בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הצופה והאמן בסבך הצפוף של האורבניות

תגובות

פרנקפורט

המניפסטה בפרנקפורט - הביאנלה האירופית לאמנות בת זמננו - מאכזבת במקצת. ראשית, לא פשוט למצוא את אתריה, אף שהתערוכה מרוכזת בלב העיר. שנית, הביאנלה מוגדרת כתערוכת האמנות האירופית התוססת ביותר, אך היא אינה שונה מתערוכות האמנות ה"צעירה" של השנים האחרונות. במניפסטה משתתפים 63 אמנים, אך כמעט שאין בה עבודות המערערות על אופני חשיבה קונוונציונליים או מציעות נקודת מבט רעננה. התחושה היא שרוב האמנים פועלים בתוך נוסחה שכיום היא כנראה הנוסחה המנצחת: קצת עיסוק בקרוב (שכונה, עיר, מעמד סוציאלי), קצת מחאה נגד החברה הצרכנית, הרבה דימויים פיגורטיוויים והרבה עבודות שיוצרות תחושה של קשר חמים בין הצופה לאמן - הצופה והאמן שעומדים מול העולם, הצופה והאמן בסבך הצפוף של האורבניות.

ארבעת אתרי ההתרחשות המרכזיים של המניפסטה הם הפרנקפורטר קונסטוראיין (בנ- יין איגוד האמנים של פרנקפורט), שבו מציגים כ-20 אמנים. בסמוך, ליד שריין קונסטהאלה - אחד המוזיאונים הטובים בפרנקפורט, המציג כרגע תערוכה ארכיאולוגית על הקלטים - מוצגים שלושה מיצבים. במרחק הליכה, בפורטיקוס - גלריה ציבורית שבראשה עומד קספר קוניג, האוצר האחראי לכישלון בישראל של הארטפוקוס 1999 - מוצגים שלושה אמנים נוספים.

מצדו השני של נהר המיין ממוקמים שני אתרים גדולים נוספים במוזיאון השטנדל - מוזיאון מצוין המכיל אוספים מרהיבים של אמנות אירופית - באגף החדש של המוזיאון מוצגות ארבע תוכניות הווידיאו של המניפסטה לצד עבודות של אמנים שונים, וב"פרנקשטיינר הוף" מוצגים 30 אמנים, ובניין משרדים ענק שהיה נטוש כמה שנים עד שהמניפסטה הפכה אותו לאתר אמנות.

את המניספטה אוצרות נוריה אנגויטה-מאיו, אוצרת ראשית בקרן טאפייז הספרדית שמושבה בברצלונה; סטפני מואיסדון-טרמבלי, אוצרת עצמאית מפאריס; ואירה בובנובה, המייסדת והעומדת בראש המכון לאמנות עכשווית בסופיה, בולגריה.

"הכוונה המקורית היתה לעשות פרויקט ללא קונצפט", היא אומרת, "כשמחליטים על קונצפט ומתחילים לחפש אמנים שיענו עליו - האמנות מאבדת מחשיבותה. האמנות חשובה לנו, לכן ראינו כ-1,000 אמנים, ובחרנו כאלה שיש לנו אתם שפה משותפת - לאו דווקא כאלה שמייצרים יצירות מופת לחללי תצוגה". עם זאת, בובנובה מספרת שהאוצרות עודדו את האמנים לעסוק בנושא העיר - במקום של האדם בעיר ובעיר הלא מוכרת. "מבחינתנו פרנקפורט היא עיר לא מוכרת. אין בה אתרים בינלאומיים חשובים, והיא נתפשת כעיר ממוצעת, שבדרך כלל רק עוברים בה".

הייחוד במניפסטה הוא שמדובר באירוע אירופי. המניפסטות הראשונות, ב-1998 ,1996 ו-2000, שמו דגש על יצירת דיאלוג בין אמנים ממערב אירופה ומזרחה. "מבחינתי", אומרת בובנובה, "זו הבחנה שכבר לא קיימת. כל מי שנולד או בחר לחיות באירופה הוא אירופי. יש לנו הרבה אמנים, בעיקר מגרמניה, שמבחינת הדרכון שלהם אינם אירופאים, אבל הם חיים כאן".

מרבית המשתתפים במניפסטה הם מרוסיה, ספרד, צרפת, הולנד, בולגריה, ארצות יוגוסלוויה לשעבר, סקנדינוויה וארצות הדוברות גרמנית. באופן מפתיע, אמנים בריטים אינם מיוצגים בה, אף שהסצינה הבריטית היא המעניינת, הרעננה והמצליחה ביותר באירופה בעשור האחרון.

"אין לי הסבר למצב הזה", אומרת בובנובה, "היינו בלונדון, בדבלין ובגלזגו, אבל לא נוצר קשר שהוביל להשתתפות. זו לא היתה החלטה מכוונת, אבל נכון שקשה להתייחס לזה רק כמקרה".

כצפוי, התערוכה הקצתה מקום נרחב לעבודות וידיאו, גם מעבר לארבע תוכניות הווידיאו - קובצי סרטים המוקרנים בזה אחר זה. "כמו כל תערוכה של אמנות צעירה אנחנו תלויים במה שאופנתי, והיום הטרנד הוא עדיין וידיאו", אומרת בובנובה. עם זאת, לדעתה חל שינוי ולווידיאו ולאמנות האינטרנט יש פחות ופחות נוכחות.

ארבעה אמנים המשתתפים במניפסטה משתתפים גם בדוקומנטה, התערוכה הבינלאומית שתיפתח בקאסל בגרמניה בסוף השבוע - אנדריאה קילנצ'יץ' מהונגריה, נימדיה וגודימנוס רובם מליטא וכריסטוף שובס מגרמניה. הקרבה בין שתי התערוכות אינה מסייעת למניפסטה. "לא בחרנו בזה", מסבירה בובנובה, "הדבר נקבע לפני זמן רב, לפני שבחרו בנו להיות אוצרות. הדבר היחיד ששינינו בגלל הדוקומנטה היה תאריך הפתיחה - הקדמנו את הפתיחה בשבועיים כדי שיבואו אלינו לפני שבאים לדוקומנטה".

המשתתפת הישראלית היחידה היא יעל ברתנא, בוגרת בצלאל ב-1996, שהמשיכה את לימודיה בהולנד וממשיכה ליצור שם. העבודה שלה עוסקת בנושאים ישראליים מובהקים: במיצב הווידיאו "זמן רועד" נראה כביש הומה, כנראה נתיבי אילון, בצפירת יום הזיכרון לחללי צה"ל. בארכיב המניפסטה, שמוצג בקונסטוראיין, מתועדות בתיק שלה עבודות נוספות הדנות בצבאיות בחברה הישראלית, כמו עבודת וידיאו שמראה כיצד מלמדים טירוניות לירות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו