בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נמל אשדוד נגד חיים רביבו

2,000 צופים הגיעו למשחק הבכזרה של הפועל נמל אשדוד המחודשת. לא ליגה ג', לא העיריה, לא בתי המשפט ולא ג'קי בן זקן יעצרו את יעקב שטרית בדרך חזרה אל המפה

תגובות

בשבת ה-16 במארס, כשהם כבר בדרך למגרש, קיבלו אנשי מ.ס אשדוד הודעה שלא להגיע לאימון המתוכנן באיצטדיון העירוני. פסיקת בית המשפט המחוזי מאותו שבוע קבעה כי באותו המקום, במת הכדורגל המרכזית בעיר, יערך משחק בית של קבוצה אחרת. "אתה מבין, 'הפועל נמל' האלה החליטו שלא מתאים להם שנעלה לפני המשחק שלהם להתאמן, כדי שלא נקלקל את המשטח", מסביר ג'קי בן זקן. "הנה, הם כבר גונבים לנו את המגרשים, וזאת רק ההתחלה. היה בלאגן גדול. הפעלתי את כל כובד משקלי, ובסוף קיימנו את האימון. לא נורא, אז השארנו מהמורות. גם ככה אני מאמין שהמגרש עמד בסטנדרטים הנוקשים של ליגה ג'".

אלישע לוי, קוביקה, חזן והחבר'ה עשו אימון, סיימו, והתפלחו חרישית החוצה כדי לפנות את הזירה לדבר האמיתי: ליגה ג', מחוז דן, הפועל "נמל" אשדוד מול הפועל בית שמש. הכניסה היתה חופשית. ההענות, למשחק הראשון של הקבוצה בעיר אשדוד, הייתה כמעט דמיונית: אלפיים גברים, נשים וילדים עשו דרכם ברחובות אשדוד כדי להתמקם ביציעים. מספר גדול יותר מהכמות שנרשמה יומיים אחר כך, כשמ.ס שיחקה בליגת העל מול בית"ר ירושלים.

עיתונאים מקומיים מדברים על ה-16.3, במונחים של "תחיית המתים". נרשמו מחזות בכי. בין הנוכחים היו מייסדי הפועל אשדוד ההיסטורית, "אנשים שלא היו בכדורגל חמש, עשר שנים, שהכדורגל בשבילם מת עם האיחוד, כולם היו בהתרגשות: הפועל אשדוד חזרה". גם המהמורות שהותירו אחריהם בדשא כוכבי ליגת העל, לא הפריעו לחניכיו של אבינועם שושן ביום חגם: הם ניצחו 0-3 את בית שמש, היריבה הגדולה בצמרת המחוז. הפער בפיסגה גדל. הפועל נמל אשדוד בדרך לליגה ב', וזו, כמו שמסכימים כולם באשדוד, רק ההתחלה.

ג'קי בן זקן מסתובב בימים אלה חסר מנוחה, והוא הראשון להודות בכך. בן זקן הוא הממונה על הספורט בעיריה, האיש החזק של הכדורגל באשדוד, ואיש חזק גם בלי קשר. לראשונה בחייו הציבורים והעסקיים, הוא הפסיד מערכה. "כפוליטיקאי, אני חייב לומר שהם משחקים טוב את המשחק", הוא מעיד על אנשי הפועל החדשה. עבור יעקב שטרית אין מחמאה גדולה מזו, והוא עוד רגע מסמיק. "אם הוא אומר כזה דבר, מה אני אגיד; עשינו את הבלתי אפשרי. אנחנו היחידים שהצליחו לעמוד מול בן זקן, בלי שום עזרה, ובלי כסף. כל העיר ראתה את הפועל אשדוד חוזרת, ואת מ.ס חוטפים סטירה. שנתיים שיגעתי את כל העולם בניסיון להחזיר את הפועל לחיים, אף אחד לא האמין שאצליח".

שטרית, 45, היה יו"ר הפועל אשדוד בעונות 91-94, ימי לופא קדוש ודוביד שוויצר. מאז האיחוד הוא ועוד רבים שכמותו באשדוד, בעיקר הוותיקים שביושבי בתי הקפה של רוגוזין, לא רואים את מ.ס ממטר. הקהל של הפועל אשדוד תמיד היה הרוב המכריע בעיר, למרות שהקבוצה אף פעם לא העפילה לליגה הראשונה. את רובו, גם ההצלחות הפנומנליות של מ.ס אשדוד העונה, עם 20 שחקני בית בסגל, ורוב של יוצאי הפועל בהנהלה, לא ישכנעו שמדובר בקבוצה שהיא שלהם.

אשדוד, איסטנבול

"איך זה שלא בא יותר קהל לראות את המשחקים של הקבוצה המאוחדת?" שואל ועונה שטרית. "אנשים בכל פינה היו שפופים, רצו את הפועל אשדוד. לא שאלו את הקהל אם הוא בעד האיחוד. היה פה אינטרס פוליטי-עסקי של בן זקן והשותף שלו שיצרו את הקבוצה החדשה. הם רוצים שהכדורגל בעיר יהיה עסק פרטי שלהם, ככה יודע כל הציבור האשדודי".

"המציאות היתה שהאיחוד הציל את הפועל אשדוד מסגירה, אחרי שנים של ניהול מזעזע", מתקן בן זקן. "נכון - ניצלתי את המצוקה הכלכלית כדי שהאיחוד ייצא לפועל. עד היום אני עומד מול הנושים מאז. גם השנה, אגב, ערבויות אישיות שלי איפשרו למ.ס לפתוח את הליגה. בימים האחרונים של הפועל היו בה שני שחקני בית, והאוהדים הפסיקו לבוא. מה מתרפקים על אגדות? גם למכבי מונטיפיורי היו פעם אלפי אוהדים. הדבר שבנינו פה הופך למקור גאווה, שכל הארץ מתפעלת ממנו. אף אחד לא ילמד אותי מה זה הפועל אשדוד. כל חיי הייתי בקבוצה, וגם הייתי מפא"יניק, פעם".

לבן זקן עסקים רבים ומגוונים, החל בנדל"ן, דרך חבילות נופש לבתי קזינו מעבר לים ודוכני שווארמה, ועד לשותפות בחברה האמריקאית המציעה תרופה כנגד נגיף האנתרקס. הוא עובד קרוב עם הבן של פואד, אבל כששטרית מדבר על "בן זקן והשותף שלו", הוא מתכוון לחיים רביבו.

רביבו, יוצא הפועל אשדוד בילדותו, גיבור הכדורגל של העיר, זוכה ליחס שנע בין חשדנות לכעס אמיתי בקרב נאמני הפועל ההיסטורית. רביבו היה מהתומכים הנלהבים באיחוד. לאורך השנים מעדיף רביבו להצניע את חלקו בפוליטיקה המקומית, אך בעניין הזה הוא כבר פעל בגלוי. "חיים רביבו כתב בטור שלו ב"ידיעות" נגדנו", כך יעקב שטרית. "הוא התקשר למאמן שלנו אבינועם, ואמר לו שהוא מפריע לו בדרך. זה ברור לכולם שהוא לא סתם מתנגד, יש לו סיבה. הוא כל הזמן בוחש, חבל על הזמן. "עיתונאי מקומי מוסיף ש"אם דנים בתרומה של רביבו לעיר, צריכים להתרכז קודם כל בתרומה של האיש לאינטרסים שלו. המהלכים של רביבו ושל ג'קי די ברורים לנו, ומקרה קוביקה הוא הדוגמא האחרונה: פתאום בן זקן מביא אותו לקבוצה, אחרי חודשיים צצות ידיעות בעיתונים שקוביקה בדרך לפנרבחצ'ה, ומי יגזור את הקופונים בסוף?". "יש דיבור חזק מאוד באשדוד שג'קי ורביבו רוצים לרכוש את הקבוצה בעתיד", אומר עורך מקומון אחר באשדוד, "זה מין סוד גלוי שאף אחד לא יאשר".

"נכון שכעסו על חיים, נכון שאוהדי הפועל החרימו, אבל אנחנו עם הפנים לעתיד, לא לעבר", אומר בן זקן. לפי הרישומים בספרי ההתאחדות לכדורגל, בקיץ '98 הפועל אשדוד פורקה. בעיריה הוגדר המהלך כאיחוד עם עירוני, שהביאה כנדוניה את המקום בליגת העל. בהסכם מצוין שהקבוצה המאוחדת תהיה מועדון הכדורגל הבלעדי בעיר. מחלקות הנוער אוחדו והושבחו. הקבוצה הבוגרת מציגה את הכדורגל הכי גרובי בליגת העל. יש כאלה באשדוד שזה לא מזיז להם.

תחייתה של הפועל אשדוד החלה כניסיון של אנשים קרועים מאובססיה, שאיש לא נתן להם צ'אנס. אחרי שנתיים של מאבקים קיבלו שטרית וחבריו פוש כשגייסו לצידם את יו"ר דירקטוריון הפועל, יורם אוברקוביץ'. בקיץ אורגנה פגישה בלשכתו של גברי לוי. שטרית, מצויד בערבויות, שמע שם מהיועץ המשפטי של ההתאחדות כי צריך לחכות עוד עונה על מנת לקבל מחדש את השם "הפועל אשדוד". הוא נדרש לאלתר במקום, והציע להוסיף את ה"נמל" באמצע. רק לצרכים בירוקרטיים, וגם בגלל שכבר היתה פעם קבוצה בעיר ששיחקה תחת השם הזה, עד שנות השבעים.

הנמל קם לתחייה

אבינועם שושן, סבל מנמל אשדוד שגילה כבר כושר מנהיגות כשכיהן משך שנתיים כיו"ר הוועד התפעולי של עובדי הנמל, מונה למנכ"ל וגם למאמן. ליגה ג' התקשטה בקבוצה גדולה ועתירה באוהדים, והפועל נמל אשדוד יצאה לדרך. על ההתחלה היא נתנה תשיעיה בראש לבית"ר אורנית.

בעיריית אשדוד לא לקחו צ'אנסים. הם דחו את בקשות הקבוצה החדשה לשחק בעיר, שלחו את שטרית להילחם בבתי משפט, בתקוה שיתייאש, והגלו את הפועל נמל אשדוד לשחק ביישוב שדה עוזיה. יגאל ארביב, יו"ר מ.ס: "עד שהצלחנו לשקם את החוליים, ויתרנו על סמלים, סגרנו מפעלי חיים, למה לפתוח מחדש את הפצעים? נכון שבשתי העונות הראשונות לאיחוד הקהל עזב, ומכרנו 400 מנויים, אבל זה גודל בהדרגה. קבוצת כדורגל חדשה, בשם הזה, יכולה לכרסם בנו. זה כבר קורה. זה נוגד את מהות האיחוד, כך שברור שאנחנו נאבקים".

החודש הכריע המחוזי לטובת העותרים. מעתה מתקני הכדורגל בעיר, וגם אפשרויות לתיקצוב בעונה הבאה, עומדים לרשות הפועל. או שלא. תלוי איך קוראים את פסק הדין, ואת הסכם האיחוד בעירייה, ואת שאר הניירות שהיום מחליפים ידיים בקצב היסטרי בין כל הנוגעים בדבר. ראש העיר צילקר, שנמצא לפני שנת בחירות, מסונדל פוליטית משני הכיוונים. ביום שני שעבר צוטט כאומר ש"באשדוד תהיה רק קבוצה אחת!", למחרת הוא כבר הופיע לטקס הרמת כוסית לכבוד חג הפסח, בחדר ההלבשה של הפועל נמל אשדוד. וכן, התסבוכת היא גם גאוגרפית: המועדון של הקבוצה החדשה ממוקם בתוך קומפלקס חדרי ההלבשה של הנוער של מ.ס אשדוד. הם חולקים עתה את המגרש הצמוד, ברובע ב', מול המשטרה.

"אם תהיה הכרה של העיריה באגודת הפועל אשדוד, שמשמעותה תקצוב הקבוצה, אני ג'קי בן זקן וחברי להנהלה מחזירים את המנדט, והולכים הביתה". "ברור לי שנלך שוב ושוב לבתי משפט", אומר שטרית. "עכשיו פרנסי העיר מוצאים סעיפים חדשים שלא מאפשרים לנו לקיים את משחקי הבית שנותרו לנו בעיר. זה מביך, תנו לחיות. כולה, מה אנחנו מבקשים? שתהיה לנו הפינה שלנו, לכל האוהדים שכבר אין להם קבוצה ולילדים שנפלטו מ- מ.ס. אפשר לחשוב שאני עושה כאן חממה לנרקומנים".

התגובה של אנשי מ.ס אשדוד מוכיחה כי סוגיית הפועל אשדוד היא לא רק אובססיה של חבורת משוגעים: קבוצת הצמרת מליגת העל בהיסטריה מוחלטת היום לנוכח האיום שמגיע מליגה ג'. "בצדק", אומר עיתונאי אשדודי. "תוך שנתיים, אוטוטו, הם יגיעו לליגה הארצית, ואז יתחיל הקרב האמיתי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו