בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בדרך כלל היא רוקדת במרחב, עכשיו היא גם קופאת על הנייר

שפה / לשפת הסימנים האמריקאית, שאותה דוברים חירשים רבים בארה"ב ובקנדה, יש כעת גם כתב

תגובות

תארו לעצמכם שפה שאינה ניתנת לכתיבה. מאות אלפי בני אדם דוברים אותה, אך אינם יכולים לקרוא עיתון או ללמוד מספר לימוד בשפה המשמשת אותם ביום-יום. זהו מצבם של כ-250 אלף בני אדם חירשים בצפון אמריקה, הדוברים את שפת הסימנים האמריקאית. רוב הניסיונות להעלות את שפת הסימנים על הכתב נכשלו, אף שמדובר בשפה מורכבת לא פחות מכל שפה אחרת. אך בשנים האחרונות פותחה שיטה של סמלים גרפיים המבוססים על כתב תנועה (הסימנים המשמשים לכתיבת כוריאוגרפיה) המאפשרת לכתוב את שפות הסימנים. לדברי חסידי השיטה החדשה היא תוכל לשמש גשר לאוריינות באנגלית ובשפות מדוברות אחרות לילדים חירשים, שבדרך כלל מתקשים מאוד ללמוד לקרוא אנגלית או כל שפה אחרת.

למרות התועלת שבה, השיטה הקרויה "כתב סימנים" (SignWriting) טרם נכנסה לשימוש נרחב בקרב חירשים. רבים מהם עוד מתחבטים בשאלה אם שפות סימנים בכלל זקוקות לכתב. לדברי ולרי סאטון, יוצרת הכתב, "הצורה הכתובה משמשת מספר קטן של משכילים". עם זאת, השיטה מתבססת היום בהדרגה בבתים ובכיתות בארה"ב ומחוצה לה. היא מופצת באמצעות עמותה שלא למטרות רווח שהקימה סאטון (www.signwriting.org), וכיום משתמשים בה ב-27 מדינות, בהן איטליה, דרום אפריקה, ניקרגואה, יפאן וסעודיה.

שפת הסימנים האמריקאית (ASL) אינה אנגלית; השפה, שמקובלת בקרב חירשים בארה"ב ובאזורים מסוימים בקנדה, עושה שימוש במבנים תחביריים שלא קיימים באנגלית. במובנים מסוימים היא דומה לנוואחו (שפת השבט האינדיאני נוואחו).

ילד חירש ששפתו הראשונה היא ASL לומד לכתוב אנגלית כפי שלומדים שפה זרה - כמו, למשל, אדם שומע הלומד לכתוב סנסקריט. אך קיים מלכוד: "אותיות האלף-בית מבוססות על צלילים שהם אינם יכולים לשמוע", מסבירה סאטון. בשל כך, תלמידים חירשים רבים לא רוכשים לעולם שליטה מלאה בקריאה וכתיבה של השפה האנגלית. לפי מחקר ממושך שערך מכון המחקר גלודט בוואשינגטון, הישגי חירשים בוגרי תיכון במבחני קריאה דומים לאלה של ילדים בכיתה ד'.

דון מק'ריינולדס ממישיגן נתקלה בבעיה לפני שלוש שנים כאשר גילתה שבתה, שהיתה אז בת 12, אינה יודעת מה פירוש המלה "לחם". ניקול מק'ריינולדס, חירשת מלידה הדוברת ASL שוטפת, היא ילדה מבריקה. אולם כשהיתה בכיתה ו' היתה רמתה במבחני קריאה דומה לזו של ילדים שומעים בכיתה א' או ב'. האם, שהוציאה את בתה מבית הספר והחל ללמד אותה בבית, גילתה לתדהמתה שאף על פי שניקול למדה בבית הספר באמצעות שינון לאיית מלים פשוטות באנגלית כמו לחם, מפה, צעקה - לא היה לה מושג מה פירושן.

"כל דבר שיכולתי לצייר בתמונה, היא הצליחה ללמוד", אומרת מק'ריינולדס. "אך לגבי מלים כגון 'מה', 'איפה', 'מתי', 'מי' לא היה לה כל מושג. זה היה נורא, כאילו מעולם לא זכתה להשכלה".

התומכים בכתב-סימנים מקווים שהשיטה תוכל לפתור את בעיית האוריינות. אף שלא פורסמו מחקרים רשמיים, סיפורים של הורים ומורים מצביעים על הפוטנציאל הטמון בה. "היא החייתה את האנגלית בשבילה", אומרת מק'ריינולדס, שהחלה ללמד את ניקול כתב סימנים לפני שנתיים וחצי לאחר שצפתה בסרט בטלוויזיה על השיטה.

בניגוד לשפות מדוברות, המשתמשות בצלילים, שפות סימנים פועלות במרחב. כל סימן הוא יחידת מידע, המעבירה מידע לשוני באמצעות שלושה אמצעים עיקריים באותו זמן: צורת הידיים של המסמן, מיקום הידיים במרחב, וכיוון תנועת הידיים. גם להבעות הפנים יש משמעות.

המצאת כתב שיוכל להכיל את שטף המידע בכל אחד מאלפי הסימנים של ה-ASL אינה משימה פשוטה. "כאשר כותבים באנגלית, משתמשים בנייר דו-ממדי לייצוג שפה חד-ממדית, מכיוון שאנגלית היא רק סדרה של צלילים ברצף, ואנו כותבים את הצלילים בסדר שבו הם נאמרים", אומרת קארן ואן הוק, בלשנית שסייעה בפיתוח כתב-סימנים. "אך בשפת סימנים קורה ההפך: אנו מנסים לדחוס שפה תלת-ממדית לתוך נייר דו-ממדי".

שיטות כתב אחרות הומצאו בעבור ASL ב-150 שנות קיומה. מקצתן, המשמשות בלשנים, מופשטות מדי לתקשורת יום-יומית. שיטה אחרת, שפותחה לאחרונה באוניברסיטת אריזונה, אמורה לסייע בלימוד אנגלית כתובה, אך לא לסייע בכתיבה ב-ASL עצמה.

את שיטת כתב-סימנים, שצמחה מתוך שיטה לתיעתוק תנועה שפיתחה סאטון בשנות ה-70 לכוריאוגרפיה, אפשר לכתוב ביד או להדפיס באמצעות תוכנה מיוחדת. היא נכתבת במאונך, ועושה שימוש בצורות גיאומטריות פשוטות כדי לפרק את שלושת המרכיבים הבסיסיים של כל סימן - צורת היד, מיקומה ותנועתה - לסמלים מופשטים, ומעליהם פנים המסמלים הבעות שונות.

רק מעטים אימצו את השיטה בתחילה. דוברי שפת סימנים רבים, הזוכרים היסטוריה ארוכה של התנשאות מצד שומעים שניסו להכניס שינויים ב-ASL, הטילו ספק במניעיה של סאטון. מורים חששו שתרתיע חירשים מלימוד אנגלית. אף שהעוינות שככה בינתיים, כתב סימנים משמש כיום רק חלק קטן מאוכלוסיית החירשים, בין 5,000 ל-8,000 בני אדם ברחבי העולם להערכת סוטון. לדברי ד"ר ג'יין פרננדס, דיקאן אוניברסיטת גלודט, בית הספר היוקרתי לכבדי שמיעה, "יש מבוגרים חירשים רבים שדיברו שפת סימנים בבתיהם ובבתי הספר שלהם, ושלמדו לקרוא ולכתוב באנגלית ברמה טובה למדי. הם הצליחו לתמרן בין שפת הסימנים לבין האנגלית, ללא שיטה לכתיבת סימנים".

אף שהיא מכירה בתועלת הטמונה בכתב סימנים ללימוד אנגלית, מפקפקת פרננדס, חירשת בעצמה, בצורך בכתב ל-ASL. "האנגלית היא שפת החברה", היא אומרת. "היא משרתת אותנו היטב, ואני מאמינה שהאנגלית תיוותר השפה שבה אנו כותבים באמריקה".

ניקול מק'ריינולדס השתלטה על כתב הסימנים בקלות רבה למדי, והמלים באנגלית שלא הצליחה ללמוד בעבר החלו בהדרגה לקבל משמעות. היא כיום בת 15 ולומדת בכיתה ט' בבית ספר רגיל, בתוכנית מיוחדת לתלמידים כבדי שמיעה שבה מתקיימים השיעורים באנגלית. ממוצע הציונים שלה נע סביב 85.

לדברי אמה של ניקול, לפני כתב-הסימנים "לא חשבתי שהיא תוכל לחיות חיים עצמאיים". כיום, ניקול חושבת על לימודים במכללה. "אנו מאמינות שכתב הסימנים ילווה אותה למשך כל חייה", אומרת האם. "עתידה נראה הרבה יותר טוב בזכות היכולת שיש לה כיום".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו