בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חדשות מארץ זולו

גילוי: מי באמת המציא את לובנגולו

תגובות

נחום גוטמן היה איש שישראל אוהבת לאהוב; יש דור של ישראלים שגדלו על סיפורי ההרפתקאות שהצייר הביא מארצו של לובנגולו מלך זולו, היא דרום אפריקה או ליתר דיוק רודזיה וכיום זימבבואה. הקוראים של גוטמן הפנימו את הסיפור החביב שלו מבלי לתהות יותר מדי על פשר מקורותיו. בתוך כך רבים אינם יודעים מה הביא את גוטמן לדרום אפריקה מלכתחילה: הוא נסע לשם ב-1934 בשליחותה של עיריית תל אביב כדי לצייר דיוקן של הגנרל יאן סמאטס, שהיה ידיד גדול לציונות.

איתן בר יוסף, חוקר במחלקה לשפות זרות ובלשנות של אוניברסיטת בן-גוריון, מאתר בתוך לובנגולו את לבטי הזהות הציונית: כחלק משאיפתה של התנועה הציונית להנהיג בארץ ישראל את תרבות אירופה, וכחלק מהתמיכה שקיבלה מהאימפריה הבריטית, פרחה בלב התרבות העברית של שנות השלושים "פנטזיה קולוניאלית מובהקת", כתב בר יוסף בכתב העת "תיאוריה וביקורת". הוא תיאר שניות בגישתה של הציונות לקולניאליזם ולגזענות בכלל, שניות שנעה בין הרצון להתקבל במעמד שווה בחברת הלבנים לבין הצורך האידיאולוגי להזדהות כילידים בארץ ישראל. כל זה נחשף לדברי בר-יוסף בלובנגולו של גוטמן.

לובנגולו לא היה יציר דמיונו של גוטמן: הוא היה מנהיג אמיתי, בן המאה ה-19. גוטמן תיאר אותו כרודן ברברי, גופו חסון מאוד, מבטו מבשר רעות. לפחות אחד האנשים שפגש אותו זכר אותו לעומת זאת כג'נטלמן נעים סבר במכנסי קורדרוי בלויים. העובדה שגוטמן לא המציא את לובנגולו היתה ידועה. בר יוסף מגלה עכשיו שגם את הרפתקאותיו של המלך לא המציא גוטמן. באחרונה הסכימו בני משפחת גוטמן להתיר לבר יוסף לעיין בספר מאת הדלי צ'ילברז, עיתונאי דרום אפריקאי, השמור בספרייתו של גוטמן. הספר "שבעת הנתיבים האבודים של אפריקה" יצא בשנת 1930, ובין הדפים בעותק של גוטמן הערות בכתב ידו. הטקסט של גוטמן דומה מאוד לספרו של צ'ילברז, במקומות רבים הוא זהה לו לחלוטין.

בר יוסף השתדל להגן על דימויו של הצייר-הסופר שישראלים כה רבים אוהבים כל כך: "המהלך של גוטמן, בין אם נקרא לו שכתוב, עיבוד מחדש, שאילה, או אפילו העתקה - המהלך הזה מסקרן לא רק מפני שהוא מצביע על כישרונו העצום של גוטמן שמצליח להפיח חיים חדשים בסיפוריו המייגעים משהו של צ'ילברז, אלא משום שהוא משקף את תהליך ההפנמה של הטקסט". תיאור דיפלומטי יותר קשה לתת לפלגיאט הזה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו