בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המידע הגנטי של משפחות יוצלב עם זה של הילדים

ילדי תימן/ יוזמת חקיקה להקים מאגר דנ"א של העדה התימנית

תגובות

פרשת היעלמות ילדי תימן

ביום שלישי תדון ועדת המדע של הכנסת בהצעת חוק תקדימית: להקים מאגר דנ"א של העדה התימנית, שישמש אותם לצורך התחקות אחר קרובים שעקבותיהם נעלמו בשנות ה-50. לפי ההצעה, יימסרו למאגר דגימות דנ"א של בני משפחה תימנים או של אנשים החושדים שהם עצמם נחטפו, ומעוניינים לנסות לזהות את קרוביהם באמצעות בדיקות דנ"א.

יוזמי הצעת החוק הם חברי הכנסת צבי הנדל (האיחוד הלאומי), אליעזר זנדברג (שינוי) ואריה גמליאל (ש"ס). לדבריהם, הרעיון עלה בעקבות דיון בפרשה בוועדת העליה והקליטה, שהנדל הוא יושב הראש שלה. הדיון נעשה לאחר שוועדת החקירה הממלכתית בעניין פרשת ילדי תימן, בראשות השופט קדמי, הגישה את מסקנותיה. הוועדה אמנם הגיעה למסקנה שכמעט כל הילדים שלגביהם נטען שנחטפו, למעשה מתו בהיותם תינוקות, אך המשפחות דחו את המסקנות, הצביעו על פגמים בעבודת הוועדה, וטענו שמדובר ב"דו"ח שנועד לטייח את העובדות". הצעת החוק, לדברי הנדל, נולדה מהרצון "למצוא פתרונות למצב הזה".

הפתרונות המוצעים הם הקמת מאגר דנ"א וועדת חקירה ממלכתית נוספת (עד כה דנו בפרשה שלוש ועדות חקירה, שתיים מהן ממלכתיות). אלא שהפעם, אומר הנדל, חלק ניכר מחברי הוועדה יהיו מהעדה התימנית, או אנשים אחרים המקובלים עליה.

הצעת החוק הדנה בהקמת מאגר דנ"א אמנם עברה בקריאה טרומית בחודש מאי, אך הסיכוי שתתקבל אינו ברור מאחר שהממשלה הודיעה שהיא מתנגדת לה.

בימים אלה מתפתחת יוזמה נוספת להקמת מאגר דנ"א תימני. מוביל היוזמה הוא עורך הדין רמי צוברי, המייצג את המשפחות. צוברי פנה לכ-50 מהמשפחות שוועדת החקירה לא הצליחה לגלות מה אירע במקרה שלהן, ולכ-20 אנשים אחרים החושדים שנחטפו בילדותם. כולם מעוניינים בהקמת מאגר כזה.

לפי התוכנית הראשונית של צוברי, שטרם נמצא לה מימון, המידע הגנטי של המשפחות יוצלב עם זה של הילדים, במטרה למצוא אם הם אכן בני אותה משפחה. "נראה לי שהעדה נואשה מהאטימות של הממסד ואיבדה את האמון", מסביר צוברי את יוזמתו, "מה שמעניין אותנו עכשיו זה לעסוק בחיפוש אחר הנעדרים - הנאשמים פחות מעניינים אותנו".

מנחם יצהרי, הטוען שאחיו שלמה נחטף בהיותו בן שש וחצי, אומר שבדיקות הדנ"א יוכלו לספק הוכחה חד משמעית למשפחות, ו"לעזור למשפחות, גם אחרי שההורים הלכו לעולמם". במהלך תשע השנים האחרונות, אוסף יצהרי בשיטתיות עדויות ומסמכים הקשורים להעלמותו של אחיו. אמו עבדה במשק בית אצל משפחות מבוססות בכפר סירקין, וגידלה אותו ואת אחיו לבדה.

באחד הימים הלך האח שלמה לטיול שיט בירקון יחד עם חבריו לכיתה. כאשר חזר התברר שהוא נשרט קלות ברגלו, מספר יצהרי. האם לקחה אותו למרפאה, שם חבשו את הפצע. למחרת שלמה נשאר בבית, תחת שמירת בני דודיו הגדולים - שכן כבר אז נפוצו שמועות על חטיפות.

לדברי יצהרי, הגיעו לבית פקיד סוכנות מלווה באחות ואמרו שהילד חולה מאוד וחייבים לקחת אותו לבית החולים בילינסון. האם ובני משפחה אחרים הלכו לבקרו מדי יום, והם זוכרים שהוא נראה טוב, קם מהמיטה והתהלך בחדר.

ביום הרביעי חזרה האם מעבודתה, וראתה את השכנים מתקהלים מחוץ לבית. "אמרו לה שהילד מת", מספר יצהרי. "לא היה לה גב, לא היה אף אחד שיהפוך עולמות ויעזור לה. היא ביקשה שיתנו לה את הגופה כדי לקבור אותו, אבל אמרו לה, 'לא, פה בישראל נהוג שאנחנו קוברים אותו'. אמא זכרונה לברכה, הלכה לקבר עם לב מדמם, אבל המדינה ממשיכה לשקר. אם זה נכון שהם מתו", הוא שואל, "למה לא תבעו את משרד הבריאות על זה שמתו אנשים במאסות כאלה גדולות? למה לא תבעו את חברה קדישא שלא יודעים איפה שמו את הגופות?"

דורה וחנון, הסבורה שאחותה נחטפה בשנות החמישים, אומרת שמאגר דנ"א לא יוכל לפתור את הבעיה כולה. במשך שנים רבות, היא אספה פיסות מידע - מבית החולים שבו טופלה אחותה התינוקת, מקרובי משפחה ומגורמים רשמיים - ובאחרונה, כך היא משוכנעת, הצליחה למצוא את האחות. היא ניסתה לפנות אליה, אך זו לדבריה אמרה לה: "'תעזבי אותי, תני לי לחיות בשקט עם המשפחה שיש לי עכשיו'". לדברי וחנון, "כל בדיקות הדנ"א לא יעזרו לי אם אחותי לא רוצה לבוא. את הפצע המשפחתי זה לא יסגור, אבל זה יעזור לעשות צדק עם האשמים".

מאגר דנ"א מעורר בעיות משפטיות - ומשפחתיות

הצעת החוק להקים מאגר דנ"א של העדה התימנית הועברה להכנה לקריאה ראשונה בוועדת המדע של הכנסת, והדיון הראשון בה יתקיים ביום שלישי הקרוב. לדברי כמה משפטנים, ייתכן שההצעה סותרת סעיפים מסוימים ב"חוק חיסיון מידע גנטי", שנכנס לתוקפו לפני כשנה.

כבר בדיון בקריאה הטרומית העלה שר המשפטים, מאיר שטרית, בעיה העלולה לנבוע מהקמת מאגר דנ"א לעדה התימנית. לדבריו, הקמת המאגר וחיפוש הקשרים המשפחתיים עלולים להוביל למצבים שבהם לפתע אב יגלה, שמי שחשב שהוא בנו בעצם אינו בנו הביולוגי האמיתי, אלא פרי יחסי מין של האם עם גבר אחר.

ואולם, מארי-קלייר קינג, פרופסורית לגנטיקה מאוניברסיטת וושינגטון בסיאטל המתמחה באיתור ילדים חטופים באמצעות בדיקות דנ"א, אומרת שאפשר להימנע ממצבים מביכים מסוג זה.

כך למשל, היא אומרת, אפשר לבצע את הבדיקה ב"דנ"א מיטוכונדרי" - דנ"א העובר רק מהאם לכל צאצאיה, וכך הבדיקה כלל לא תהיה תלויה בקשר המשפחתי שבין אב המשפחה והילד הנעדר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו