בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

* זיכרון צילומי

תגובות

עונת 1978/79 היתה הצלחה אדירה מבחינת בית"ר ירושלים. המאמן שמעון שנהר הוביל את הקבוצה לזכייה בגביע המדינה ולמקום השני בליגה, בפיגור קטן מהאלופה מכבי תל אביב. אוהדי בית"ר ירושלים צבעו את הארץ והשם אורי מלמיליאן נישא בפי כל. בשכונת התקווה העניינים היו יגעים יותר. הקבוצה סיימה במקום הרביעי, אבל גם כאן היה מלך אחד ויחיד - אהוד בן-טובים.

בן-טובים שיחק בנבחרת ישראל ושמע משחקנים כמו אבי כהן, מרדכי שפיגלר, גיורא שפיגל, בני טבק, ויקי פרץ ואחרים, על השכר הגבוה ממנו הם נהנים. בן-טובים, לו היתה חנות למוצרי ספורט בשכונה, פנה לאחים גד ודוד סולמי, מנהלי בני יהודה, וביקש מהם שיפור משמעותי בשכרו. האחים סולמי סרבו, וסיפקו נימוק מהמקורות: "טוב פת חרבה ושלווה בה, מבית מלא זבחי ריב". אמרו וניבאו.

הסרוב של הסולמים העליב את בן-טובים, שדיבר בכלי תקשורת על רצונו לעזוב את השכונה. בבני יהודה לא נבהלו. אמרו לו, תביא 700,000 לירות ואתה משוחרר. שלוש קבוצות מיהרו לעוט על המציאה וניהלו מו"מ עם בן-טובים. יו"ר הפועל חיפה אמנון צידון ויו"ר הפועל באר שבע נעים ברזני יצרו קשר עם בן-טובים והציעו לו עולם ומלואו. ברזני היה מוכן לשלם את הסכום שהסולמים דרשו ולהעניק לבן-טובים שכר כפול מזה שקיבל בשכונה. אמנון צידון מהפועל חיפה לא פיגר מאחור.

בן-טובים ירד לנגב, התאכסן במלון "נאות מדבר" והגיע להסכמה עם הפועל באר שבע. אבל אז נכנסה לתמונה בית"ר ירושלים. המאמן שמעון שנהר אמר כי שילוב בין אהוד בן-טובים, אורי מלמיליאן ודני נוימן הוא מתכון לאליפות. מנהל בית"ר ירושלים אברהם לוי, בעזרת האוהד המוכר דאז יוסי גיל, איש הפרחים, הלהיבו את יו"ר בית"ר ירושלים עמוס אהרוני. אהרוני גייס את הכסף ובתום יומיים של משא ומתן, הצליחו לסכם עם בן-טובים.

התקשורת לא האמינה שבן-טובים ישוחרר, כך גם הסולמים שחתמו על השחרור. גד סולמי, שפרש בשנה שעברה מכל פעילות בבני יהודה, נזכר באירועי אותם ימים: "אהוד רצה ללכת לבית"ר ירושלים. הוא רצה יותר כסף. לנו אין כסף, אנחנו משלמים ממה שיש, לא נכנסנו מעולם להרפתקאות. בית"ר ירושלים פיתו את אהוד, שבהחלט היה כוכב מוביל ואחד השחקנים הגדולים ביותר של בני יהודה בכל הזמנים. חתמנו לו בלב כבד, לא הסכמנו בהתחלה, אבל כשהלחץ שלו היה גדול לא היינו יכולים לעמוד בדרכו".

בן-טובים נשמע גם היום כמי שעדיין כועס על קבוצת נעוריו: "בני יהודה מעולם לא שילמה בצורה מכובדת לשחקנים שגדלו אצלה על כר הדשא בשכונה. הם שילמו תמיד רק לכוכבים הגדולים, שחקני העבר לא סיימו יפה עם בני יהודה. היום אף אחד לא מגיע למשחקים של בני יהודה, לא אני, לא זקי מזרחי, לא יוסף מהלל, אף אחד".

את בני יהודה אימן באותה שנה שמעון בן יהונתן, לשעבר מכוכבי הפועל תל אביב, דבר שלא מצא חן בעיני אוהדי הקבוצה. השכונה היתה כמרקחה ואוהדים רבים של בני יהודה התגודדו ליד מגרש הקבוצה קצת אחרי חצות ב-12 באוקטובר 1979, בלילה שלפני העברת בן-טובים לבית"ר ירושלים. בשעות הבוקר הגיעו הגבירים מהבירה עם מזומנים, צ'קים וכמה המחאות בנקאיות. הסולמים דרשו המחאה בנקאית אחת, וכשזו הושגה הפך אהוד בן-טובים לשחקן בית"ר ירושלים.

למחרת הגיע בן-טובים למשחק אימון של בית"ר ירושלים בימק"א. היציעים היו מלאים והאוהדים השתוללו משמחה. בן-טובים שיחק נגד קבוצת הנוער של בית"ר ירושלים. הוא קיבל מסירה מאלי מיאלי, החליף מסירות עם יוסי אברהמי והבקיע. את השאגות של האוהדים שמעו גם בעיר העתיקה. אבל גם השער הזה, מספר בן-טובים, לא הקל את מצבו: "הייתי מבולבל. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. לא הייתי בפוקוס, אבל השלמתי עם זה שאני שחקן של בית"ר".

בן-טובים השלים, אבל לא האוהדים בשכונה. למחרת סגרו מאות מאוהדי בני יהודה את הרחובות בשכונה. רחובות האצ"ל וההגנה נחסמו לתנועה, צמיגים הובערו וכוח משטרה גדול היה חייב להפעיל כוח כדי לפזר את המפגינים. הושמעו איומים על חיי אנשי בית"ר ירושלים ואוהדים רבים הבטיחו לבצע מעשים שלא יישכחו. האוהדים חילקו אלפי כרוזים בשכונת התקוה, ובמקביל הוציאה גם ההנהלה כרוזים משלה בהם הסבירה כי לא היא אשמה בהליכתו של אהוד. בן-טובים הבין מיד לאן עלול המצב להדרדר, והבהיר בכלי התקשורת: "אם תיפול שערה אחת מראשו של אוהד כלשהו או אדם כלשהו בבית"ר ירושלים או בבני יהודה, אני פורש מכדורגל".

אבל הארועים נמשכו יום נוסף. אוטובוסים לא הורשו להיכנס לשכונה, בכירים בהתאחדות לכדורגל ובעיריית תל אביב ניסו להרגיע את הרוחות, אך ללא הועיל. הנהלת בני יהודה התכנסה לישיבה לילית, בה סוכם כי תעשה פנייה לבית"ר ירושלים דרך המתווך יוסי גיל, כדי להחזיר את אהוד הביתה.

ב-17 באוקטובר הגיעו כאלף אוהדים לאימון בית"ר בימק"א, ודרשו לא להחזיר את אהוד לקבוצתו. אחד האוהדים, יחזקאל עזרא, תפס את הפיקוד על המקהלה והכריז: "עשיתם מבן-טובים משיח, אבל זיכרו - אם הוא ירצה לשחק בבית"ר ירושלים ברוך הבא, לא ירצה זה לא סוף העולם, שיילך לשכונה".

אוהדי בני יהודה החליטו להחרים את משחק הליגה של בני יהודה בשכונה נגד מכבי רמת עמידר. 800 אוהדים היו בתוך המגרש, 5,000 מחוצה לו. בן-טובים הגיע למשחק ובפגישה בה השתתפו יחיאל פרצלינה וציון חממי, סוכם כי בן-טובים יכתוב מכתב התנצלות ובני יהודה תדרוש את החזרתו. בן-טובים יצא עם רעייתו לערד, שם שהה במשך 24 שעות. רק לאחר שהשתכנע כי הפוגרום יימשך, נענה לאוהדים וכתב מכתב התנצלות שכותרתו: "אני חוזר לשחק בבני יהודה לא בגלל ההנהלה, רק בגלל האוהדים השרופים. אני חייב להם הכל. אני לא יודע מתי אתאושש ואינני מאושר משובי לבני יהודה. אני מיואש, אני בהלם, אני לא יודע מה יהיה, אבל אני חוזר".

דוד סולמי לא נשאר חייב "זה שקר, אהוד לא נזרק, הוא הפעיל עלינו לחץ. היו אצלי בבית שני אוהדים שכל אוהדי בני יהודה מכירים, עמי סעד ויצחק גבריאלי, והם ראו כיצד סרבתי לחתום על טופס השיחרור. רק הלחץ של אהוד השפיע עלי". ובכל זאת, סוכם כי בני יהודה תחזיר לבית"ר את 700,000 הלירות שקיבלה ותשלם פיצוי בסך 200,000 לירות על הריבית והנזקים שנגרמו לבית"ר.

אהוד בן-טובים שיחק בבני יהודה עשר שנים נוספות. אחר כך אימן את הקבוצה ולאחר הגעתו של גיורא שפיגל לתפקיד המאמן, עזב את הקבוצה בכעס. הפעם בלי הפגנות אוהדים. מאז חלפו עשר שנים ובן-טובים לא ראה שום משחק של בני יהודה, אפילו לא בטלוויזיה.

תאריך: 24 באוקטובר 1979

מקום: תל אביב, שכונת התקוה

אירוע: בית"ר י-ם - בני יהודה, בן-טובים חוזר שלכונה

ויתרה והפסידה

לאחר שיושרו העניינים הכספיים שאפשרו את חזרתו של אהוד בן-טובים מבית"ר ירושלים לבני יהודה, סיכמו ראשי הקבוצות על עריכת משחק ידידות בינהן. האירועים הקשים, האלימים באופיים, שיכנעו את כולם בנחיצותו של משחק כזה.

ב-24 באוקטובר הגיעו למשחק הידידות בשכונה בין הקבוצות כ-4,000 צופים. הקבוצות עלו בהרכבים הבאים: בני יהודה - אסיאג, קירט, אורנשטיין, לב, שרעבי, ר. לוי, יפת, צוברי, שמשוני, מליחי, בן טובים (נוג'יק); בית"ר - מזרחי, גולן, ג'אנו, חנן אזולאי, מאיר אזולאי, גרובר, מלמיליאן, אברהמי, נוימן, מיאלי.

אהוד בן טובים שיחק 61 דקות, קיבל עשרות זרי פרחים וקריאות עידוד על כל נגיעה בכדור. בני יהודה ניצחה 0-3 מצמד של מליחי ושער של אלון צוברי. אחרי 61 דקות הוחלף בן-טובים על ידי יזהר נוג'יק.

סיום העונה הוכיח כי בית"ר ירושלים היתה צריכה את אהוד בן-טובים. הקבוצה סיימה במקום האחרון ונשרה מהליגה הראשונה לשנייה. הפועל באר שבע והפועל חיפה, שגם הן רצו את בן-טובים, ניצלו רק במחזור האחרון. בני יהודה סיימה במקום ה-6 ובאליפות זכתה אז מכבי נתניה.נתניה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו