בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קאן: ג'ק נשאר בקופסה

בקומדיה המפתיעה והמרגשת "About Schmidt" עושה ג'ק ניקולסון צעד נועז יחסית: הוא מגלם גבר בן 66. במסיבת עיתונאים בפסטיבל ניסה למחות את הרושם המבוגר בהופעה רעננה, עם זקנקן אופנתי. "אף אחד אינו מכיר את ג'ק האמיתי", אמר

תגובות

קאן

במסיבת העיתונאים שהתקיימה בעקבות ההקרנה של "About Schmidt" בפסטיבל קאן נשאל כוכב הסרט, ג'ק ניקולסון, אם אין סכנה שבכל הופעה שלו הצופים רואים קודם כל את ג'ק ניקולסון ורק אחר כך את הדמות שהוא מגלם. "אני מקווה שלא", ענה השחקן. "אני מנסה בכל סרט לגלם דמות שונה מזאת שגילמתי בסרטי הקודמים. אם הייתי נאלץ בכל פעם לגלם אותה דמות, לא רק שהייתי משתעמם עד מוות, אלא גם הקריירה שלי היתה דועכת מזמן, כפי שקרה לכמה שחקנים שאני מכיר. וחוץ מזה, אם מתעוררת ההרגשה שעל הבד רואים את ג'ק ניקולסון כפי שהוא באמת, זאת אשליה, מכיוון שאף אחד אינו מכיר את ג'ק האמיתי". ניקולסון אמר את משפט הסיכום הזה בנימת הדיבור המתמשכת ובחיוך הערמומי, שנהפכו לסימני ההיכר שלו. שום חקיין שלו - ואין כיום עוד שחקן שאוהבים לחקות כמו את ניקולסון - לא היה מצליח לעשות זאת כמוהו.

ואולם, השאלה שנשאל ניקולסון רלוונטית במיוחד דווקא לסרטו החדש, שבוים בידי אלכסנדר פיין ומשתתף בתחרות בפסטיבל. ניקולסון מגלם בסרט את דמותו של וורן שמידט, עובד בחברת ביטוח באומהה שבמדינת נברסקה. שמידט, שבתחילת הסרט יוצא לגמלאות, הוא בן 66 וחש שהחיים חלפו על פניו. הוא לא סובל את אשתו זה 42 שנה, הלן (ג'ון סקוויב), ואילו בתו האהובה ג'יני (הופ דייוויס) מתרחקת ממנו ומתכוונת להינשא לרנדל (דרמוט מלרוני), שבעיניו הוא אידיוט ואינו ראוי לה. המהפך בחייו של וורן מתרחש כאשר אשתו מתה בפתאומיות, ולראשונה הוא מוצא את עצמו לבדו מול העולם. הוא מחליט, שוב לראשונה בחייו, לעשות מעשה שהוא מאמין בו: לעצור את נישואיה של ג'יני לרנדל.

במסיבת העיתונאים הגדיר ניקולסון את וורן שמידט כ"איש קטן" ואמר שכדי לעצב את דמותו הוא ניסה למתן את כל המניירות שאופייניות לו כשחקן. "התייחסתי אל הדמות כאילו היא מופיעה בסרט אילם", אמר ניקולסון, והוסיף שהמפתח לעיצוב הדמות לגביו היה האופן שבו היא מסתרקת - שמידט מעביר את השיער הדליל שנותר לו מצד אחד של הראש לשני בסגנון הקרוי בעברית בלגלוג "הלוואה וחיסכון".

ניקולסון עושה צעד נועז יחסית לכוכב במעמדו: הוא מגלם דמות של גבר בן גילו כמעט. בכמה סצינות חושפניות ונועזות ביותר הסרט מבליט את זקנתו של שמידט, וכתוצאה מכך גם את זקנתו של ניקולסון. אין זה מפתיע, לפיכך, שהיה חשוב לניקולסון להוכיח במסיבת העיתונאים שבמציאות הוא נראה טוב יותר ובעיקר צעיר יותר. עטור בזקנקן אטרקטיווי, במשקפי שמש, חולצת טריקו לבנה וז'קט כהה, הוא אכן נראה מצוין והיה חייכן ונינוח במשך כל האירוע. הוא יודע כיצד להקסים ועשה זאת במיומנות ובמקצוענות מרשימות. בדבריו הוא התייחס כמה פעמים לגילו, 65, בנימה משועשעת.

הוא העלה, למשל, זיכרונות מביקוריו הראשונים בקאן לרגל הקרנתם של "אדם בעקבות גורלו" בכיכובו וסרטו הראשון כבמאי, "Drive, He Said". לדבריו, לא הרבה השתנה בקאן מאז אותן שנים מסעירות, אם כי בגלל גילו לוקח לו יותר זמן להגיע מבית המלון שבו הוא שוהה ל"פאלה" שבו מתקיימת מסיבת העיתונאים. "אני אוהב לשעשע", אמר ניקולסון כמין סיכום של דמותו החוץ קולנועית, "אם ניתנת לאדם הבחירה - להיות משעמם או להיות משעשע - אני מעדיף להיות משעשע". ייתכן שזהו אחד המפתחות להכרת דמותו של ניקולסון, אבל מנגד, כאמור, אף אחד אינו מכיר את ג'ק האמיתי.

הבמאי הצעיר אלכסנדר פיין, ש-"About Schmidt" הוא סרטו השלישי, פינה ברצון את מרכז הזירה במסיבת העיתונאים לניקולסון. ניכר שהוא מעריך ומכבד את כוכב סרטו. ניקולסון מצדו החמיא לפיין ואמר שבכלל היה לו המזל לעבוד לרוב עם במאים חזקים, שיודעים בדיוק מה הם רוצים. "במאי קולנוע הם אנשים נפלאים", אמר, "הם רוצים להגיע אל האמת, ואני כשחקן מבקש להיות הכלי שבעזרתו הם יוכלו לעשות זאת".

סרטו של פיין התקבל באהדה גדולה והוכיח שהוא אחד היוצרים המעניינים ביותר בקולנוע האמריקאי העכשווי. סרטו הראשון של פיין, "Ruth Citizen" מ-1996, כמעט שלא הוקרן מחוץ לארצות הברית. סרטו השני מ-Election" ,1999" (שלא הופץ בישראל ומשודר מפעם לפעם בערוצי הלוויין בשם העברי הנורא "בחירות או לא להיות"), זיכה אותו בהכרה ביקורתית רחבה, אבל אין ספק ש-"About Schmidt" - לא מעט בזכות הופעתו של ניקולסון - יהיה הסרט שימקם אותו בצמרת הקולנוע האמריקאי העכשווי.

על בסיס סיפורו של שמידט יצר פיין קומדיה מפתיעה, יפה ומרגשת, שמשלבת היטב בין הומור לפאתוס ומצליחה לשרטט דיוקן של אמריקה, שלא מוצגת לרוב על בד הקולנוע האמריקאי. פיין עצמו נולד באומהה שבמדינת נברסקה (כמו פרד אסטר, הוסיף ניקולסון, שבעיניו אסטר הוא הדמות הקולנועית הנפלאה ביותר שהיתה עד כה), ובכל סרטיו עד כה הוא מבקש להביא את קולו של המערב התיכון האמריקאי אל בד הקולנוע.

"About Schmidt" מבוסס על ספר מאת לואיס בגלי. פיין סיפר בגאווה כיצד בתום ההקרנה שבה הציג לפני בגלי את הסרט, ניגש אליו הסופר הקשיש, לחץ בחום את ידו ואמר: "הלוואי שזה היה הספר שכתבתי".

עדיף חיים קצרים

סרטים רבים ממדינות שונות כבר תיארו את חייהם חסרי התוחלת של צעירים במציאות העירונית העכשווית, ומבחינות מסוימות אין הרבה חדש ב"תענוגות לא מוכרים", סרטו של ז'יה ז'אנג-קה, שמשתתף בתחרות. אבל ייחודו של הסרט נובע מהעובדה שהוא מגיע מסין ומתאר מציאות אנושית, חברתית ופוליטית שמוצגת רק לעתים רחוקות על בד הקולנוע הסיני.

עלילת הסרט מתרחשת בעיר בצפון סין, לא רחוק מגבול מונגוליה, ומתארת את קורותיהם של שלושה צעירים - שני גברים ואשה אחת - שחייהם הולכים במהירות לשום מקום. אלה חיים ללא מטרה וללא תקווה. כאשר אחד מגיבורי הסרט, למשל, שומע שאחד ממכריו נהרג בגיל 37, אומר שהוא לא מבין כלל מדוע אנשים חושבים שחיים ארוכים הם ערך שכדאי לשאוף לו. 30 שנה נראות לו מספיקות בהחלט.

"תענוגות לא מוכרים" מתאר סין שבה הקפיטליזם עושה את צעדיו ההרסניים הראשונים והתרבות לכודה במבוי סתום בין מזרח למערב. הסרט, במידה מסוימת, חסר ארגון וכיוון, כמו החיים של גיבוריו. סיפורים מתחילים ולא תמיד נגמרים, ודמויות מופיעות ונעלמות. אבל דווקא העובדה הזאת מגבירה את האפקטיוויות של הסרט. יש בו כמה סצינות מבוימות להפליא, שמבליטות את האלימות הרוחשת מתחת לפני השטח.

גם אם התוצאה הכללית היא פחות מסך חלקיה, זהו בכל זאת אחד הסרטים המעניינים ביותר שהוקרנו השנה בתחרות. בסרט פועמת תחושה אמיתית של חידלון וייאוש שהבמאי אינו מתרפק עליה ואינו מנצל אותה. הוא מתבונן במציאות העירונית הסינית העכשווית ביובש ישיר ואמיץ, והדיוקן שמתקבל הוא בו בזמן קשוח מבחינה רגשית ועדין מבחינה אנושית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו