בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי שזוהו עם המערב, מגבירים הרפורמים נוכחות בחבר המדינות

יהדות / ברוסיה, אוקראינה ובלארוס פועלות 110 קהילות רפורמיות

תגובות

לפני כשלושה חודשים התקיים ליד קייב, בירת אוקראינה, סמינר לימודים למנהיגים יהודים צעירים מרוסיה, אוקראינה ובלארוס, שאליהם הצטרפו עמיתים מארה"ב ומישראל. בתפילות השבת חילקו מארגני הסמינר - אנשי המרכז הקהילתי היהודי בקייב - סידורי תפילה רפורמיים למשתתפים. אנשי המרכז אינם שייכים לתנועה הרפורמית, וכשנשאל אחד מהם מדוע חילקו דווקא סידורים של זרם זה, ענה: "כל הצעירים אצלנו, אם הם בכלל הולכים לבית הכנסת, הולכים רק לבית הכנסת הרפורמי. לבית הכנסת האורתודוקסי מגיעים רק כמה קשישים".

דברי הצעיר אמנם אינם משקפים את המגמה הכללית בברית המועצות לשעבר, אך מצביעים על הנוכחות המרשימה שהשיגה התנועה הרפורמית - המזוהה בדרך כלל עם מדינות המערב, ושבעבר כמעט שלא היתה קיימת במזרח אירופה - בחבר המדינות מאז התמוטטות המשטר הקומוניסטי. לפני כחמש שנים נערך סקר בקרב יהודי רוסיה בדבר יחסם לזרמים הדתיים השונים ביהדות; שני שלישים לא ידעו מהם ההבדלים בין הזרמים, אך מתוך השליש שהכיר את הזרמים, אמרו שני שלישים כי הם מעדיפים את התנועה הרפורמית.

ברחבי רוסיה, אוקראינה ובלארוס כבר קיימות 110 קהילות רפורמיות, אומר מנחם ליבוביץ', המכהן זה 11 שנים כאחראי על פעילות "האיגוד העולמי ליהדות מתקדמת" (שמה הרשמי של התנועה הרפורמית העולמית - י"ש) בבריה"מ לשעבר. לדבריו, מספר החברים בקהילות אלה אינו גדול ומוערך ב-10,000-5,000 איש.

המספרים הנמוכים לא מאפיינים רק את התנועה הרפורמית. "בכל אחת מהתנועות הדתיות ברוסיה יש לא יותר מכמה אלפי חברים", אומר הרב חיים בן יעקב, רב התנועה הרפורמית ברוסיה עד לפני כשנה. לדבריו, "במוסקווה, למשל, מתוך כרבע מיליון יהודים רק 5,000 מגיעים בקביעות לבית כנסת כלשהו. בפעילות יהודית כלשהי משתתפים רק כ-15 אלף. הרוב הגדול פשוט מנותק מהיהדות".

הרב אורי רגב, מזכ"ל האיגוד העולמי ליהדות מתקדמת, טוען כי הביקוש בחבר המדינות עולה על ההיצע שהתנועה מסוגלת לספק, וכי בעייתה העיקרית היא מחסור במשאבים. לדבריו, "בחבר המדינות יש היום שלוש תנועות דתיות מרכזיות: חב"ד, האורתודוקסיה המודרנית ואנחנו. אין ספק שמבין השלוש, חב"ד נכנסו לזירה בסערה הגדולה ביותר. אבל זה בזכות המשאבים האדירים שמעמיד לרשותם לב לבייב (העומד בראש ההתארגנות החב"דית בבריה"מ לשעבר - י"ש) ותורמים אחרים".

רגב אומר, שבכוונתו להשקיע מאמצים בנושא הפעילות בחבר המדינות. בעוד כחודשיים צפויות להתקבל תוצאות דו"ח שהזמין על הדרכים הרצויות לקידום הפעילות בחבר המדינות. אז גם מתכוון רגב להגביר את המאמץ לגיוס משאבים לנושא זה. בין השאר, הוא שוקל לתבוע ממשרד החינוך בישראל - המממן פעילות חינוכית בחבר המדינות - לממן בהן גם פעילות רפורמית.

הגורם בתנועה הרפורמית שמבצע את עיקר הפעילות בחבר המדינות אינו התנועה האמריקאית - שהיא הגורם המרכזי בתנועה העולמית - אלא דווקא "אחותה הצעירה" בישראל. אחת הסיבות לכך היא העובדה שבראש מחלקת חבר המדינות בסוכנות היהודית עומד כיום הרב אשר הירש - מי שהנהיג את התנועה הרפורמית העולמית במשך 25 שנה והיה בקשר עם יהדות בריה"מ עוד בתקופת המשטר הקומוניסטי.

רגב מספר שלאחר קריסת בריה"מ פעילים יהודים ביקשו מהירש להקים במוסקווה קהילה רפורמית. הירש עלה לארץ, ולכן רוכזה פעילות הקמת הקהילות הרפורמיות בישראל. לדברי רגב, "מכאן נשלחו שליחים שהקימו את הקהילות הראשונות. בשלב הבא, היו כבר יהודים מקומיים שיזמו הקמת קהילות".

אופי הפעילות בחבר המדינות מותאם לאופי הקהילה המקומית - אין תשלומי חברות גבוהים כמו במדינות המערב, והפעילות לא מתמקדת בתפילות דווקא, אלא בפעילות קהילתית כללית. ליבוביץ' אומר, ששתי קבוצות היעד העיקריות של התנועה הן "צעירים מאוד - בני 25-16 - או מבוגרים מאוד, שברור שלא יעלו לארץ. רבים מהם אנשים שפשוט לא היו מתקבלים לקהילות אחרות, משום שהם נשואים בנישואי תערובת".

לדברי ליבוביץ', "למעשה, הכיוון שלהם אפילו יותר ליברלי מבקהילות הרפורמיות בארה"ב, במיוחד כשבמערב עובר עכשיו בקהילות הרפורמיותד דווקא גל שמרני. אם בארה"ב עוד התלבטו אם לקבל ילדים שרק האבא שלהם יהודי, שם זו בכלל לא תהיה התלבטות, ותהיה הרבה יותר פתיחות".

גם בן יעקב מציין שההתעניינות באפשרות הרפורמית בולטת במיוחד אצל הצעירים, "שרוצים לשלב חיים יהודיים עם התרבות האוניוורסלית".

היחסים עם התנועה האורתודוקסית בחבר המדינות מתנהלים כיום על מי מנוחות. ואולם, בתחילת דרכם של הרפורמים עוד ניסו האורתודוקסים - שהתבלטו בחבר המדינות לפניהם - להצר את צעדיהם. באחד המקרים, פנה הרב הראשי לאוקראינה, יעקב בלייך, לשלטונות וטען שהרפורמים אינם ראויים לקבל לידיהם בתי כנסת ישנים שהוחזרו לבעלות הקהילה.

בתגובה הפעילו הרפורמים חברי קונגרס אמריקאים. אלה מחו על האפליה הדתית בפני שלטונות אוקראינה, והמבנים המבוקשים נמסרו לאחריות הרפורמים.

התעניינות גם אצל עולים שנקלטו בארץ

הזיקה החדשה של יהודי חבר המדינות לתנועה הרפורמית באה לידי ביטוי גם בקרב העולים לישראל. הביטוי הבולט ביותר הוא באשדוד, שם נפתחה לפני שנים אחדות קהילה רפורמית על טהרת עולי חבר המדינות. לפני שנה, כשחזר מתפקידו כרב התנועה הרפורמית ברוסיה, מונה הרב חיים בן יעקב לרב הקהילה באשדוד. "בחגים האחרונים היינו כ-400-300 איש", הוא מספר, "יש שיעורים לצעירים ומבוגרים, ותנועת נוער רפורמית; אפילו חזנית מצוינת מקייב".

גם קהילות רפורמיות אחרות וותיקות יותר בישראל מודעות לפוטנציאל בקרב העולים מחבר המדינות, והן משתדלות להפעיל תוכניות מיוחדות המיועדות לקהל הזה. בכמה מהן אכן בולט בשנים האחרונות גם קהל עולה. בקהילת "בית דניאל" בתל אביב מתקיים כבר שנים אחדות פסטיבל שנתי של תרבות רוסית. בתנועה לא יודעים לומר כמה חברים עולים משתתפים בכלל הפעולות. דובר התנועה, מוטי ענברי: "בפעולות השונות שלנו ברחבי הארץ משתתפים כמה מאות עולים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו