בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מגדלים פורחים בלב תל אביב

כאילו אינה נמצאת בעיצומה של מלחמת מאסף נגד קיצוץ של שלושה מיליארד שקל מתקציבה, גיבשה מערכת הביטחון בחודשים האחרונים תוכנית בנייה בהיקף חסר תקדים. על חורבות הקריה יקום הפנטגון הישראלי

תגובות

מתחם המטכ"ל החדש המתוכנן

תוכנית הבינוי החדשה של מתחם המטכ"ל במחנה רבין בתל אביב ("הפנטגון הישראלי") נראית ונשמעת כמו התקף שיגעון גדלות מנותק מהמציאות. כאילו אינה נמצאת בעיצומה של מלחמת מאסף נגד קיצוץ של שלושה מיליארדי שקל מתקציבה, גיבשה מערכת הביטחון בחודשים האחרונים תוכנית בנייה רחבת היקף של שישה-שמונה מגדלים נוספים. אחד מהם יהיה של מפקדת זרוע היבשה (מז"י), שתעקור ממחנה קסטינה, שליד קרית מלאכי. שני מגדלים יאכלסו את כל האגפים הלוגיסטיים במתחם. מבנה גדול, כולל חלק תת קרקעי, ישרת את מרכז פענוח תצלומי אוויר (מרפ"ם). בשבועות האחרונים הבהירה מפקדת חיל הים, במכתב ששלח סגן מפקד החיל תא"ל דוד בעשט להנהלת משרד הביטחון, כי יש להביא בחשבון את צרכיה וגם היא זקוקה למגדל משלה.

אך אולי גולת הכותרת של התוכנית היא הקמת המגדל בן עשר קומות ועוד קומות תת קרקעיות, שישמש מרכז משותף למחקר ופיתוח (מו"פ) ולאגף לאמצעים מיוחדים (אמ"ם) של מערכת הביטחון. עם הקמת המגדלים ייהרסו או יפונו כל המבנים המכוערים שנמצאים במחנה רבין. יישארו וישופצו עשרה מבנים בתוך מתחם הקריה, שהם שריד למושבה שרונה שבנו הטמפלרים, ובהם המבנה המשמש את לשכת ראש הממשלה בקריה. בינם ובין המגדלים ישתרעו מדשאות ענק. שדרה מפוארת ורחבת ידיים, באורך של כחצי קילומטר, שתחצה באלכסון את המחנה, תחבר בין הכניסה הראשית של המתחם ("שער בגין"), סמוך לדרך מנחם בגין (עיריית תל אביב מתכננת את הסבת שמו ל"דרך בגין"), ותסתיים ב"שער קפלן" בקצה הדרום מערבי של המתחם.

אלפי החיילים והאזרחים, שיגיעו בבוקר, יזוהו באמצעי בידוק משוכללים, ביומטריים. הבדיקה תיעשה בתהליך מזורז של זיהוי באמצעות טביעת אצבעות ותאפשר קליטה מהירה של מבקרים ותמנע היווצרות צווארי בקבוק מסוכנים בכניסה למחנה. במחנה רבין יהיו כ-2,500 מקומות חנייה תת קרקעיים, אם כי, לפי הערכות, יקטן בכמחצית מספר הבאים למחנה בכלי רכב. רוב החיילים והאזרחים ישתמשו באמצעי התחבורה ההמוניים ממזרח למתחם. הם יגיעו באמצעות מעברים עיליים ותת קרקעיים שיתחברו לתחנת "השלום" של רכבת ישראל, דרך מרכז עזריאלי, ולתחנת הרכבת התחתית העתידית שתוקם מתחת לצומת שדרות שאול המלך ודרך מנחם בגין. מעבר עילי ראשון, שיופעל באמצעות מעליות ודרגעונים, יעבור דרך מרכז עזריאלי מעל דרך מנחם בגין, ימומן על ידי עזריאלי וייפתח בעוד כארבעה חודשים.

וזה עוד לא הכל. במקביל לעיצוב מחדש של פני מחנה רבין, תיבנה במחנה הצבאי בתל השומר שלוחה של המטכ"ל (הקריה ב'). הבניין הראשון, על פי תכנונו של האדריכל סמי טיטו, יוקם על שטח של 11 דונם, קרוב לשער הכניסה לבסיס הקליטה של תל השומר. בבניין זה ייקלטו אגפים השוכנים היום, חלקם בתנאי שכירות יקרים, ברחובות הסמוכים למחנה רבין כגון: אגף הנוער והנח"ל, היחידה להכוונת חיילים משוחררים, ההוצאה לאור, היחידה למוזיאונים וארכיון צה"ל בגבעתיים. הגוף העיקרי בבניין יהיה מחלקות גוש דן והמרכז של אגף השיקום המהווות 85% מהאגף. הבניין ייבנה כך שיביא בחשבון את הקשיים של אנשים נכים.

מינהלת הבנייה "פרויקט הקריה", בראשותו של תא"ל במיל' חיים ברק, היא מטה מצומצם של שבעה אנשים בלבד. על המינהלת מפקחת ועדת היגוי עליונה ובה נציגים בכירים ממשרד הביטחון וצה"ל. תפקיד המינהלת לאפיין את צורכי הבינוי של אגפי המטכ"ל ומשרד הביטחון. המטה מעסיק שלושה גורמי ניהול אזרחיים האחראיים על הנדסה ופיתוח, הפיקוח והבקרה. "המטרה שלנו להעביר לתל השומר כל מי שאין לו מה לחפש בקריה", אומר ברק על הבנייה בתל השומר. "וכשיראו כמה שהבניין בתל השומר יפה, יקצו שטחים נוספים לבנייה נוספת". נראה שגם הנהלת אגף השיקום, שהתמקמה באופן ארעי ברחוב הארבעה בתל אביב, במשרדים על שטח של כ-2,000 מ"ר, תעקור לתל השומר ולא למחנה רבין.

תוכניות הבינוי נבחנו וחלקן כבר אושרו על ידי מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף במיל' עמוס ירון והרמטכ"ל רב אלוף משה יעלון, עוד בסוף כהונתו כסגן רמטכ"ל. לפי אומדן זהיר, ההוצאה הכוללת על המגדלים, שבנייתם תתפרס על פני חמש-שש השנים הבאות, היא יותר ממיליארד שקל. אולם ראש המינהלת, תא"ל ברק, מרגיע. "התוכנית אינה מגלומנית", הוא אומר. "לטווח ארוך היא אפילו תחסוך בעלויות. פינוי בסיסים ובנייה לגובה מאפשרים יעילות, פחות שי"ן גימ"לים, פחות תקנים, צמצום בכוח אדם, ארגון מחדש של יחידות. הבנייה החדשה מבטיחה סביבת עבודה נוחה ונעימה יותר המותאמת למאה ה-21.

"אך העיקר", הוא מדגיש, "אף אגורה בתוכנית הבנייה לא תצא מתקציב הביטחון. את המשאבים, לצורך הבנייה, מעניק משרד האוצר, בתמורה לפינוי שטחים שבהם היו ממוקמות קודם לכן יחידות צבאיות".

מחנה רבין נחשב תמיד לעצם בגרון החוסמת את התפתחות העיר. עיריית תל אביב טענה כי את הקרקע היקרה, בלב לבה של העיר, סמוך לנתיבי אילון, ראוי למכור למשקיעים. משרד האוצר תמך בפינוי כל מחנות צה"ל, ומחנה רבין בכלל זה, מהערים הגדולות אל הפריפריה. בתהליך אטי וממושך הסכימה מערכת הביטחון לפנות את כל הבסיסים והיחידות של מחנה מטכ"ל שהיו ממוקמים מדרום לכביש קפלן, וברחובות הסמוכים, עד לרחוב ארבעה, כדי לאפשר את בניית פרויקט דרום הקריה. הסכם הפינוי שהושג עם האוצר ומינהל מקרקעי ישראל (ממ"י), קבע כי תמורת פינוי כל הקרקע, בסך הכל 75 דונם, יובטח למערכת הביטחון סכום כסף למימון "עלות הגירה" בהיקף של כ-600 מיליון שקל, במימון המדינה.

בכספים אלה נבנים היום, על שטח של 100 אלף מ"ר, שני מגדלים, שתיכנן משרד האדריכלים יסקי-סיון. 1,200 חדרים ישרתו כעשרת אלפים איש בשעה. זהו "מטה המשרדים הראשי" (המטכ"ל החדש) הנבנה על חורבות בית החולים הקריה, סמוך לדרך מנחם בגין. הקומות התת קרקעיות ישמשו חניון ענק לכ-900 מכוניות. המגדלים יתנשאו לגובה של 17 קומות. מגדל אחד מיועד לצה"ל ובו ישוכנו לשכות הרמטכ"ל, ראשי האגפים וראשי החטיבות. קומה אחת מיועדת ללשכות לאלופי הפיקודים ומפקדי הגייסות. המגדל השני מיועד למשרד הביטחון. אליו תעבור לשכת שר הביטחון. שני המגדלים מחוברים על ידי פיר מרכזי שירכז אליו 12 המעליות. על הגג המשותף, בקומה ה-20, ייבנה מינחת למסוקים קלים.

המפנה בגישה אשר למיקומו העתידי של מחנה רבין התרחש בשנתיים האחרונות. ככל שהתקדמה בניית מטה המשרדים הראשי של המטכ"ל, בד בבד עם הקמת המגדלים בפרויקט דרום הקריה, בניית הכביש המשוקע בצומת רחובות קפלן ודרך מנחם בגין והתוכנית להרחבת רחוב קפלן לשישה נתיבים - השתתקו הקולות שדרשו לפנות את מחנה רבין. גם בגלל העלויות העצומות ואולי גם בגלל ההערכה שמתחם המטכ"ל יוכל לשתלב היטב בנוף העתידי של הסיטי החדש והדינמי של תל אביב. אם משום שלמד מהניסיון של קודמיו בתפקיד, האלופים במיל' דוד עברי ואילן בירן, והמאבקים המרים שניהלו נגד האוצר והמינהל, ואם בגלל הניסיון שצבר בניהול חברה קבלנית (א. דורי), מציג עמוס ירון גישה ניהולית שונה. הוא שלח את ראש המינהלת ברק ללמוד על הפרויקטים של הבנייה של קרית הממשלה החדשה בירושלים ושל חברת החשמל. חלק מהמכרזים הועתקו לצורכי משרד הביטחון. "עובדה", אומר ברק, "חלפו שנתיים מתחילת הבנייה ואין נגדנו תביעות של קבלנים".

על פי התפישה החדשה שירון מציג, מחנה רבין ימשיך בתהליך של התכווצות ויעביר שטחי קרקע נוספים לטובת המשך פיתוחה של תל אביב. הרצועה הדרומית מצומת רחוב קפלן-דרך מנחם בגין לאורך של כ-300 מטרים וברוחב של 30 מטרים עד ל"שער קפלן" (כתשעה דונמים); והרצועה הצפונית מ"קרן הקריה", בנקודת המפגש של דרך מנחם בגין, דרך חיפה ושדרות שאול המלך, ועד שער "שאול המלך" מול בתי המשפט, בתחילת רחוב ויצמן, על פני שטח של כ-22 דונם. זוהי נוסחת הקסם. בשטחים המתפנים בשדרות שאול המלך ייבנו מגדלים שישתלבו בקומפלקס המשרדים של בית אסיה, י-ב-מ, בית אמריקה, בית אירופה והדר דפנה. המגדלים שייבנו לאורך רחוב קפלן יהיו הצלע הרביעית, הצפונית, בדרום הקריה.

בגלל אחוזי הבנייה המוגדלים, שיאפשרו בניית מגדלים לגובה של עד 60 קומות, מעריכים במשרד הביטחון שווי של כל דונם מתפנה בכ-30 מיליון שקל. בסך הכל כמיליארד שקל. בכספים אלה תימשך בניית המגדלים בתוך מחנה רבין. מינהל מקרקעי ישראל ועיריית תל אביב מתלהבים. האוצר שצריך לממן עדיין לא נתן תשובה סופית. גם במערכת הביטחון עלתה התנגדות להמשך הכרסום בקרקעות. היא הוסרה במשך הדיונים שהתקיימו במערכת הביטחון על לקחי הפיגוע במגדלי התאומים בניו יורק ב-11 בספטמבר 2001. בדיונים אלה נבחנה גם מתקפת הטרור על הפנטגון בוואשינגטון. אחת המסקנות היתה להימנע מבנייה לגובה. כל המגדלים שייבנו יהיו נמוכים ממגדלי מטה המשרד הראשי. במקום מגדל אחד וגבוה של מפקדת חיל האוויר, הנבנה כיום במחנה רבין, ייבנו שני מגדלים נמוכים. כל המגדלים במחנה רבין יהיו נמוכים בהרבה מהמגדלים שייבנו לאורך דרך מנחם בגין, שדרות שאול המלך, ורחוב קפלן.

"חגורת המגדלים שתיבנה מסביב", אומר תא"ל במיל' ברק, "היא חומת המגן של מחנה המטכ"ל מפני תקיפת מטוסים מהאוויר. אין זה אפשרי לעבור את מגדלי עזריאלי ולצלול במטוס אל תוך מחנה המטכ"ל".

ארכיון צה"ל ובית החולים האמריקאי בצריפין

בימים הקרובים יפרסם אגף האמרכלות והנכסים (אמו"ן) של משרד הביטחון מכרז למכירת בניין ארכיון צה"ל. זוהי בשורה משמחת לתושבי רחוב ז'בוטינסקי בגבעתיים. בניין הבטון המכוער, המתנשא לגובה של שבע קומות ונבנה בלב שכונת מגורים, נחשב למטרד. למרות שוק הנדל"ן הקשה, מעריכים במשרד הביטחון כי יזמי הבנייה יגלו עניין במבנה ובעיקר בקרקע המשתרעת על שטח של שלושה-חמישה דונמים.

ארכיון צה"ל הוא הגדול בארכיונים במדינה. כל המסמכים והתעודות מכונסים ביותר מ-11 מיליון תיקים. מנהלת הארכיון, מיכל צור, אומרת כי התיקים נמצאים על מדפים שאורכם הכולל הוא 100 ק"מ. הארכיון היה צר מלהכיל את התיקים, ולפני כשנתיים נמצאה להם אכסניה חדשה.

במחנה צריפין נבנה על ידי הפנטגון בית חולים חירום בעבור צבא ארה"ב. משיקולים אסטרטגיים, ובעקבות היערכות מחדש של צבא ארה"ב, החליט הפנטגון לסגור את בית החולים. משרד הביטחון רכש את המבנה המודרני, ללא הציוד הרפואי, בשני מיליון דולר והסב את ייעודו למקום אחסון. בשל מערכת המיזוג המשוכללת נמצא בית החולים לשעבר מתאים לאחסון תיקי ארכיון צה"ל. לעומתם חדרי העיון יהיו בצמוד למשרדי הארכיון וההנהלה במבנה החדש בתל השומר.

העימות על לשכת הרמטכ"ל ושר הביטחון

הוויכוח היה קשה. הנהלת משרד הביטחון ונציגי השב"כ התלבטו היכן ימוקמו לשכות שר הביטחון והרמטכ"ל בבניין המשרדים החדש.

בעניין אחד היתה הסכמה. שתי הלשכות, האחת במגדל המשרדים של משרד הביטחון והשנייה במגדל התאום שמיועד לצה"ל, ימוקמו באותה קומה, כפי שקורה היום.

היום מצויות שתי הלשכות בקומה השנייה בבניין המטכ"ל. הוויכוח פרץ בעניין מיקומן העתידי. היו מי שאמרו שהקומות העליונות (במגדלים יש 17 קומות) חשופות יותר לפגיעות מהאוויר. אחרים טענו שהסיכון בקומות התחתונות רב.

השב"כ קבע כי הסכנה האמיתית היא פיגוע טרור קרקעי, והוויכוח הוכרע. היו לכך שני נימוקים: האחד - המגדלים סמוכים מאוד לדרך מנחם בגין, השני - הם בנויים על חניון תת קרקעי ענק. הסיכון האמיתי הוא איפוא מכונית תופת עמוסה חומר נפץ שתתפוצץ על דרך בגין או שתסתנן לחניון התת קרקעי.

התוצאה: שתי הלשכות ייבנו בקומה העליונה של המגדלים (קומה 14) וליתר ביטחון בצד המערבי שלהם. במקרה חירום יוכלו שר הביטחון והרמטכ"ל לעלות במדרגות החירום שלוש קומות אל מנחת המסוקים. לחלופין יוכלו להשתמש באחת משתי מעליות שיגיעו קומה אחת מתחת למנחת ולמלט עצמם דרך האוויר.

מחנה קסטינה יימסר לקרית מלאכי

העברת מפקדת זרוע היבשה (מז"י) למטכ"ל וריכוז כל יחידותיה במגדל אחד יהיו שלב נוסף בתהליך חיזוקה של מפקדת כוחות היבשה כזרוע עצמאית. הבניין, בגובה של לפחות עשר קומות, ועוד שלוש קומות תת קרקעיות עם כ-500 מקומות חנייה, ישתרע על שטח של כשישה דונמים וייבנה קרוב למטה המשרדים הראשי של המטכ"ל.

עם העברת מפקדת מז"י לקריה, יפורק מחנה קסטינה, בעבר מקום מושבה של מפקדת גייסות השריון. על פי התוכנית, תחולק הקרקע בין קרית מלאכי למועצה האזורית באר טוביה. ראש עיריית קרית מלאכי, ליאור קצב, מציע לייעד את הקרקע להקמת שכונות מגורים לבעלי אמצעים.

אולם בגלל המשבר הכלכלי, אומר מנהל חטיבת הנכסים במשרד הביטחון, שלמה אלון, עוד לא נמצאה המשוואה שתביא לאיזון בין עלות ההגירה לבנייה החדשה של מפקדת מז"י. עם זאת, גם אם המכירה תתעכב, במערכת הביטחון התקבלה החלטה אסטרטגית להעתיק את מז"י למחנה רבין.ן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו