בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אקוויפר ההר המערבי בסכנת המלחה מהירה

מים / האקוויפר מספק כשליש מהתצרוכת של ישראל

תגובות

מליחות מי אקוויפר ההר בשאיבת הניסיון-נתונים גרפיים אקוויפר ההר המערבי-מפה

בשנים האחרונות איפשרה נציבות המים שאיבה מוגברת מאקוויפר ההר המערבי, בגלל מצוקת המים בישראל. כעת ישנה סכנה כי מי האקוויפר - אחד ממקורות המים העיקריים של ישראל - יומלחו אם תימשך השאיבה המוגברת שתוריד עוד את מפלס המים.

ממצאים חדשים המצביעים על סכנת ההמלחה התקבלו בחודשים האחרונים, לאחר שנעשו קידוחי מעקב ראשונים אחרי מי התהום בצפון האקוויפר. את המעקב מבצעת נציבות המים באמצעות מומחי חברת מקורות וחברת תה"ל. מהקידוחים מתברר שבאזורים שבהם יש מגע בין מי תהום מתוקים למים מלוחים, עלולה שאיבת מים להביא תוך זמן קצר להמלחה של המים המתוקים.

אקוויפר ההר בישראל מחולק לכמה אקוויפרים משניים. החשוב שבהם הוא אקוויפר ההר המערבי, הנקרא גם ירקון-תנינים. הוא משתרע משולי הכרמל בצפון ועד הנגב בדרום. בשנים האחרונות סיפק אקוויפר זה בין רבע לשליש מתצרוכת מי השתייה של ישראל. בנוסף, הוא מהווה מקור מים חיוני לאוכלוסייה הפלשתינית בצפון הגדה. לאקוויפר ירקון-תנינים יש חשיבות גם בשל איכות מימיו הגבוהה מזו של מי הכנרת או של מי אקוויפר החוף - שני מקורות המים העיקריים הנוספים של ישראל.

כבר שנים רבות שמומחים למים וגיאולוגים יודעים, כי אקוויפר ירקון-תנינים מוקף מכיוונים שונים במים מלוחים: מי ים מכיוון מערב ומתחת לאקוויפר, ומים מלוחים הנמצאים בשכבות סלע עמוקות יותר. בשנים גשומות, כשהשאיבה אינה עולה בהיקפה על כמויות הגשם המתווספות למי התהום, נשאר מפלס אקוויפר ההר גבוה יחסית ולחץ המים המתוקים מונע חדירה של מים מלוחים משכבות קרקע עמוקות יותר.

מומחים מטעם מקורות הוכיחו לפני כשלוש שנים, כי באקוויפר ההר יש תנועה מתמדת של מים מלוחים בעקבות שאיבת המים המתוקים. ואולם, הבדיקות שעשו נערכו בקידוח שנועד למטרות שאיבת מים. המומחים לא ידעו מהו קצב ההמלחה באותו קידוח ומה קורה בשאר חלקי האקוויפר, מכיוון שעד עתה לא בוצע קידוח ניטור של מצב מי התהום. גילוי

המומחים הגביר את החשש לגורל האקוויפר בעקבות השאיבה המוגברת שהיתה בשנים האחרונות.

באחרונה השיגה נציבות המים אישור תקציבי להקמת מערך של קידוחי ניטור לאורך אזורי המגע המשוערים של האקוויפר עם מקורות מים מלוחים. מערך זה אמור לתת תמונת מצב אמינה של סכנת ההמלחה הנשקפת לאקוויפר - בעיקר בחלקו הצפוני. במסגרת זו בוצעו לאחרונה שני קידוחי ניטור באזור פרדס חנה וממזרח לחדרה. הקידוחים נעשו לעומק של של יותר מ-900 מטרים, אל תוך השכבה שבה יש מי תהום. לדברי ההידרולוג של חברת מקורות, ד"ר יוסי גוטמן, כבר לאחר קידוח של מטרים בודדים בשכבה זו התגלו מים שרמת המלח בהם גבוהה ביותר.

על הקשר בין שאיבת מים מתוקים לעלייה במליחות המים למדו החוקרים בשאיבות ניסיוניות שביצעו בשני קידוחי הניטור. בקידוח שבוצע מזרחית לחדרה נראתה עלייה כמעט מיידית ברמת המליחות, ואילו בקידוח השני חלה עלייה חדה במליחות יום לאחר תחילת השאיבה. לאחר כיומיים הגיעה רמת המליחות לרמה הגבוהה פי 30 מהמליחות המרבית המותרת במי שתייה לפי התקן הישראלי.

לדברי גוטמן, על סמך קידוחים אלה ניתן ללמוד בבירור כי גבול אקוויפר ההר המערבי באזור זה מורכב משכבה דקה של מים מתוקים הנמצאת מעל שכבת מים מלוחים. אין מחסום גיאולוגי שחוצץ בין שני סוגי המים והמרחק ביניהם הוא עשרות סנטמיטרים בלבד. בנוסף טוען גוטמן, כי לממצאים יהיו השלכות מרחיקות לכת על האופן שבו ניתן לנצל את אקוויפר ההר. "אם תהיה שאיבת יתר של מים מתוקים יירד המפלס של מים אלה, שמשמש כעת כמחסום מפני מים מלוחים".

הממצאים החדשים מציבים קושי נוסף בפני נציב המים, אם לא יהיה השנה חורף גשום.

מכיוון שמתקני ההתפלה עדיין נמצאים בשלבי הקמה ראשוניים תצטרך נציבות המים להתבסס על מקורות המים הקיימים. עם זאת, אקוויפר החוף נוצל בשנתיים האחרונות בצורה אינטנסיווית ומפלס הכנרת מתקרב לקו שלדברי מומחים אסור לרדת ממנו.

סכנה נוספת לאקוויפר: זיהום משפכים

איום נוסף הנשקף לאקוויפר ירקון-תנינים הוא זיהום מתמשך משפכים וחומרי דשן חקלאיים שמקורם מעבר לקו הירוק. ברוב הערים הפלשתיניות באזור אין טיפול מסודר בשפכים והם זורמים מעל האקוויפר ומחלחלים בחלקם לתוך הקרקע. הבעיה חמורה בעיקר באזור שכם וטול כרם. לפי הדו"ח האחרון על מצב מקורות המים שפירסם השירות ההידרולוגי, באזור קלקיליה וטול כרם התגלו ריכוזי חנקה שלעתים היו גבוהים כפליים מהמותר בתקן. הדו"ח מתאר את הזיהום ככתם המשתרע באקוויפר במקביל לקו החוף. בסקרים ליד קידוחים שמהם נשאבים מי האקוויפר, התגלו זיהומים כתוצאה מסילוק שפכים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו