בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מי מפחד משיפוט בינלאומי

אם אכיפת החוק בישראל תתבצע כראוי, בית הדין בהאג ממילא לא יוכל להתערב

תגובות

ב-1 ביולי תיכנס לתוקף אמנת רומא, שלפיה אפשר יהיה לשפוט יחידים בבית הדין הפלילי הבינלאומי בגין פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות, רצח עם ופשעי תוקפנות. עיקר הדיון הציבורי בישראל סביב מוסד זה התמקד עד כה בסכנות שצפויות לכאורה לפקידים ולקציני צבא בכירים עם פתיחת העידן החדש של שיפוט בינלאומי.

דיון זה התעלם מכך שלפי אמנת רומא, השיפוט הבינלאומי הוא המפלט האחרון, שבא לתת מענה למקרים שבהם מופגן כשל במערכות המשפט הפנימיות של המדינה. הווה אומר, האחריות הראשונית לחקור חשדות בדבר ביצוע עבירות הנמצאות בסמכותו של בית הדין ולהעמיד אנשים למשפט מוטלת על המדינה. כל עוד המדינה ממלאת את תפקידה, אין סמכות לבית הדין. לפי עיקרון זה, נראה שאילו בוצע הטבח בסברה ושתילה אחרי כניסת האמנה לתוקף, עשויים היו דו"ח ועדת כהן, ועדת חקירה בלתי תלויה ואמינה, וההחלטה בעקבותיו שלא להעמיד לדין את שר הביטחון וקציני צה"ל בכירים - למנוע העמדתם לדין לפני בית הדין הבינלאומי.

אחת המטרות העיקריות של אמנת רומא, אם כן, היא לדרבן מדינות להתייחס ברצינות לכללים של המשפט ההומניטרי הבינלאומי, ולאוכפם על כוחותיהן. התקווה היא שתיחלש המגמה הכללית של פטור בפועל מעונש במדינות המעורבות בסכסוכים מזוינים, ותיווצר הרתעה כנגד ביצוע מעשים הפוגעים קשות בזכויות האדם.

במקום לעסוק, באופן אובססיווי כמעט, בחשש כי ישראלים יועמדו לדין בהאג, או כי לא יוכלו לנסוע לחו"ל מחשש שייעצרו שם ויוסגרו לבית הדין, מוטב כי הרשויות ייתנו דעתן לכשלים הקיימים במערכת אכיפת החוק של מדינת ישראל. בזמן פעולות "חומת מגן" ואחריהן, למשל, הועלו חשדות קשים ביותר בדבר הפרות גסות ורחבות היקף של המשפט ההומניטרי הבינלאומי על ידי כוחות צה"ל, כולל פגיעה בחפים מפשע, בין השאר ילדים, הרס שיטתי של רכוש ללא צורך צבאי אמיתי, ומניעת גישה לטיפול רפואי וסיוע הומניטרי. לא די בהכחשת דובר צה"ל כדי להפריך טענות קשות אלו, שחלקן אוששו לכאורה בדו"חות של ארגונים בינלאומיים לזכויות אדם. חובה לערוך חקירה רצינית, יסודית ואמינה של החשדות, ובמידה שיימצא להם בסיס - להעמיד לדין את האחראים, תהא דרגתם אשר תהא.

בהקשר זה יש להוסיף כי גם הצבעה על מעשי הטרור הזוועתיים שבוצעו נגדנו, שמהווים ללא ספק פשעים בינלאומיים, אין בה כדי לפטור את כוחותינו משמירה על כללי המשפט ההומניטרי הבינלאומי. השאלה אם מלחמה או מבצע צבאי הם מוצדקים מובחנת תמיד מהשאלה אם האמצעים שמופעלים בהם מוצדקים וחוקיים.

הדרישה לחקירה ולהעמדת האחראים לדין איננה רק פונקציה של האינטרס להימנע משיפוט בינלאומי. חקירה כזאת דרושה, קודם לכל, כדי להבטיח את חוסנה המוסרי של החברה הישראלית. המחויבות האמיתית לנורמות של חוק וצדק, גם בתנאים קשים, נמדדת על ידי הנחישות שבה מתייחסת החברה לחשדות שנורמות אלו הופרו. פעולות "חומת מגן" אינן נופלות בגדר השיפוט של בית הדין הפלילי הבינלאומי, שכן אין לו סמכות שיפוט רטרואקטיווית. אך גם עתה לא מאוחר מדי לחקור בעצמנו את שאירע שם. ללא חקירה כזאת, לא נדע באמת מה נעשה שם בשמנו.

ד"ר כרמי היא יו"ר האגודה לזכויות האזרח בישראל. פרופ' קרצמר הוא מרצה למשפטים באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בר-אילן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו