בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחכים לקספרוב

תוכנת השחמט הישראלית "ג'וניור" ערוכה ומוכנה לקרב הגדול מכולם: אלופת העולם הממוחשבת נגד אלוף העולם בשר ודם. שני יוצריה, שי בושינסקי ואמיר באן, השתילו בה אינטואיציה אנושית והם עולים כדי לנצח

תגובות

צילומים: עדי מזן

ערב אחד בחודש מאי 97' צילצל הטלפון בביתו של שי בושינסקי בגני תקווה. על הקו היה גארי קספרוב. בושינסקי, המום מגודל הכבוד, שאל את אלוהי עולם השחמט מה הוא יכול לעשות בשבילו. קספרוב, מדוכדך ונרעש מהפסדו הטרי למחשב האמריקאי "כחול עמוק", אמר שהוא זקוק לסיוע מקצועי. הוא חושד שאנשי יב"מ, מפעיליו של המחשב המנצח, הוליכו אותו שולל והוא מבקש שבושינסקי יעזור לו להוכיח את חשדו.

הדרמה החלה במהלך ה-36 של המשחק השני. לאחר שגבר על המחשב במשחק הראשון, החליט קספרוב לטמון ליריבו המתוכנת מלכודת: מחשבי שח ידועים בנטייתם להעדיף צבירת יתרונות "חומריים" מיידיים על פני יצירת עדיפות אסטרטגית ארוכת טווח. קספרוב העמיד את המחשב בפני בחירה שהיתה אמורה לנצל את החולשה הזו ולסלול את הדרך לניצחונו, אבל התוכנית השתבשה: "כחול עמוק" הדהים את קספרוב, ואת עולם השח כולו, כשלא בלע את הפיתיון. מאותו רגע התהפך המומנטום, קספרוב העצבני כשל שוב ושוב במהלכים פשוטים והפסיד במשחק ובקרב כולו (שכלל שישה משחקים).

מומחים ופילוסופים דיברו בהתרגשות על היום שבו השתנו יחסי הכוחות בין האדם למכונה, אנשי יב"מ התחבקו כל הדרך לבנק (שם התבשרו על זינוק דרמטי במניות החברה), אבל לקספרוב לא היה ספק: מישהו ממפעיליו הרבים של המחשב במעבדות יב"מ ברחבי ארצות הברית תרם אינטואיציה אנושית לשיקול הדעת של "כחול עמוק". ובושינסקי היה מבחינתו האיש הנכון לבדוק את הטענה הזו.

קספרוב התוודע אל בושינסקי כמה שבועות לפני כן, במהלך טורניר למחשבי שח שהתקיים במוסקווה. בושינסקי הגיע לשם יחד עם ישראלי נוסף, אמיר באן, שותפו להמצאת תוכנת השח הישראלית "ג'וניור", כיום אלופת העולם בשח למחשבים. אז היה עדיין ג'וניור שם חדש בצמרת העולמית של שח המחשבים, והעובדה שמאחוריו עומדים שני אנשים פרטיים שפיתוח התוכנה הוא עבורם רק תחביב - היפוכו הגמור של קונצרן ענק כמו יב"מ - לא נעלמה מעיניו של קספרוב. מהסוויטה שלו במלון טראמפ פלאזה בניו יורק, שם התקיים המשחק עם "כחול עמוק", טילפן לידידו הישראלי החדש וביקש ממנו להריץ את מהלכי המשחק שלו עם "כחול עמוק" על ג'וניור, כדי להשוות את תגובת המחשב הישראלי לזו של האמריקאי. אחרי בדיקה קצרה בישר לו בושינסקי שג'וניור היה נוהג כמו רוב המחשבים בעולם, ונופל בפח. התשובה הזו לא סיפקה אמנם ראייה חותכת לכך שקספרוב הולך שולל, אבל היא בהחלט תרמה לליבוי הסקנדל. האלוף הרוסי העביר לעיתונות תגובה נזעמת: "נשברתי תחת הלחץ, אני בן אדם", ומאז סירב לשבת לצד לוח שחמט שמצדו השני מרצד מסך מחשב.

עד הימים האלה. בעוד חודשיים (1 בדצמבר), בירושלים, באירוע שמעורר סקרנות עצומה בקהילת השח הבינלאומית, יתייצב קספרוב, עדיין מספר אחת בדירוג העולמי, לקרב פנים אל פנים עם המחשב מספר אחת, ג'וניור הישראלי, שזכה במדליית הזהב בשתי אליפויות העולם האחרונות. בושינסקי ובאן יישבו הפעם מצדו השני של הלוח, יקלידו את המהלכים לתוך המחשב שלהם ויתפללו שיידע לפלוט את התשובות הנכונות. אם לפלוט זאת המלה.

ג'וניור עמוק יותר

הדרך של תוכנת השח הישראלית אל הצמרת העולמית החלה כשעשוע אינטלקטואלי. באן, בן 46, סמנכ"ל המחקר של חברת ההיי-טק אם-סיסטמס ואחד ממייסדיה, שירת בצבא כתוכניתן. את הערבים הארוכים בבסיס הוא ניצל כדי לאתגר את עצמו בכתיבת תוכנית למשחק שח. בתחילת שנות ה-80 עצם ההצלחה לכתוב תוכנה כזו נחשבה להישג לא מבוטל. מחשבים ביתיים היו אז מצרך נדיר, וכשהשתחרר מהצבא איבד באן גישה למחשב. רק אחרי מספר שנים חזר לעסוק בתוכנה והחל לשכללה בהדרגה.

לפני עשר שנים פגש לראשונה את בושינסקי. בושינסקי, בן 40, משחק שחמט מאז שהוא זוכר את עצמו. אביו, העיתונאי ג'יי בושינסקי, החדיר בו את האהבה למשחק בגיל צעיר, ובנעוריו אף נמנה על סגל נבחרת הקאדטים של ישראל. גם אחיו הצעיר, אביב, לימים דובר ראש הממשלה בנימין נתניהו, דבק במסורת המשפחתית. בגיל חמש וחצי כבר השתתף באליפות ישראל לילדים עד גיל 14. שי: "עד היום יש לאביב תמונה שהתפרסמה ב'דבר לילדים' שבה רואים אותו יושב ליד הלוח על כמה כריות כדי שיוכל להגיע לכלים. הבעיה היתה שהוא לקח את ההפסדים קשה מדי". במקביל לקריירה העיתונאית והפוליטית ליווה האח הצעיר את גלגוליה של התוכנה, ופעם אפילו נסע לבוסטון כדי להפעילה בטורניר בינלאומי.

כמו רוב פרחי השחמט בישראל, הבין גם שי בושינסקי בשלב מוקדם שיתקשה לחצוב פרנסה מאהבתו הגדולה. הוא למד מחשבים בטכניון, ובמהלך לימודיו נקלע לפרשה שבה חשף סדרת פריצות וגניבת תוכנות ממחשבי המוסד האקדמי. בצבא, כעתודאי, עסק בחקר מחשבים, בין השאר במסגרת פרויקט החץ, אבל הקפיד לשמור על קשר עין עם תחביבו הישן. המפגש עם באן איפשר לו לשלב בין שני תחומי העניין שלו.

בניגוד לעמיתו, הכיר בושינסקי מקרוב את המילייה של עולם השח הישראלי, ודחף את באן לבחון את יכולתה של התוכנה בתחרויות רשמיות. הופעת הבכורה שלהם היתה בטורניר לילדים, אחרי ששיכנעו את המארגנים לאפשר להם להירשם. אחר כך שמו פעמיהם לאליפות תל אביב הפתוחה. "זה באמת היה במאה שעברה", נזכר בושינסקי בחיוך. "התחרות נערכה בבית ביכורי העיתים בתל אביב, היה חורף, והיו בעיות באספקת החשמל לבניין. כל כמה דקות נפל המתח, ואיתו המחשב שלנו. רצנו כל היום אחרי האחראי על הבניין וביקשנו שיסדר את זה, אבל זה לא עזר".

למרות הבעיות הטכניות, התקדם ג'וניור במהירות: בקיץ 94' גבר לראשונה על שחמטאי בדרגת רב אמן, ושנה לאחר מכן כבר טסו מפעיליו הנרגשים לאליפות העולם למחשבים בהונג קונג. הם נסעו בלי שום ציפיות, "מופתעים מעצם העובדה שקיבלו אותנו", ולשמחתם ניצחו בשלושה משחקים מתוך חמישה, סיימו אחד בתיקו והפסידו רק פעם אחת. ג'וניור דורג במקום השלישי המכובד מאוד מבין 24 משתתפים. באן ובושינסקי זוכרים היטב את מסיבת העיתונאים החגיגית שחתמה את האליפות, בה הכריזו אנשי יב"מ על התחרות הצפויה בינם לבין קספרוב.

בעוד העולם עוקב בנשימה עצורה אחר המפגשים בין האדם למחשב העל - קספרוב ניצח במפגש הראשון ב-96', וכאמור הובס שנה לאחר מכן על ידי גרסה משופרת של התוכנה שכונתה "כחול עמוק יותר" - עבר עולם תוכנות השח מהפכה רבתי. כובד המשקל עבר ממחשבי הענק נוסח "כחול עמוק", למחשבים הביתיים. באן: "פעם חשבו שהאיכות של המחשב כשחקן עומדת ביחס ישיר לכוח החישוב שלו, והיו דוחפים עוד ועוד כוח חישוב. היום כבר יודעים שמעבר לגבול מסוים מה שבאמת קובע זו האינטליגנציה המלאכותית, כלומר האיכות של המהלכים והיכולת של המחשב לנתח מצבים מורכבים".

נדידת המוקד ממחשבי הענק לדודניהם הקומפקטיים משנה את אופיים של המשחקים שבהם מעורבים מחשבים. בעוד "כחול עמוק" הופעל על ידי מספר רב של מתכנתים ומתווכים, ששהו במספר ערים בארה"ב בהן היו פזורים חלקיו הענקיים של המחשב, מופעל ג'וניור, כמו תוכנות אחרות מסוגו, על ידי אדם אחד שיושב מול המתחרה האנושי; מסך המחשב פתוח בתווך והוא מקליד לתוכו את המהלכים. כל מה שמתרחש על המסך גלוי, והסיכוי לתרמיות - או להיווצרות עננה של חשדות - כמעט ולא קיים.

הצמד הישראלי עמל קשה להמשיך ולטפס במעלה הפיסגה העולמית. בין תחרות לתחרות, ולפעמים גם תוך כדי, הם מנתחים את המשחקים ועורכים לתוכנה מקצה שיפורים. המהדורה הנוכחית של ג'וניור היא השביעית במניין (וכמיטב המסורת מכונה "ג'וניור עמוק"). ב-99' וב-2000 לא הצליחו להמריא מעבר למקום החמישי בעולם, והפריצה הגדולה הגיעה בתחילת האלף הנוכחי. בשתי אליפויות העולם האחרונות, שנערכו השנה ובשנה שעברה במאסטריכט שבהולנד, זכה ג'וניור במקום הראשון. באליפות השנה ניצח בשמונה משחקים מתוך 11, סיים שניים בתיקו והפסיד רק פעם אחת.

התוכנה מסוגלת לסרוק שני מיליון מהלכים בשנייה, אבל האבות המאושרים משוכנעים שהמפתח להצלחה נמצא במקום אחר. באן: "עשינו שינוי מהפכני בתוכנה. עד היום מחשבים לא הפנימו את החליפין בין רוח לחומר. היכולת לוותר על יתרון חומרי מיידי לטובת יתרון אסטרטגי, מה שמכונה 'הבנה עמדתית', נחשבה לנחלת האדם בלבד. תמיד היה ברור שמבחינה טקטית המחשבים הם מפלצות, שיכולת החישוב והתפקוד שלהם לטווח קצר היא אבסולוטית, אבל מבחינה אסטרטגית הם בדרך כלל היו נחותים, לפחות מהשחמטאים הבכירים. כדי להתמודד עם הנקודות האלה הסתייענו ברב-אמן ישראלי, בוריס אלתרמן, שעוזר לנו לנתח מצבים, מתלווה אלינו לתחרויות ומייעץ לנו בעיקר בנושא הפתיחות, שיש להן חשיבות רבה, כמו מכת הגשה בטניס. הכיוון הזה, לדעתנו, נתן לנו את היתרון מול המחשבים המתחרים בשתי האליפויות האחרונות".

אפילו לא ממצמץ

האם שינוי הכיוון של ג'וניור יספיק לו גם מול שחמטאי-על בדמותו של קספרוב? המשחקים מתוכננים להיערך בסוויטה במלון מצודת דוד בירושלים. אל זירת המשחק יורשה להיכנס מספר מצומצם של אח"מים, ולטובת חובבי המשחק יוקרנו המשחקים, בליווי פרשנות, על מסך גדול שיוצב באולם סמוך. ג'וניור וקספרוב עתידים להיפגש לסדרה של שישה משחקים, שתתפרש על פני כשבועיים (הפסקה של יום אחרי כל משחק). המחשב, כמובן, אינו זקוק למנוחה הזו. האדם זקוק ועוד איך. המשחקים המתישים אורכים בין ארבע לשבע שעות; גם בכירי השחמטאים מתקשים לשמור על רמת ריכוז אחידה למשך זמן ארוך כל כך. הקושי להתרכז רק גובר כשהיריב מצדו השני של הלוח אפילו לא ממצמץ.

קספרוב הקדיש את הקיץ להכנות נמרצות לקראת המפגש עם המחשב. באחד מאתרי האימונים החביבים עליו, באחוזה טובלת בירק בקרואטיה, התאמן מדי יום על משחקים מול ג'וניור ועבר על תדפיסים של מהלכי כמעט מאה משחקים שהתוכנה השתתפה בהם. המהדורה העדכנית ביותר של התוכנה ותדפיסי המהלכים נשלחו אליו על ידי יריביו הישראלים בהתאם לסיכום מוקדם ביניהם. לצד אימוני השחמט, עובד קספרוב קשה על טיפוח הכושר הגופני: הוא חותר בנהר, מרים משקולות ומקפיד על תזונה מתאימה. במהלך תחרויות קשות שחמטאים נוטים לאבד משקל במהירות. גם מהבעיה הזו המחשב פטור.

העובדה שהמשחק ייערך בירושלים אינה מקרית. היא נגזרת ממוצאו של המחשב המתמודד, אבל גם מיחסו המיוחד של קספרוב לישראל. קספרוב, בן 39, הוא בן לאב יהודי ואם ממוצא ארמני. שם המשפחה המקורי שלו היה ויינשטיין. הוא נולד וגדל לתוך רוסיה הסובייטית, שבה ייצור אלופי עולם בשחמט הוגדר כמשימה לאומית מטעם הקרמלין. כשאובחן כישרון המשחק הנדיר של הילד מבאקו, בירת אזרבייג'אן, הבהירו אנשי הקג"ב לאמו שבטרם יעבור ללמוד במוסקווה ויוכשר להסתערות על הצמרת העולמית, היא צריכה לחשוב על שם אחר עבורו. צליל יהודי או ארמני לא באו בחשבון.

קספרוב ביקר בישראל לראשונה לפני שבע שנים, ומאז נחשב תומך נלהב שלה. באחד מביקוריו הראשונים סייר עם ראש הממשלה המנוח יצחק רבין ברמת הגולן והודיע לו ש"אתה משוגע אם תחזיר את כל זה". בירושלים הוא חנך אקדמיה לשחמט על שמו, הוא מרבה להגיע לכאן לסיורים מתוקשרים בהם הוא מקיים משחקים סימולטניים נגד אישי ציבור ופוליטיקאים, וככותב של טור קבוע ב"וול סטריט ג'ורנל" הוא מפגין תמיכה נחרצת בישראל גם מאז שפרצה האינתיפאדה הנוכחית. הוא נוהג לכנות את ישראל "מדינה שנמצאת תחת מצור של טרור", ואף מתח ביקורת חריפה על הבי-בי-סי בשל "ההטיה האנטישמית" בשידוריה, כהגדרתו. עמדותיו אלה זיכו אותו בחרם גורף מצד העולם הערבי, ומותר לשער שבניגוד לדניאל ברנבוים הוא לא ינצל את בואו לירושלים כדי לקפוץ לביקור ברמאללה השכנה.

בראשית אוגוסט הוא נחת כאן לביקור קצר, במהלכו ערך בלשכת ראש העיר אהוד אולמרט מסיבת עיתונאים לקראת ההתמודדות הצפויה. הוא דיבר על החשיבות המיוחדת שיש לתחרות כזו "דווקא כאן, דווקא עכשיו", וגם הבטיח להרים תרומה נאה למשפחות נפגעי הטרור, אף כי לא נקב בסכום. אולמרט, שזכה לתגבור לא צפוי באגף ההסברה, נראה באותו מעמד כחתן בחופתו.

היום נראה שהקריירה של קספרוב הגיעה לצומת דרכים. הוא עדיין תופס את המקום הראשון בדירוג השחמטאים העולמי (המבוסס על ניקוד מצטבר מתחרויות שמשוחקות במהלך כל השנה), הישג עליו הוא שומר מאז 1985, עת הוכתר, והוא בן 22, לאלוף העולם הצעיר בהיסטוריה של המשחק. אלא שבשנים האחרונות נשחק מעמדו בהתמדה: לפני שנתיים הפסיד בקרב חזיתי לרוסי אחר, ולדימיר קרמניק, אז בן 25, ורבים ראו בכך אות לחילופי דורות בפסגה. לצד הדירוג השנתי מארגנת פדרציית השח הבינלאומית תחרויות בין טובי השחמטאים בהן מוכתר אלוף העולם, אבל בשנים האחרונות קספרוב, שהסתכסך מרות עם ראשי הפדרציה, לא נטל בהן חלק. עכשיו סוף סוף הגיעה עת הפיוס, ובחודשים הקרובים קספרוב אמור להתמודד על התואר העולמי מול שלושה טוענים לכתר, ביניהם קרמניק והאוקראיני בן ה-19 רוסלאן פונומארוב. העובדה שהצמרת העולמית מאוכלסת בצפיפות בשחמטאים שצעירים מקספרוב בעשר ואף עשרים שנה רק מחזקת את הדעה שזמנו עבר.

לפני כשבועיים השתתף קספרוב במוסקווה בתחרות שנשאה את הכותרת "רוסיה נגד שאר העולם", בה השיג תוצאות מאכזבות במיוחד (כמו נבחרתו, שהפסידה). יריביו הישראלים לא ממהרים לחגוג. הם ניתחו את מהלכי המשחקים שלו במוסקווה, וסבורים שהפסדיו שם נובעים דווקא מכך ששיחק "כאילו הוא יושב מול מחשב. יש הרבה מהלכים שעשה שם שרואים עליהם בבירור שהם נגזרים מחשיבה של משחק נגד מחשב, מה שמאוד סביר אחרי שהתאמן נגד התוכנה כל הקיץ. לא פלא שהוא הפסיד, כי מה שעובד נגד מחשבים לא בהכרח עובד נגד בני אדם, ולהיפך".

הכרסום במעמדו של קספרוב, שהחל דווקא אחרי שהוכתר כשחמטאי הטוב ביותר של המאה (שעברה), רק מחדד את השאלה אם יידע לקבל הפסד אפשרי ברוח ספורטיווית. רבים משחמטאי העל הסתובבו בעולם במהלך השנים כששובל סיפורים על גחמות, מצבי רוח קיצוניים ואגו חסר גבולות נגרר אחריהם מטורניר לטורניר. גם קספרוב לא טמן ידו בצלחת. השערורייה עם "כחול עמוק" והפרישה הרועשת מהפדרציה הבינלאומית היו רק הדובדבן שבקצפת. לעילוי הרוסי יצא שם של אחד שתמיד ימצא מישהו להתקוטט איתו. מיכאל בוטוויניק, לשעבר אלוף העולם ומי שעמד בשנות ה-70 בראש בית הספר שבו קספרוב למד, אמר פעם לכתב "הארץ" אלי שווידלר, בעצמו בעל דרגת אמן בינ"ל בשחמט, ש"קספרוב ואנטולי קרפוב (אחד מיריביו הבולטים בצמרת העולמית) שונים לגמרי, אבל יש להם שלוש תכונות משותפות: הם אוהבים כסף, כוח ואת עצמם".

עמירם קפלן, יו"ר האיגוד הישראלי לשחמט, נזכר באחד מביקוריו של קספרוב בארץ: "בבוקר הוא התארח בלשכתו של זבולון המר המנוח, ונשא נאום שלם על זה שבשחמט אין לך את מי להאשים, אם אתה מפסיד אתה יכול לבוא בטענות רק לעצמך ועוד כל מיני דברים יפים כאלה. הוא הרי יודע לדבר. בערב הוא התמודד במשחק סימולטני נגד 25 יריבים ולא כל כך הלך לו. לכמה מהם הוא הפסיד, ביניהם נתן שרנסקי. אתה לא מתאר לעצמך איך הוא הגיב. הוא האשים את הצלמים, את הרעש, את מי לא".

גם בושינסקי מכיר את ההיסטוריה הסוערת של קספרוב, אבל הוא לא חרד לגורל הידידות ביניהם: "יש לו אמביציה גדולה וגאווה של אלוף עולם, אבל הוא ילד גדול. בסך הכל, זו התמודדות בין אנשים. הוא צריך לשמור על המוניטין שלו, ואנחנו עובדים קשה כדי לקדם את הבינה המלאכותית. כולם רוצים לנצח, אבל אין ספק שעיקר הלחץ עליו".

כל תוצאה מכובדת

ואכן, עיניו של עולם השחמט נשואות אל קספרוב, שנתפש כמי שעומד, שוב, בחיל החלוץ של האנושות במאבקה האינטלקטואלי מול הגולם שטיפחה. הקו האדום - ניצחונה של המכונה - נחצה אמנם כבר לפני חמש שנים, אבל העובדה שהאשמותיו של קספרוב נותרו תלויות באוויר - גם בגלל סירובם התמוה של אנשי יב"מ לחשוף את תדפיסי התוכנה ולהיפגש לקרב גומלין - רק הגבירו את הציפיות לקראת המפגש הבא בין האדם ליריבו הגדול. נראה ששני הצדדים לא ביזבזו זמן בשנים האחרונות. בעוד המתכנתים ממשיכים לשדרג את התוכנות, למדו גם בני האדם דבר או שניים על המחשב. בושינסקי: "יש תורה שלמה של 'אנטי-קומפיוטר צ'ס'. היום המחשב הוא כבר לא גורם לא מוכר. קספרוב יודע בדיוק מי זה ג'וניור, למה הוא מסוגל, מה נקודות התורפה שלו. ברור לנו שהוא ינסה ליצור סוג משחק שלא נוח למחשב".

קספרוב היה זה שהצהיר, כשנתיים לפני הפסדו ל"כחול עמוק", ש"בשחמט יש צורך ביותר מיכולת טקטית ומהירות חישוב של מהלכים, נדרשות גם פנטסיה ואינטואיציה". עכשיו תהיה לו הזדמנות נוספת להוכיח שלא מדובר בדברי רהב. מהדברים שאמר השבוע - "אני חושב שאני מוכן. חמש שנים אני מחכה לנקמה" - מותר להסיק שהוא לא מתכוון להחמיץ אותה.

בעקבות לקחי פרשת "כחול עמוק", הקימה הפדרציה העולמית ועדה בת חמישה מומחים - ביניהם אלוף עולם בדימוס ומתכנתי מחשבים - ששוקדת על כתיבת קודקס חוקים מסודר למשחק בין אדם למחשב. הוועדה התבקשה להכריע בסוגיות כגון מה קורה אם יש הפסקת חשמל והמחשב נופל; מה קורה אם האדם שמקליד את המהלך למחשב שוגה (ממהלך רגיל אין חזרה. ומשגיאה בהקלדה?); ואם המפעיל רשאי להציע תיקו בשם המחשב שלו. רשמית הודיעה הפדרציה שהמשחק בירושלים יהיה תחילתה של מסורת שנתית בה ייפגשו אלוף בני האדם ואלוף המחשבים. עמירם קפלן מסופק: "אני מקווה שההכרזה הזו תעמוד בעינה גם אם קספרוב יפסיד".

סוגיית האינטליגנציה המלאכותית והאופן שבו היא מתגלמת בשחמט סיפקה במהלך השנים חומר למחקרים ומאמרים רבים. ב-1958 הופיעה התוכנה הראשונה שהצליחה לשחק לפי כל חוקי השחמט, כעבור עשור פותחה תוכנה שהגיעה לרמתו של שחקן ממוצע, ובאמצע שנות ה-90, כאמור, הפכו המחשבים המצטיינים מתחרים ראויים גם לשחמטאים הטובים ביותר. בושינסקי אומר שיותר ממה שאפשר ללמוד על מחשבים או על בינה מלאכותית, טומן המפגש בין האדם למחשב שורה של לקחים מרתקים על הטבע האנושי: "מכל ההתעסקות הזו למדתי בעיקר על הפסיכולוגיה של האדם. למשל, שהאדם מאוד לא מחושל מפני אכזבות, וקשה לו למצוא נחמה. כשהוא עושה טעות הוא נכנס ללולאה של האשמה עצמית, הוא לא מצליח להפנים את השגיאה, להתעלם ממנה ולהמשיך הלאה. השגיאה רודפת אותו והוא נכנס לכדור שלג. המחשב כמובן מחוסן מפני זה.

"עוד דבר שלמדתי זה שלאדם, בניגוד למחשב, חשובה באופן קיצוני היכולת לצפות את מהלכי היריב. אם אני מכיר אותך לאורך זמן, אני יכול לצפות את המהלכים העתידיים שלך, ויש לי תחושה של שליטה. ברגע שהמתמודד האנושי מופתע פעם אחת, זה מאוד מערער את הביטחון שלו. הוא בטוח שהמחשב טמן לו מלכודת מתוכננת, מייחס לו הרבה פעמים כוונות שלא עלו על דעתה של המכונה. יש גם מצבים שבהם האדם השקיע המון מחשבה, אנרגיה ויצירתיות במהלך שאמור להפתיע את המחשב, והוא נדהם להיווכח שהמחשב, באדישות כביכול, עונה תוך שניות. לפעמים ממש אפשר לראות איך במצב הזה הרוח יוצאת מהמפרשים של השחקן".

בוא נעזוב לרגע את הפסיכולוגיה של השחקן ונדבר על זו של האדם מאחורי המחשב. פיתחתם יחס רגשי אליו?

"בדרך כלל אני משתדל להישאר מאוד ממוקד, אבל היו מצבים שבהם מצאתי את עצמי מגיע להזדהות אמיתית עם ג'וניור. זה קרה כשהצלחתי לצפות את המהלכים שלו. אני זוכר מקרה ספציפי אחד שבו המצב היה די אבוד, וכשהסתכלתי על הלוח ראיתי מהלך אחד, מאוד לא שגרתי, שיכול לחלץ אותנו מהברוך. להפתעתי זה בדיוק מה שג'וניור עשה. זו היתה תחושה מאוד מיוחדת. גם אם הוא עשה את זה מנימוקים אחרים לגמרי, עדיין הרגשתי התחברות רגעית עם המחשב".

באן: "תוך כדי משחק אני מסתכל על הפנים של שי, כי הוא חזק יותר בחלק של השח, וככה אני לומד מה המצב. בטח שאני במתח. תבין, זה לא נער טיפוחיך שמשחק על הלוח, זה אתה. אלא שמרגע שהמשחק התחיל, איבדת שליטה על מה שמתרחש".

האינטלקטואל צבי ינאי כופר בטענה שהשחמט מספק אינדיקציה מהימנה למאזן התבונה בין האדם למחשב. לדבריו, גם ניצחון של ג'וניור, כמו זה של "כחול עמוק", לא יוכיח דבר וחצי דבר על עליונותה הרוחנית של המכונה על האדם: "גם אם המחשב ינצח, ואם הוא לא ינצח עכשיו הוא יעשה את זה בשנה הבאה, זה לא אומר דבר על היכולת שלו לחשוב ולהבין, אלא לכל היותר מוכיח מה שאנחנו כבר יודעים - שיש הרבה דברים שמחשב יכול לעשות טוב יותר ומהר יותר מהאדם. הסירה לא מחקה את תנועות הסנפירים של הדולפין ובכל זאת מתקדמת מהר יותר ממנו, המכונית לא מתמודדת עם הצ'יטה באמצעות תנועות רגליים ובכל זאת נוסעת מהר יותר, והאחים רייט לא בנו מטוס שמבוסס על משק כנפיים אלא על מדחף. כך המחשב בשח יכול לגבור על בני האדם, אבל זה עדיין לא אומר שהוא מבין וחושב כמוהם. מבחן התוצאה הוא לא חזות הכל.

"אני מניח שתוך כמה שנים רוב המחשבים ינצחו בקלות את רוב בני האדם", הוא ממשיך, "ואז יהיה צורך להפריד את התחרויות. אנשים ישחקו מול אנשים ומחשבים מול מחשבים, בדיוק כמו שאנשים לא מתמודדים בריצה מול מכוניות. אבל זה עדיין לא אומר שהתקדמנו ולו צעד קטן לקראת היום שבו בינה מלאכותית תוכל להחליף את האדם, כי יש ספקטרום שלם בתפישה ובהוויה של המוח האנושי שנמצא מחוץ להשגתו של המחשב. לשם המחשה, המחשב יכול לנצח את קספרוב, אבל כשיציעו לו לחגוג את הניצחון בהרמת כוסית, לא יהיה לו מושג מה זה כוסית ומה זה לחגוג, אלא אם כן מישהו יתכנת לתוכו את המידע הזה מראש".

גם אם שאלת עליונות האדם מול המכונה לא תוכרע בדצמבר בירושלים, עניין לא יחסר שם. גם כסף לא. הפדרציה העולמית הקציבה לצורך האירוע מיליון דולר. מחצית מהסכום יקבל קספרוב מראש כדמי השתתפות, ועוד חצי מיליון יחולקו בין המשתתפים ביחס של 40-60 לטובת המנצח. כלומר, במקרה הרע יקבל הצמד הישראלי 200 אלף דולר, מה שבבת-אחת הופך את התחביב הוותיק לעסק די משתלם. בושינסקי מפטיר: "נו, סוף סוף רואים מזה משהו".

יש סיכוי לראות גם ניצחון?

"אענה כמו מאמני כדורגל: אני חותם על כל תוצאה מכובדת".

תיקו זו תוצאה מכובדת?

"מאוד מכובדת". *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו