהחומר שזכויות היוצרים עליו שייכות לי אם פורסם או לא פורסם". אבל גרין הוסיף פסיק בין המלים "בלעדי" ו"לצטט", ובכך לכאורה הבהיר ששרי הוא הביוגרף המורשה היחיד שלו, אבל לא יישב את השאלה אם בכוונתו להרשות לחוקרים אחרים לצטט מניירותיו.

פרנסיס גרין, בנו של גרהם גרין והמוציא לפועל של צוואתו הספרותית, סבור שהשינוי מצביע על כך שאביו רצה להבטיח ששרי יהיה זה שיכתוב את הביוגרפיה הראשונה, אבל גם שאינו האדם היחיד שיורשה לו לצטט מניירותיו של גרין.

אחייניתו של גרין, אמנדה סונדרס, מסכימה. "גרהם נאבק תמיד על חופש הדיבור ונגישות המידע, והמגבלות האלה מנוגדות לרוחו של גרהם עצמו, רוח של שיתוף במידע עם חוקרים וסופרים אחרים".

את היחסים בין שרי לבין משפחת גרין מסבכת העובדה שכמו משפחות רבות של אנשים מפורסמים שנכתב עליהם לאחר מותם, גם משפחת גרין חשה מורת רוח גוברת נוכח עבודתו של שרי. במשפחה אומרים, בין השאר, כי הכרך הראשון שפירסם שרי גרם עוגמת נפש לגרין, שהרגיש שהספר מתעמק מדי בעניינים פסיכולוגיים אינטימיים, במקום להתמקד בעובדות על חייו ויצירתו. בשלב זה, הם מסבירים, גרין כבר השקיע בשרי זמן רב וחש שלא יהיה זה הוגן לסלק אותו מתפקידו כביוגרף. "לא נכון", משיב שרי בדואר אלקטרוני. "לגרהם ולי היו יחסים מצוינים".

אחרי מותו של גרין, הידרדרו במהירות היחסים בין שרי לבין איבון קלואטה, שהיתה בת זוגו של גרין. ב-1997 כתבה קלואטה לשרי: "בגדת באמונו של גרהם. בגדת באמוני. בגדת באומנותך. אין לנו עוד מה לומר זה לזה".

והזמן חולף. שרי עובד על הביוגרפיה יותר מ-25 שנה, ועד כה פירסם על גרין יותר מ-1,300 עמודים, בשני הכרכים הראשונים. לדבריו, כתיבת הכרך האחרון הושלמה כמעט, אך לא ברור מתי יראה אור. "כל זה היה בהחלט מתקבל על הדעת כל עוד שרי הקדיש לכתיבה פרק זמן מתקבל על הדעת", אומר ברוס הנטר, הסוכן המייצג את עזבונו הספרותי של גרין. "אבל אני לא חושב שמישהו, ודאי שלא גרהם גרין, תיאר לעצמו שזה יימשך עד עכשיו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו