בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סדקים בחלום ההיי-טק הירושלמי

מחצית מקרנות ההון סיכון בבירה, המנהלות כ-1.3 מיליארד דולר, עוברות לאזור המרכז או משקיעות בחברות הממוקמות בו. "משהו מהותי צריך להשתנות בירושלים", טוען מייסד קרן JVP אראל מרגלית

תגובות

מי שיתקשר היום למשרדי קרן ג'רוזלם גלובל, יופנה אל מספר טלפון בהרצליה. ג'רוזלם גלובל ומייסדה שלמה קאליש אינם עוזבים אמנם את ירושלים, אך עיקר הפעילות של הקרן עוברת למרכז. גם קרן BRM, המזוהה שנים רבות עם ירושלים, פתחה משרדים בהרצליה, בבניין שממנו פועלת ג'רוזלם גלובל, ומשם הודיעה באחרונה על החלטתה להקטין את היקף ההון שהיא מנהלת ב-100 מיליון דולר. בעיני רבים ממחישה ירידתן של הקרנות הירושלמיות למרכז הארץ את התהליך של בריחת ההיי-טק מירושלים, ומסמלת את סופו של הניסיון להפוך את העיר לבירת תעשיית ההון סיכון הישראלית.

לפני עשר שנים נראו הדברים אחרת. השילוב של ריבוי חוקרים באוניברסיטה העברית ובהדסה, גל עלייה של יזמים ממוצא אנגלו-סקסי ומאמצי הרשות לפיתוח ירושלים נראו כמתכון ליצירת מרכז תעשייתי חשוב. הרשות שיכנעה חברות גדולות, בהן אינטל ודיגיטל, להקים מרכזים בבירה, והצליחה לשווק יותר מ-20 מגרשי ענק באזור תעשייה שפיתוחו אך זה החל בהר חוצבים. במקביל התחילה בניית הגן הטכנולוגי במלחה, ותוכניות להקמת פארק דומה בפסגת זאב החלו להירקם. הממשלה הגדירה את ירושלים כאזור עדיפות לאומית א' להיי-טק ויזמה הקמת ארבע חממות לעולים חדשים.

לצד תנופת ההיי-טק הוקמו בירושלים ארבע מקרנות ההון סיכון הבולטות בישראל: BRM ,JVP, יזראל סיד וג'רוזלם גלובל, המנהלות כיום הון בהיקף כולל של 1.3 מיליארד דולר - כחמישית מההון שמנהלת תעשיית ההון סיכון בישראל. בשונה מהקרנות התל אביביות, תרומתן של קרנות ההון סיכון הירושלמיות לעיר גדולה ממשקלן הכלכלי, שכן מנהליהן מעורבים בפרויקטים חברתיים רבים.

מייסד BRM ניר ברקת, למשל, הנחשב לאחד התושבים הפעילים ביותר בתחום החינוך העירוני, הקים את קרן ברקת, המתמקדת בייזום ובמימון של פרויקטים חברתיים וחינוכיים. מייסד ומנהל Venture Partners Jerusalem) JVP), אראל מרגלית, לשעבר איש הרשות לפיתוח ירושלים, משקיע במימון פרויקטים תרבותיים וכלכליים בעיר. גם מנהלי יזראל סיד וג'רוזלם גלובל פעילים במסגרות החברתיות המקומיות.

ואולם למרות זיקתם האישית לעיר, נראה כי גם מנהלי הקרנות מרימים ידיים. המשבר הכלכלי והביטחוני היכה בבירה קשה יותר מאשר במרכזי ההיי-טק במרכז, וההון המוזרם אל מעט החברות הפועלות בעיר מצטמק והולך. בשנתיים האחרונות נסגרו כשליש מחברות הסטארט-אפ שהוקמו בבירה, בהן חברות בולטות כמו ורסוור וטריידיום. החברות הזרות צימצמו את פעילותן בעיר, ויזמים ירושלמים מעדיפים להקים חברות באזור המרכז. התוכניות להקמת פארקי היי-טק גדולים בפסגת זאב ובתלפיות תקועות, ואפילו הגן הטכנולוגי בירושלים, שעד לפני שנתיים הגיע לאחוזי תפוסה כמעט מלאים, עומד כיום ריק למחצה.

"הפעילות המרכזית שלנו היא באזור הרצליה, ולכן אנו מעבירים לשם את מרכז הכובד", אמר קאליש. "אף שאנו ממוקמים בירושלים, כמעט לא השקענו בחברות ירושלמיות. רוב השותפים בקרן אינם ירושלמים, וגם הפעילות היומיומית מתמקדת באזור המרכז".

ב-JVP, אף שהמשרד הירושלמי של הקרן ממשיך לשמש המטה המרכזי שלה, מחלק מנהל הקרן, מרגלית, את זמנו בין ניו יורק לירושלים. "המשבר הוא עולמי, אבל בירושלים נוספה לכך גם הבעיה הביטחונית", אמר מרגלית. "משהו מהותי צריך להשתנות בירושלים.

"בתחילת שנות ה-90 עודדו העירייה והממשלה חברות היי-טק לבוא לירושלים והגדילו את מספרן מכמה עשרות לכ-200. אבל כיום העיר זקוקה ליוזמות חדשות. כיום צריך להתמקד ביזמים ובעובדי החברות. עיקר ההתפתחות של התעשייה בעיר מקורה בחברות סטארט-אפ, אבל כיום אין לירושלים מענה דווקא לקבוצה זו. יש צורך להגדיר אילו תעשיות העיר רוצה, ולאחר מכן ליזום מאמץ משולב של מנהלי העיר, האוניברסיטה ואנשי ההיי-טק", הוסיף.

לטענתו, יזמים ירושלמים מעדיפים להקים חברות מחוץ לעיר. "השקענו במעט מאוד חברות ירושלמיות, אבל ברבות מהחברות שבהן השקענו יש מנהלים ירושלמים. חברת סייבר ארק, לדוגמה, הוקמה בידי ירושלמים שבחרו להקים את החברה בלוד. כיום קשה לשכנעם לעבור לירושלים".

ניר ברקת, שעד לאחרונה כתב את הטור האישי "פטריוט דוט קום" במקומון הירושלמי "כל העיר", אמר כי גם BRM השקיעה בחברות ירושלמיות מעטות בלבד. ההצלחה הגדולה ביותר של הקרן, חברת צ'ק פוינט שהוקמה בידי הירושלמי לשעבר גיל שויד, סירבה בעבר להצעתה של BRM לפעול מירושלים, מחשש למחסור בכוח אדם.

הקרן הירושלמית היחידה שלא פתחה שלוחה מחוץ לעיר היא יזראל סיד, ובניגוד לקרנות האחרות, היא מחזיקה בפורטפוליו עשיר למדי של חברות מקומיות, ובהן בנטר, קיארו, One-Path, אטומיקה וטריידיום, שנמכרה לוורטיקל-נט תמורת חצי מיליארד דולר במניות ונסגרה כעבור שנה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו