בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"טרור זה לא המקצוע שלנו", אמר תושב בת עין

בת עין / בהתנחלות נאסר על טלוויזיה בבתים, העסקת גויים וקניית מוצרים שיוצרו גרמניה

תגובות

כשהוקמה בת עין לפני כ-13 שנה (1989), ממערב לכפר עציון, דיברו מייסדיה על חסידות מסוג חדש: "חסידות במגפיים", כינו זאת אז המייסדים - דב הורוביץ, צבי אנוש וחבריהם - שביקשו לשלב בין האמונה היהודית לעבודת האדמה בארץ ישראל. ראשוני בת עין ניסחו ארבעה כללים למי שבחר לגור במקום: טלוויזיה בבתים ומוצרים מתוצרת גרמניה - אסורים, חובת לבוש צנוע (כיסוי ראש, גרביים ושרוולים ארוכים), והכרח להקפיד על עבודה עברית בלבד - העסקת גויים נאסרה בתכלית.

כיום, מונה בת עין יותר מ-100 משפחות, כמעט כולן של חוזרים בתשובה, או גרים. הבתים, חלקם אדומי רעפים, חלקם עשויים מעץ וחלקם מאבן, נבנו על ידי פועלים יהודים, והם פזורים בנוף הררי יפהפה, עתיר מעיינות, שמשמשים לא פעם את אנשי בת עין כמקוואות טהרה לטבול בהם. אבל המאפיין הבולט בבת עין, שבתחילה תוארה כמושבת איכרים, אינה דווקא עבודת האדמה, אלא מספר האמנים הרב יחסית שהשתקע בה - פסלים, ציירים וקדרים. במקום נכתבים ספרי תורה ומזוזות ומיוצרים חפצי יודאיקה רבים.

בבת עין מתגוררים גם כמה סופרים ומשוררים. אחד מהם, שלמה שוק, הוציא לפני שנים אחדות את ספר השירים "בקו הלילה שנגמר". הידועים שבין אנשי היישוב הם אילן נוב, איש תקשורת וטלוויזיה, שכתב לפני כ-10 שנים את המחזה "שברי אופק על הפרובלמטיקה של בעלי התשובה"; ישראל כהן חברוני, לשעבר במאי ב"הבימה" ורועה צאן, יוצר סרטי אנימציה ומי שביים מחזות רבים, בהם "פרפרים והשפלות", "מכת שמש", ו"רחל ולאה". כיום, מעלה חברוני הצגת יחיד ומארגן טיולים במדבר, המבוססים על התבוננות בטבע ופעילות דרמה; ואמנית הוויטראג', דליה מורג, אמו של ירדן, אחד מארבעת העצורים בפרשה.

מורג, ובעלה יקי, הקב"ט של בת עין, הם תושבי בקעת הירדן לשעבר. בנם, ירדן, בן 25, נשוי ואב לארבעה ילדים, התקרב בשנים האחרונות לחסידות ברסלב. אביו של ירדן, יקי, אומר שהוא ורעייתו לא גידלו את בנם לכיוון של נטילת החוק לידיים, ואם יש ממש בחשדות נגדו, הוא מצטער על כך. "ירדן הוא ילד טוב, צדיק, אב לארבעה", אומר אביו, שאינו יודע אילו מעשים בדיוק מיוחסים לבנו.

העצור השני, שלמה דביר (זליגר), בן 27, בחור ישיבה ואב לשלושה, הוא בן למשפחה מנווה דניאל, שבגוש עציון, ואינו מתגורר בבת עין עצמה, אלא בשכונת-בת שלה - בת עין ב' (לשעבר מאחז) - בבקעה השוכנת כ-350 מטר מערבית לבית עין המוכרת, שהוקמה בשלהי 1998, וכיום חיות בה 15 משפחות. אשתו, אתי, מסרבת לשוחח עם עיתונאים. זליגר השתתף בשנים האחרונות בניסיונות עלייה להר הבית, במסגרת תנועת "חי וקיים".

החשוד השלישי הוא עופר גמליאל (42), נגר במקצועו ואב לשבעה ילדים. החשוד הרביעי, יוסף בן ברוך (23), רווק, רועה צאן, הוא היחיד מבין העצורים שאינו מתגורר בבת עין, אלא בחוות מעון שבדרום הר חברון. בתקופת ממשלת ברק פונתה החווה מיושביה ונהרסה, אך בתקופת שרון היא הוקמה מחדש וכיום חיות בה חמש משפחות וכעשרה רווקים. בן ברוך, נמנה עם מעגל חבריו של יהושפט תור, מנהיג החווה.

בתחילת השבוע שעבר, מייד לאחר מעצרם של מורג וזליגר, עדיין לא ידעו בבת עין על המעצרים, והתדהמה היתה גדולה. הישוב בת עין לא סבל בעבר מפיגועים ואיש מתושביו לא נפגע בפעולות איבה. נקמה, אומרים התושבים, אינו מניע שיכול להסביר את המעשים, אם אכן התרחשו.

בהתנחלות הסתייגו משיחה עם עיתונאי, ואותם מעטים שהסכימו להזדהות בשמותיהם, קימצו במלים. "טרור זה לא המקצוע שלנו", אומר אחד מהם, תושב בת עין ב'. "בעבר", הם אומרים, "ציירו אותנו כיישוב מוזר, אבל אנחנו יישוב מיוחד, ואנחנו עומדים על זכותנו להיות כזה". "אין כאן מוזרות, אלא מיוחדות", מחדד אחד מוותיקי המקום, "האוכלוסייה כאן מגוונות: יש חסידים, כיפות סרוגות, חרדים, חסידי חב"ד וברסלב, ש"סניקים וכיפות סרוגות".

אם, בכל זאת, יש מכנה משותף למגוון הכיפות כאן, הרי הוא הקו החרדי. גם הדתיים הלאומים ביישוב הם חרדים ומתינות דתית, אינה מהמאפיינים המובהקים של בת עין. לפני שנים זוהתה בת עין עם הרב יצחק גינזבורג, רבה של ישיבת "עוד יוסף חי" באזור שכם (לשעבר קבר יוסף), אבל בשש השנים האחרונות הוא ממעט להופיע שם. לעומת זאת, פועלים במקום כולל של ש"ס, בראשות הרב שאלתיאל, ויישיבה לחוזרים בתשובה אמריקאים, בראשות הרב נתן גרינברג.

שתי דמויות ידועות נוספות מבית עין הן מרדכי קרפל וחיים נתיב, שניהם מתנועת "חי וקיים", ששמה לה למטרה לממש את זכות התפילה ליהודים על הר הבית ולקדם כינון משטר ומשפט עברי-יהודי במדינת ישראל. השניים קשורים גם לתנועת "מלכתחילה - למנהיגות יהודית", שפועלת לקידום מטרות דומות.

קרפל ונתיב, יחד עם דני הופמן ודני בן גבריאל, לשעבר תושב המקום, היו סרבני השירות הראשונים מהצד הימני של המפה, כאשר סירבו לצאת לשירות מילואים באמצע שנות ה-90, על רקע התנגדותם לפינוי שטחי יש"ע במסגרת הסכמי אוסלו וסירובם לקחת חלק בפעילות, שמשמעה "פינוי שטחי ארץ ישראל". קרפל ישב בגין סירוב זה בכלא הצבאי שלוש פעמים. נתיב, ישב פעם אחת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו