בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אש עזה על חדר הניתוחים הקרבי

פרופ' מרק מוזס, אבי כירורגיית כלי הדם בישראל, 2002-1908

תגובות

מרק מוזס רצה ללמוד רפואה, אך כיהודי התקשה לעשות זאת בעיר הולדתו ורשה. לפיכך יצא למרסיי, שם סיים את לימודיו והחל להתמחות בכירורגיה. הוא חזר לוורשה ועבד בבית החולים היהודי, ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה גויס כרופא צבאי. הוא יצא עם חיל הפרשים מערבה, אך מתקפת הבזק הגרמנית מחצה את צבא פולין, שהחל בנסיגה מזורזת. כשמרק הגיע לטרנופול שבגליציה, כבר היו שם הסובייטים, שכבשו את מזרח פולין כחלק מהסכם ריבנטרופ-מולוטוב. קציני הצבא הפולני הוסעו אל ברית המועצות, לצורך ארגון מחדש כביכול, אך שם הושמו במחנות מעצר, ובמארס 1940 הורה סטלין למשטרה החשאית, הנ-ק-וו-ד, לחסלם. בטבח ביער קאטין שליד סמולנסק נרצחו 4,255 איש, ובסך הכל חיסל סטלין כ-26 אלף איש. הסובייטים טפלו את האשמה על הנאצים, ורק עם התמוטטות ברית המועצות הודו באחריותם.

מרק, שלא ידע דבר על המזימה הסובייטית, איחר בכמה דקות לרכבת שהיתה אמורה לקחת אותו לברית המועצות. לדברי בנו מרטין, הוא עלה עם חבר על רכבת אחרת, והשניים שקעו בשינה עמוקה. כשהתעוררו, התפלאו על שאין בקרונות איש מלבדם. באחת התחנות התברר להם שהנהג חטף את הרכבת וברח עמה אל רומניה הנייטרלית. מרק הושם במעצר אך הצליח לברוח, ועם בגדים אזרחיים שקיבל מיהודי מקומי שם פעמיו לבוקרשט. הוא התיידד עם סגל הקונסוליה הבריטית, ועזב יחד עם הדיפלומטים כשבאו הגרמנים.

הוא הגיע דרך טורקיה לארץ ישראל וחבר ל"צבא אנדרס" אשר הוקם לאחר פלישת הנאצים לבריה"מ ביוני 1941, משרידי הקצינים והחיילים הפולנים. מאחר שמוסקבה הצרה את צעדיו של אנדרס, הוא הצליח להבריח צבא של עשרות אלפי אנשים דרך טורקמניסטן, איראן ועיראק, אל ארץ ישראל, שם אימנו וציידו הבריטים את הכוח, שנקרא הגיס הפולני השני. למרות האנטישמיות ששררה בו, היו בצבא אנדרס יהודים רבים, בהם מפקד בית"ר בפולין, מנחם בגין. כמה מהם ניצלו את שהייתם בארץ ישראל כדי לערוק ולהשתקע בה. הלא-יהודים גם הם אהבו את ארץ ישראל, ובמיוחד את תל אביב: "בניינים בהירים, הרבה ירק, נשים יפות, בקיצור - אירופה!" כתב הקצין לאון גלדון ביומנו, וציין בפליאה איך בכל מקום אפשר לתקשר בפולנית.

מרק עזב עם צבא אנדרס למצרים, ובפברואר 1944 הפליג לאיטליה, שם נאבקו בעלות הברית בהגנה הגרמנית העיקשת. במאי השתתפו הפולנים בהתקפה הרביעית והמכרעת על מונטה קסינו, מנזר בנדיקטיני גבוה בהרים, שממנו חלשו הגרמנים על הדרכים המובילות צפונה. בהפגזה ארטילרית עזה נפגע חדר הניתוחים הקרבי שעליו פיקד מוזס, וכמעט כל השוהים בו נהרגו. הוא נפצע קשה בחזהו ונחשב כמת, אך לבסוף ניצל. הוא פונה ללבנון ומשם לארץ ישראל להחלמה, וזמן מה אף שכב בבית החולים אוגוסטה ויקטוריה שבירושלים.

אחרי המלחמה שוחרר, גויס להגנה ובמלחמת השחרור היה מפקד בית החולים הצבאי דג'אני שביפו. כשהקים פרופ' חיים שיבא את בית החולים תל השומר, הוא הצטרף לסגל המקצועי, וב-1950 התמנה למנהל המחלקה הכירורגית (על כתב המינוי היה חתום ראש הממשלה, בן גוריון). הוא התמחה בארה"ב בכירורגיה של כלי דם, פילס דרך בתחום חדש זה ברפואה בארץ ואף זכה למוניטין בעולם. באותם ימי בראשית, ללא מכשירי דימות ועם הרדמה בלתי משוכללת, הוא נודע כמנתח וירטואוז. אנשים רבים חייבים לו את שלמות גופם, משום שלא מיהר להמליץ על קטיעת גפיים. הוא העמיד דורות של תלמידים, רבים מהם מנהלי מחלקות כירורגיות. הוא המשיך לעסוק בפרקטיקה פרטית אחרי גיל שמונים, מטפח במקביל את אהבתו מבית לתרבות ואמנות. תלמידו, פרופ' רפי ולדן, שירש אותו כשפרש ב-1975, ספד בהלווייתו לאיש "שמלאך המוות ארב לו בכל פינה ולא יכל לו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו