בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היריב האחרון של מיכאל שומאכר

בלתי אפשרי להשוות בין הישגיו של מיכאל שומאכר בתא הטייס של הפרארי, לדברים שהיה עושה חואן מנואל פאנג'יו בקופסאות הפח הפרימיטיוויות והמסוכנות של תקופתו. אבל כשצריך לסכם עונות פורמולה-1 כבר ביולי, פאנג'יו הוא המתחרה היחיד של האלוף

תגובות

גארדיאן

מיכאל שומאכר השווה ביום ראשון את שיאו של הארגנטיני חואן מנואל פאנג'יו, כשזכה בפעם החמישית באליפות העולם במרוצי פורמולה-1. אבל שומאכר מסרב בעקשנות שישוו אותו לפאנג'יו, ששלט בענף לאורך רוב שנות ה-50. "אי אפשר להשוות אותו אליו", אומר שומאכר, "ההישגים שלו משמעותיים הרבה יותר משלי ואני רוצה להיפטר מכל ההשוואות הללו. ראשית, פער השנים בין הישגיו להישגים שלי הוא גדול מדי, ומלבד זאת ההישגים שלו הרבה יותר מרשימים, גם אם השתוויתי אליו מבחינה סטטיסטית".

הצניעות הזאת קצת לא אופיינית לשומאכר מאז זכה באליפות הראשונה שלו ב-1994. אבל למרות שאופי המרוצים בפורמולה-1 אכן השתנה ללא הכר מאז תקופתו של פאנג'יו, האלוף הנוכחי לא עושה עם עצמו צדק. האמת היא ששני הגברים הללו, הכשרונות העצומים של תקופתם, קרובים מאד מהרבה מאד בחינות למרות פער הדורות.

תחרותיות

מבחינה זו שני הנהגים הם תאומים זהים כמעט. שניהם מסוגלים למצות את היתרון שלהם על נהג יריב ברגעים המכריעים בדיוק. לשניהם גם היתה הבנה אסטרטגית וטקטית נדירה של כל מרוץ. האינסטינקטים התחרותיים סייעו לשניים להתגבר על מכשולים פיזיים עצומים. ב-1955, במרוץ בארגנטינה, פאנג'יו היה אחד משני הנהגים היחידים להשלים את המרוץ ללא שימוש בנהג מחליף, שהיה מותר בתחרות. אחרי שניצח במרוץ, עבור מרצדס, סיפר כי שמר על הריכוז שלו על יד כך שדמיין את עצמו צועד בשלג עמוק. בשומאכר ראו את אותו קור רוח לאחר תאונה אותה עבר בגרנד-פרי של בריטניה ב-1999 בסילברסטון. אחרי שפגע במחיצת צמיגים במהירות של כ-190 קמ"ש, דיווח לרופא הפורמולה-1, פרופסור סיד ווטקינס, שהיה האיש הראשון להתקרב לפרארי המרוטשת, "שהכל בסדר דוקטור. זו רק רגל ימין אני חושב. ודרך אגב, תגיד לצוות של פרארי שהבלמים האחוריים לא פעלו". שומכר היה מן הסתם בכאבי תופת אחרי ששבר את רגל ימין. פציעה שהוציאה אותו מהמרוצים לשלושה חודשים ושישה מרוצים.

ההשוואה בין אומץ הלב של השניים היא יחסית כמובן. פאנג'יו התחרה בתקופה בה ציפו לארבעה חמישה נהגים הרוגים במהלך עונת מירוצים בינלאומית. חוברות המרוצים הרבו בפרסום הספדים ובשום חומר שעוסק בסיבות לתאונות.

שומאכר מתחרה בסבב בו עברו כבר שמונה שנים מאז מקרה המוות האחרון, זה של איירטון סנה. הבטיחות במסלולים משתפרת מדי שנה. אבל למרות ששומאכר מתחרה בתנאים הרבה יותר בטוחים, לחץ הכוחות הפיסיקליים המופעל על גופו של הנהג במכונית המודרנית הוא משהו שפאנג'יו לא יכול היה לדמיין אפילו.

שווי משקל

פאנג'יו נאלץ להתמודד עם צמיגים צרים וללא בלמי הדסקית המצויים כיום בכל רכב בחנות. הבלמים של אז היו לא אמינים והתקלקלו במהירות. לפרארי ולמזארטי היה מתלה דומה לזה שתמצאו היום בכרכרת סוסים, מה שגרם לנהיגה מכאיבה ולא נוחה. אבל תחושת שווי המשקל הנפלאה של פאנג'יו נראו לעין כשניווט באמנות את המרצדס 250F שלו דרך הסיבובים החדים ברואן, בגרנד-פרי הצרפתי ב-1957. קפיצה בזמן לשומכר חושפת יכולות מעודנות הרבה יותר ופערים הרבה יותר קטנים מול נהגים אחרים. אבל היתרון המכריע הוא בדיוק זהה. היתרון של שומאכר נמדד אולי באלפיות השנייה בלבד מול מכוניות מתחרות שבגלל דרישות בטיחות שונות נראות כמעט זהות. אבל המהות היא זהה. שומאכר, כמו פאנג'יו, מסוגל לחוש טוב יותר את כושר האחיזה של הצמיגים. ולהגיע קרוב יותר מאחרים לנקודה בה יאבדו אחיזה.

מנהיגות בקבוצה

היכולת להזרים מוטיווציה לקבוצה, כך שתמלא את כל דרישותיו של הנהג, היוותה מרכיב חשוב הן בהצלחה של שומכר והן של פאנג'יו. לפני המבחנים לגרנד-פרי של סן-מרינו השנה איש בפרארי אפילו לא מצמץ כששומאכר ביקש לקחת את המכונית של רובנס באריקלו, שנראתה טוב יותר מהמכונית שלו.

השליטה של פאנג'יו בקבוצת מזראטי היתה יותר מעודנת ב-1953, אבל מוחלטת באותה מידה. פעם, אחרי האימונים לקראת הגרנד-פרי של איטליה התלונן בפני המכונאי הראשי שלו, גורינו ברטוצ'י, כי המכונית שלו רועדת בצורה כל כך קשה וכי אין סיכוי שישרוד את מלוא התחרות. "אל תדאג. אני אתקן אותה", ענה ברטוצ'י. למחרות ניצח פאנג'יו כשהמכונית עובדת בצורה מושלמת. "מה בדיוק תיקנו במכונית?", נשאל פאנג'יו. "אני לא יודע", ענה בחיוך מסתורי. "כל מה שאני יודע הוא שהנהג השני שלנו, פליסה בונטו, איבד כמעט את כל השיניים שלו במרוץ".

מהירות (גם זה קובע)

ב1997, בגרנד-פרי ההונגרי, שומאכר היה צריך לסגור פער של 20 שניות ב-19 הקפות. המנהל הטכני של פרארי, רוס ברואן, העיר בחדר המצב שזה אומר שהוא צריך לסגור פער בלתי סביר של בערך שנייה להקפה. "בסדר". ענה שומאכר במכשיר הקשר, ועמד במשימה בדייקנות, במה שברואן עדיין מגדיר כאחד המרוצים המזהירים ביותר של הפנומן הגרמני.

זה היה הישג כמעט דומה למרוץ האגדי של פאנג'יו בגרנד-פרי הגרמני בנורבורגרינג. פאנג'יו וקבוצת מזראטי חישבו כי הדרך הטובה ביותר לנצח את מכוניות הפרארי של מייק הות'ורן ופיטר קולינס, היתה לשאת משקל נמוך של דלק במיכל. אבל בכדי לבצע את הדבר היה עליהם להחליף צמיגים ולתדלק במחצית הדרך. עצירה שבימים ההם פירושה היתה אבדן של כ-30 שניות.

התכנית נסמכה על כך שפאנג'יו ישיג מהירויות אותן לא השיג קודם לכן. העצירה יצרה פיגור של לא פחות מ-51 שניות. פאנג'יו שבר עד סיום המרוץ חמש פעמים את שיא המסלול להקפה ועקף את שני הפרארים הקפה אחת לסיום. "ראיתי את ההזדמנות שלי", הוא נזכר מאוחר יותר, "חתכתי את הות'ורן מבפנים, הוא כנראה ראה כתם אדום מטושטש כשזה קרה כי ראיתי אותו מושך הצידה בבהלה".

ההבדל הגדול באמת

כששומאכר מסתובב בין התחרויות במטוס מנהלים פלקון 2000 מפנק, ששוויו 14 מליון לירות שטרלינג, העולם הפך למקום קטן הרבה יותר מאשר זה של פאנג'יו. הפינוק הכי גדול שהיה לפאנג'יו היה מכונת מרצדס 300SL שניתנה לו כאשר יצג את החברה הגרמנית, ושום נהג לא היה עשיר מספיק בכדי להרשות לעצמו מטוס פרטי. פאנג'יו לפעמים אפילו נהג בין התחרויות בסבב. והוא כמעט שילם את המחיר היקר מכל על האובססיה שלו להשתתף במקסימום תחרויות. פאנג'יו, כמו נהגי התקופה, השתתף בתחרויות נוספות מלבד הפורמולה-1.

ב-1952, ליד בלפסט, הוא נהג במכונית ב.מ.וו V16 בתחרות למכוניות נוסעים. הדבר גרם לו להחמיץ טיסה לאיטליה, שם אמור היה להתחרות בתחרות פורמולה-1 במונזה. פאנג'יו טס מבלפסט לפאריס, הלווה מכונית מחבר ונהג כל הלילה למילנו. בסיבוב השני של המרוץ, כשהוא מותש, התנגש וסדק חוליה בצוואר ובמזל לא הפך למשותק. פאנג'יו ולא התחרה יותר באותה עונה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו