בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ההכנות הסתבכו בגלל דחיית הפעולה

תגובות

הקרב על מחנה הפליטים בג'נין הוכרע, אף שעד רדת החשיכה אמש לא הסתיים כליל, במחיר כבד לצה"ל שיותר מעשרים מלוחמיו, חיילים במילואים ושירות סדיר, שילמו שם בחייהם. הפלשתינאים יעשו עכשיו, לדבריהם, מאמצים, כדי לפאר את קרב ג'נין כניצחון של גבורה פלשתינית, שעמדה מול עצמת האש העדיפה של צה"ל. הם יפארו את לוחמיהם שלא נסוגו או נכנעו, עד שנהרגו בקרב. ההערכה היא שהפלשתינאים איבדו בקרב במחנה הפליטים בג'נין כ-200 איש. במהלך הקרב הסגירו את עצמם 280 פלשתינאים נושאי נשק. 30 מהם עשו זאת אמש, אחרי רדת החשיכה.

תוצאותיה של מלחמה כזו נקבעות בתודעת האנשים גם על בסיס התדמית הנוצרת לקרבות השונים, והופכת אחר כך לאתוס לאומי; זו יכולה להיות תדמית של ניצחון, גם במקרים שבהם מדובר, בסופו של דבר, בתבוסה עקובה מדם. ייתכן שכך יקרה גם לקרב על ג'נין.

את התדמית של קרב ג'נין, שהיה לבסוף לקרב של מתאבדים, יבקשו הפלשתינאים לטפח. לעומת זאת, הם יתעלמו בוודאי מנפילתה המהירה יחסית של הקסבה של שכם - כאשר מאות מלוחמיהם נכנעו מבלי שלצה"ל נגרמו כמעט אבידות (להוציא קצין אחד, שנהרג כנראה מאש חבריו) - ומנפילתן, בקלות רבה, גם של הערים רמאללה, טול-כרם וקלקיליה ומחנות הפליטים שלידם. בקבטיה הסגירו עצמם 3,000 גברים, שחלקם יצאו עם כלי נשקם ומסרו אותם לידי צה"ל.

בטיפוח הסיפור של מחנה הפליטים בג'נין יתלבטו הפלשתינאים בין שני סיפורים שונים, ואולי אף סותרים: מצד אחד, הצגת הקרב כסיפור גבורה עילאי, ומצד שני, הצגתו כסיפור של טבח תושבים חפים מפשע, כפי שאירע בזמנו בסברה ושתילה שבלבנון.

ההבדל הוא, לטענת צה"ל, שהפעם אזרחים שהיו במחנה יכלו להינצל, אך החמושים הפלשתינאים לא הרשו להם לצאת ממנו, ובכך, לעתים, אף חרצו את גורלם. גם אמש נשמעו מבתוך בתים מכותרים קולות של אזרחים.

חיילי מילואים מעורבים בקרבות כמעט בכל אחת מהערים הפלשתיניות - רמאללה, שכם וג'נין - אך בעוד שבערים אחרות החיילים הסדירים עושים את המלאכה הקשה ביותר, לא כך היה במחנה הפליטים בג'נין. שם עשו את העבודה חיילים סדירים ואנשי מילואים שפעלו יחד, כתף ליד כתף.

בקסבה בשכם, למשל, פעלו בפנים החיילים הסדירים שלהם נסיון קרבי טרי - הם התנסו לאחרונה בכניסה למחנות פליטים, כך שהם מיומנים יותר. במחנה הפליטים בג'נין שולבו חיילי המילואים מחטיבת גבעתי בקרבות בתוך המחנה עצמו. הם צוינו בימים הראשונים כחיילים שלוחמים בחירוף נפש, וכך המשיכו במשימותיהם עד שנקלעו למארב שהונח להם במעבר צר שבין שני בתים.

ברור שמחנה הפליטים בג'נין עשה הכנות רבות ומקיפות לקראת האפשרות שצה"ל יחזור למקום. הגרעין הקשה של החמושים הפלשתינאים במחנה היה של הג'יאהד האיסלאמי, שאנשיו החליטו כי יילחמו עד לכדור האחרון ולא ייכנעו. ג'נין לא הותקפה מיד, והושארה לשלב השני. רמאללה, עם המוקטעה של ערפאת, היתה היעד הראשון במתקפה.

הברירה לפני התחלת המבצע היתה להתחיל מיד בפעולה, מהר וצמוד ככל האפשר לפעולת הטרור במלון "פרק" בליל הסדר, על יעד מרכזי אחד כרמאללה, או להמתין לפעולה מקיפה במניפה גדולה על מרבית היעדים בבת אחת. לשם כך, היה צורך להמתין לגיוס המילואים. הדרג המדיני העדיף להתחיל בפעולה מיד, בצמוד לטבח בליל הסדר, ולא להמתין לכל יחידות המילואים.

תורה של ג'נין הגיע רק לאחר שיחידות מילואים גויסו ואומנו באימון מזורז. ברור שתקופה זו שימשה להעמקת ההכנות הפלשתיניות, וייתכן שבשל כך הסתבך הקרב. בעוד שבשכם לא עזר הדבר להעמקת ההתגוננות ולעצירת צה"ל, לא כן הדבר בג'נין.

ההכנות של הפלשתינאים מאז תקף צה"ל את רמאללה התמקדו בעיקר במלכודים הרבים בתוך המחנה. העבודה נעשתה במהירות, ובמקרה אחד נגרמה תאונה כשמטען התפוצץ עוד לפני שצה"ל הגיע למקום והרג תשעה אזרחים. עוד ביום שבת הוחלט בצה"ל לשלב בצורה מאסיווית מסוקי קרב בג'נין, ואלה ירו לעבר מטרותיהם טילי נ"ט. ההתקדמות היתה למרות זאת אטית, ובמקרה אחד הצליחו הפלשתינאים לפגוע בטרקטור כבד של חיל הנדסה מסוג די.9. גם אחרי שהקרב יסתיים כליל יהיה צורך בפינוי מלכודים שונים, לפני שיחפשו ציוד ומסמכים ויעצרו את מי שנחשב כחשוד.

אין זו הפעם הראשונה שצה"ל מקהה את שיניו בקרבות בתוך מחנות פליטים פלשתינאים. הקרב הקשה ביותר במלחמת לבנון 1982 היה במחנה הפליטים עין חילווה שליד צידון. במקום זה נבלמה התקדמותו של צה"ל לעבר ביירות, והקרב נמשך שם כשבוע עד שהוכרע כליל באבידות רבות לפלשתינאים.

קרב כארמה בירדן, שנערך במארס 1968, היווה תבוסה כואבת לפלשתינאים - אך הם הצליחו להפכו לקרב לדוגמה, שבעקבותיו גדלה הפופולריות של אש"ף, למרות שהפלשתינאים איבדו שם כ-150 איש וערפאת עצמו נמלט מהמקום. לצה"ל היו בקרבות באזור כארמה 29 הרוגים, אך רובם נהרגו בהתנגשויות עם הצבא הירדני, שבעצמו איבד בקרב 75 מחייליו, ולא עם הפלשתינאים.

אין זו גם הפעם הראשונה שג'נין הופכת אתר לקרבות קשים. ביוני 1948 איבד שם צה"ל 34 מאנשיו, כאשר נהדף על ידי כוחות עיראקיים שנעזרו בארטילריה. 19 שנה לאחר מכן, במלחמת ששת הימים, כבשו יחידות שריון וחי"ר את ג'נין וסביבתה כשהם נלחמים נגד הצבא הירדני שהובס ונסוג.

צה"ל נשאר שם עד שנסוג, במסגרת הסכמי אוסלו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו