בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הבעיה של בזק היא סלקום, לא חברות הכבלים

בזק מגבירה את ניסיונותיה להרחיק את סלקום ממקורות הרווח האחרונים שנותרו בשליטת המונופול: תקשורת נתונים עסקית. סמנכ"ל החברה, אבי גבאי, חושב שוועדת קרול טעתה כשקבעה כי ניתן לפתוח שוק זה לתחרות

תגובות

בשבוע שעבר נפתחה חזית נוספת במלחמה הזעירה שמנהלות בזק וחברות הסלולר על תיחום פעילותן. בתלונה שהגיש סמנכ"ל הרגולציה של סלקום, עמית שכטר, נטען כי בזק סירבה לבקשתו של אחד מלקוחות סלקום לחבר אותו בקו תקשורת נתונים (Frame Relay) עם רשת סלקום. סלקום טענה כי הקו נדרש לשירותי תקשורת נתונים ניידת (CDPD) שהיא מספקת למוסדות וחברות. בזק חשדה שמאחורי הבקשה מסתתרת כוונה של סלקום לספק שירותי תקשורת נייחת, תחום שבו יש לבזק מונופול.

קווי התקשורת שעל גביהם מספקת סלקום את השירות מונחים, כתשתית פיסית, על ידי בזק. שירותי התקשורת הניתנים על גבי הקווים מסופקים על ידי סלקום. לדעת סלקום, מתקיים המונופול של בזק בכך שסלקום אינה מניחה את הקווים בעצמה, אלא מוסרת את העבודה לבזק. בזק סבורה אחרת.

בסמוך לתלונתה של סלקום, ואולי אפילו מעט קודם לכן, נחת על שולחנו של מנכ"ל משרד התקשורת, אורי אולניק, מכתבו של מנכ"ל בזק, אילן בירן, המספר על פעולות חיבור נייח של סלקום. במכתב מתלונן בירן כי סלקום מספקת ללקוחות דוגמת רשת בלוקבסטר שירותי תקשורת קווית נייחת בין סניפיה. הוא דורש ממשרד התקשורת לפעול לביטול הקווים לחיבורים הישירים של סלקום, ומודיע כי בזק לא תספק קווים לביצוע החיבורים.

ניתן להעריך בזהירות שבזק לא יוצאת טוב מהסיפור הזה. כבעלת מונופול היא מחויבת בשירות לכל דורש, בלי לפשפש בכוונותיו. בזק חייבת להיענות לכל לקוח המבקש להתקין בעבורו קו. מדיניות זו מקובלת בדרך כלל על בזק ועד כה יושמה באדיקות. כך למשל מספקת בזק קווי טלפון ואינטרנט המשמשים חברות המספקות שירותים בלתי חוקיים לחיוג לחו"ל. אנשי בזק יודעים היטב למה ישמשו הקווים, אך הם טוענים, ובצדק, שהטיפול בעבירות מופקד בידי רשויות האכיפה, בעוד בזק חייבת לספק קו לכל דורש.

אבל במקרה של סלקום חשים אנשי בזק כי הפעם מדובר ב"מלחמה על הבית" - שמירת מקורות הרווח האחרונים שנותרו לחברה. בעוד משרד התקשורת טוען כי רק חברות הכבלים יוכלו להתחרות בבזק באפקטיוויות, אמר השבוע ל"הארץ" סמנכ"ל החברה, אבי גבאי: "איני יודע אם חברות הכבלים מתכוונות לספק שירותי טלפוניה, או שתוכנית הטלפוניה שלהן אינה אלא תרגיל שנועד להעניק לגיטימציה למיזוג חברות הכבלים. הנזק האמיתי לבזק צפוי מחברות הסלולר".

בבזק לא נוטים לזלזל בחברות הכבלים ובפוטנציאל הנזק הטמון בתחרות מולן. אבל מצבן הנוכחי של חברות הכבלים הוא משברי. על סף המיזוג נוונו המערכות הניהוליות של שלוש החברות, ומערכת חדשה עדיין לא התחילה לתפקד. המשבר הכלכלי אינו מאפשר להן להשקיע בפיתוח עסקי, בשיווק ובמכירות, והדרך להקמת שירותי תקשורת מחוץ לעסקי הטלוויזיה שלהן נראית ארוכה. לעומת זאת, נגיסת חברות הסלולר בהכנסותיה של בזק היא כואבת, ומתבטאת בירידה ממושכת בהכנסות משירותי טלפון. ציבור גדול של לקוחות הפך את המכשיר הסלולרי לבחירה הראשונה בכל ניסיון התקשרות.

בשנים האחרונות מגלות בדיקות שעורכת בזק כי יש ירידה, או לפחות קיפאון, בהתחברות לקווי הטלפון שלה. סקר שערכה חברת הייעוץ מקנזי גילה שחדירת הקווים הנייחים למשקי הבית בישראל ירדה מ-95% לפני שלוש שנים ל-92% השנה. בבזק מייחסים את הירידה להתגברות השימוש בשירותים סלולריים, החוסכים צורך בהתקנת קו שני בבית. זאת כאשר יש בתי אב המוותרים גם על התקנת קו נייח אחד.

בזק נכשלה בניסיונה לשכנע את משרד התקשורת והממונה על ההגבלים העסקיים כי חברות הסלולר מהוות תחרות ישירה ומלאה בשירותי הטלפון שלה. משרד התקשורת הצביע על לחציה של בזק להעלות מחירים במגזר משקי הבית כהוכחה לכך שהתחרות בחברות הסלולר אינה שלמה. סקירת השווקים העולמיים מגלה כי אין מדינה שהכירה בתחרות מלאה בין הסלולר לקווים הנייחים: "ישראל אינה דומה לאירופה. היקף השימוש בסלולר בישראל גדול הרבה יותר מבמדינות אחרות, והגידול בשימוש בסלולר בא על חשבון תקשורת נייחת, זה ברור", אומר גבאי. הוא מציין כי גם חברות הסלולר, שבינן לבין עצמן מנהלות תחרות עזה, מעלות מדי פעם את המחירים, ואין בכך הוכחה להיעדר תחרות משוכללת בשוק.

טבעת הכיתור מתהדקת

כניסת סלקום לתחום תקשורת הנתונים הבין-עסקית משלימה את טבעת הכיתור סביב בזק. הנהלת בזק אינה משלה את עצמה. כל הכרזה על הרחבת התחרות בבזק זוכה לתשואות במשק התקשורת. אין סיבה עניינית שלא לאפשר לסלקום ולחברות אחרות להתחרות בבזק בשוק תקשורת הנתונים, כולל הקמת רשתות תקשורת פנימיות ובין קמפוסים (מרכזים של חברות ומוסדות). אבל לא צריך להיות מהנדס תקשורת כדי לדעת שהיום אין הבדל של ממש בין תקשורת נתונים לתקשורת טלפונית.

"ועדת קרול טעתה כשהתייחסה לשוק תקשורת הנתונים כשוק שאפשר לפתוח אותו לתחרות בנפרד משוק הטלפוניה", טוען גבאי. "כל רשתות הנתונים מאפשרות גם תקשורת טלפונית על גביהן. חברות שיש להם מרכזים בערים שונות מנהלות תקשורת טלפונית על גבי רשתות אלה, ואין דרך למנוע זאת". עם זאת, קשה לומר שבזק תפסיד כסף משיחות קוליות שיתקיימו על רשתות תקשורת נתונים שתספק סלקום. שכן החברות והארגונים המשתמשים בהן ממילא אינם משלמים לבזק בעבור דקות השיחה ברשתות אלה.

השבוע מתכוון משרד התקשורת להודיע על החלטתו לאמץ את המלצות ועדת קרול לפתיחת שוק התקשורת הפנים-ארצית לתחרות. ההודעה תהיה ציון דרך במדיניות התקשורת בישראל, אבל לגמרי לא סוף פסוק. משרד התקשורת מכריז מדי פעם על מדיניותו, אבל מעט מאוד מההחלטות מיושמות בפועל. מבחינה זו אין משרד התקשורת שונה ממשרדי ממשלה אחרים. בשבוע שעבר התלבטו עדיין במשרד אם לדרוש מהמתחרות בבזק לפצות אותה על חובת השירות האוניוורסלי המוטלת עליה. בניגוד לבזק, לא יהיו המתחרים חייבים לספק שירות לכל דורש, ולכן תסבול בזק מנחיתות לעומתם.

גבאי טוען שבזק מוציאה כ-800 מיליון שקל בשנה על שירותים בלתי-כדאיים כתוצאה מחובת השירות-לכל-דורש. מדינות אחרות שהתחבטו בשאלת הפיצוי על השירות האוניוורסלי לא מצאו דרך יעילה לפצות את חברת התקשורת המרכזית על חובה זו. בבריטניה נטען שאין מקום לפיצוי כזה מפני שהשירות האוניוורסלי הוא נכס המהווה חלק מהמוניטין של המפעיל הלאומי, בריטיש טלקום. "לשירות האוניוורסלי אין שום ערך. זו המצאה של רשות התקשורת הבריטית, ואין מאחוריה כלום", טוען גבאי.

hadar_h@haaretz.co.il



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו