בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שוב קהו חושיהם

תגובות

"חצי שעה אחרי שהממשלה תתערב בזהות היו"ר וחברי ההתאחדות, יעיפו אותנו מפיפ"א ואופ"א", אמר ביום חמישי במסיבת עיתונאים היו"ר גברי לוי, בהתייחסו ללחץ הגובר לעשות סדר בהתאחדות לכדורגל בגלל מעצר שופטי כדורגל החשודים בהטיית משחקים.

כאילו שהחלום המתוק של ראשי פיפ"א ואופ"א הוא ליגות שדבק בהן חשד של שחיתות מהסוג הגרוע ביותר, נוסח ישראל. כאילו שהעדיפות של פיפ"א ואופ"א היא שופטי כדורגל שיושבים במשרדי החקירות של היחידה לחקירת פשעים בינלאומיים.

למי שסובל מזיכרון קצר, כדאי להזכיר שכבר היו דברים מעולם. ומאחר שמר לוי אולי שכח, כדאי להזכיר גם לו כי את הדברים שהוא אומר היום כבר אמרו בשנות השבעים קודמיו, אבל זה לא עזר להם.

בראשית שנות השבעים פרסם העיתונאי אליעזר מעוז בעיתון "חדשות הספורט", ידיעה לפיה משחק של מכבי רמת עמידר "נמכר" למהמרים. המינוח "נמכר" של שנות השבעים חופף למינוח "הטיית משחק" בימים אלה.

ראשי ההתאחדות לכדורגל הגיבו אז בכעס רב, בדיוק כמו היום, טענו שהידיעה אפילו אינה ברווז עיתונאי לכן אינה ראויה לתגובה, ואיימו כי אם העיתון לא יתנצל על הפרסום המשמיץ תשקול ההתאחדות לתבוע את העיתון לדין.

בדיוק כמו שאמרו הפעם ראשי ההתאחדות לכדורגל על הידיעה בגלי צה"ל של ניב רסקין, כי יש בידיו מידע על שופטי כדורגל המעורבים בהטיית משחקים. זוכרים? גם הפעם איימו לתבוע את תחנת השידור ואת ניב רסקין לדין.

אבל בראשית שנות השבעים היתה ממשלה אחרת והיה שר אחר אחראי על הספורט (שר החינוך היה אז יגאל אלון) והלחץ הציבורי הביא להקמת ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת השמועות על שחיתויות בכדורגל. בראש הוועדה הממלכתית עמד השופט העליון משה עציוני.

ממצאי הוועדה היו ברורים לחלוטין, אם כי ראשי ההתאחדות לא הואשמו, חלילה, בשחיתות או בחשד לפלילים. יש לזכור שבימים ההם איש מראשי ההתאחדות לא הכיר את המשטרה מבפנים ואיש מהם לא ידע בתי משפט מה הם. אבל אז היה מספיק שהוועדה הממלכתית קבעה כי "קהו חושיהם" של ראשי ההתאחדות לכדורגל. שתי מלים שאז היו קשות מאוד ואילו היום לא היו עושים רושם על איש במשרדי ההתאחדות לכדורגל, שאפילו לא ממצמצים למשמע הגדרות כאלה.

אלא שהמונח "קהו חושיהם" במסקנות ועדת עציוני בספטמבר 1971 גרם לשר האחראי על הספורט, יגאל אלון, להיות נחרץ ביותר. כאדם ישר והגון ששמו הלך לפניו בניקיון כפיו, החליט אלון שיש להחליף את כל ראשי ההתאחדות לכדורגל. ראשי הכדורגל הקימו צעקה נגד "ענישה סביבתית", אבל אלון היה נחרץ ולא ויתר.

יגאל אלון ידע את המלאכה. הוא לא התערב בקביעת זהות ראשי ההתאחדות לכדורגל, גם הממשלה לא. אלון פשוט הפעיל לחץ כבד על מרכזי הספורט להחליף את ההנהגה. וכך, תוך מחאות וצעקות עד לב השמיים, נאלצו היו"ר מיקה אלמוג, סגניו עזריקם מילצ'ן ואריה קרמר, וכל שאר ראשי ההתאחדות לפנות את מקומם. אחרי שסולקו מונה במקום מיקה אלמוג ליו"ר ההתאחדות זאב בר סבר. ובמקום הסגן והמ"מ עזריקם מילצ'ן מונה עו"ד איזי אלמוג.

כאן המקום להזכיר שאף מוסד כדורגל עולמי לא התערב ולא סילק את ישראל. מה שאומר רק דבר אחד: לשר מתן וילנאי יהיה גיבוי ציבורי רחב אם ילמד את דרך ההתנהלות של יגאל אלון וכמו אלון אז יכריח גם היום לנקות את האורוות בהתאחדות לכדורגל.

וכאשר יעשה זאת השר וילנאי, לא צריכים גברי לוי וחבריו לחשוש יתר על המידה. בישראל הרי ההיסטוריה תמיד חוזרת. פחות משנתיים אחרי שיגאל אלון הביא להדחתם וסילוקם בבושת פנים של מיקה אלמוג, עזריקם מילצ'ן, אריה קרמר וחבריהם, הם חזרו שוב לנהל את הכדורגל כאילו לא היה דבר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו