בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עקב התקפת מצפון

תגובות

הכתבה על שלושה טייסים שנהגו באופן מוסרי במלחמת לבנון ונמנעו מפגיעה באזרחים נושבת רוח של התקפה לא מרוסנת על חיל האוויר ועל מפקדו הנוכחי, שהם נטולי "בלמים מוסריים" ושקועים ב"ביצוע אטום ואוטומטי" (מוסף "הארץ" 27.9). הסיפורים של שלושת הטייסים על המלחמה ההיא אמנם חשובים, אך התמונה המתקבלת מהם היא חלקית מאוד. במלחמת לבנון, טייסים לא-מעטים נתקלו במצבים דומים לאלה שמתארים השלושה, אך בניגוד להם לא "החטיאו" או התחמקו מביצוע, אלא החליטו להימנע מתקיפה, חזרו עם החימוש (או הטילו אותו לים כשאסור היה לנחות אתו מטעמי בטיחות), ודיווחו על כך ללא פחד. הם זכו לגיבוי מלא ממפקדת החיל.

כאשר נוצרה ההתנגשות הראשונה בין ההנחיות של כוחות היבשה לתקוף מטרות אזרחיות ללא הבחנה, לבין התרבות של חיל האוויר, שלפיה אין לעשות זאת, נטל לידיו מפקד החיל, דוד עברי, את הרסן. מאז ואילך, הכוחות על הקרקע סיפקו מטרות, אך כל תקיפה אווירית נזקקה לאישורו של ראש מוצב השליטה של חיל האוויר. כאשר התקבלו החלטות לא לתקוף, הן היו פרי מדיניות כוללת ומכוונת של מפקד החיל, שמנע באופן שיטתי ומבוקר את האפשרות לפגוע באזרחים.

עדות בלתי אמצעית לכך נמצאת במכתב ששלחתי אל האלוף עברי לאחר המלחמה, בהיותי מפקד מוצב השליטה המרכזי של חיל האוויר: "גולת הכותרת של פיקודך המבצעי היה כמובן מבצע של"ג. שילבת בצורה נבונה ביותר תעוזה והתאפקות, כך שלרוב לא עברו המטוסים שום קו אדום. ועוד משהו שעד היום כמעט לא דובר בו. אם היינו עונים על דרישות הצבא הירוק, הרי שבסוף המלחמה היה מוטל כתם שחור על חיל האוויר בפרט ועל המדינה בכלל כמשמידי ערים וקוטלי מאסות של אזרחים חפים מפשע. נדמה לי שלזכותך יש לזקוף את הבלימה המתמדת של כוונות אלה, ואת השמירה על מוסר הלחימה, מבלי להגיע לעימות חזיתי ופומבי. כך נוכחנו לדעת כיצד ניתן בשקט וללא תרועות מחאה, למנוע פעולות לא שקולות. היתה זו הדרכה טובה ביותר".

חשוב לציין שני כללים הקשורים למוסר הלחימה האווירי. כלל בסיסי אחד מבדיל בין פעולות אוויריות במלחמה כוללת לבין פעולות בעימות מוגבל: במלחמה כוללת כאשר הטייסים אינם יכולים לתקוף את מטרתם, הם נדרשים למצוא מטרה חלופית, משנית או מזדמנת בשטח, כדי למצות את החימוש שברשותם. לעומת זאת בעימות מוגבל הם מצווים לתקוף אך ורק את המטרה שהוגדרה. אם אינם יכולים לתקוף כתוצאה מעננים או מסיבה אחרת, אסור לתקוף מטרה שונה מחשש פגיעה באזרחים.

כלל מהפכני אחר קבע מפקד חיל האוויר בעבר בני פלד, שנפטר לאחרונה: "חופש החלטה של המוביל". לפי כלל זה מותר למוביל מבנה, ולמעשה, זוהי חובתו, לפעול בשטח לפי שיקול דעתו, ללא חשש מסנקציות. עיקרון זה נובע מההנחה שהתמונה שרואה המוביל בשטח היא "הנכונה" ביותר ברמה הטקטית, ולכן יש לתת לו חופש שיקול והחלטה בעניינים מבצעיים ומוסריים גם יחד.

וכך אמר פלד לפקודיו (1973): "אינני עומד לשחרר אתכם מהאחריות שבידכם, המורכבת למעשה מהוראות ברורות ומיוזמה אישית. אם בהתאם לנסיבות יורה המוביל אחרת - על כך אין עומדים לדין. היוזמה חייבת להיות פועל-יוצא מהעובדה שנוצרה בשטח. ככלל אני משאיר לכל מוביל בשטח, לאחר שאמרו לו 'למפגש'" - עם מטוסי אויב - "(זכותו) לא ללכת, אלא לחזור הביתה, אם מסיבות כלשהן החליט. ואולם אני שומר לעצמי את הזכות לערוך בדיקה מדוע חזר הביתה, אשקול לפי הראיות שבידי ואחליט אם ימשיך להיות מוביל.

"איני יכול לתת לכם ספר חוקים בעניין זה, אך זיכרו: אתם מתנדבים - מצפים מכם למלא את ההוראה. אך לשיקול דעתכם נתון אם אכן תמלאו אותה. וזאת מאותה סיבה - משום שאתם מתנדבים. ומשום כך לא אעמיד אף אחד לדין על אי-ביצוע משימה ולא אכריח לטוס. זאת מערכת היחסים הראויה שתהיה בנושא חופש ההחלטה של המוביל.

"לעומת חופש בחירה זה, יש פקודות שלגביהן אני קובע ייהרג ולא יערער. וזאת במקרה שאי-ביצוע משימה עלול לגרום לשואה. במקרה זה יש לומר בגלוי למוביל הטיסה, שאם ספק בלבו - נמצא אחר. בנושא הצלת אנשים יש לומר דברים חד-משמעיים. בעניין פיקוח נפש יש לבצע כל משימה שהיא, אף רבת סיכונים. לסיכום, השאלה מה מרחב ההחלטה של המוביל כלל אינה שאלה. בידו כל מרחב ההחלטה".

דומה שבדבריו ענה פלד כבר אז על תמיהתו של הקורא עפר דרורי, במכתבו "מה שמותר לטייס" (מוסף "הארץ" 4.10): "מעניין כיצד היתה מתקבלת תגובה של מפקד כוח חי"ר שהיה נשלח לחלץ טייס שלנו שנפל בשטח אויב, אם במקום לצאת מיד לחילוץ היה נוטל חרות לעצמו להתייעץ עד דרג הרמטכ"ל אם לסכן את חייליו או שמא להישאר במקומו". לא רק שחופש ההחלטה של הטייסים אינו כולל משימות חילוץ והצלת חיי אדם, אלא שאם המצב מצריך זאת עוברים הטייסים גם על מגבלות הבטיחות של הטיסה.

נכון עם זאת, שיש פער בין כללי המשמעת הנהוגים בכוחות היבשה לתרבות של חיל האוויר (תרבות שאותה מכנה דרורי "שערורייה"). צריך להבין מנין צמח הפער הזה. בקרבות ביבשה ובים כמעט תמיד יש זמן להתייעצות ולהטלת האחריות כלפי מעלה. לעומת זאת, בלוחמה האווירית נדרשת קבלת החלטות מיידית. לכן, המוביל אינו יכול להיתלות בפקודות ובמפקדים כאשר בשטח נוצר מצב חדש ונדרשת החלטה חדשה.

ההנחיות שניסח פלד לפני כמעט שלושים שנה הן אבני היסוד של עצמאות המוביל בשטח. הן אינן מעניקות לו זכות אלא חובה לשקול ולהחליט בתבונה גם כאשר המצב מורכב, מסובך, וכאשר הציווי המוסרי מתנגש עם ביצוע המשימה. ושוב, חשוב להשלים את התמונה: בכתבה מתאר אחד הטייסים סדנה שהתקיימה בחיל האוויר, והוא מעיר כי ככל הידוע לו, זה היה "המקום היחיד בחיל האוויר שבו דובר אי פעם על שיקולי מותר ואסור". האמת כמובן שונה.

כבר לפני האינתיפאדה, קיים מפקד החיל דן חלוץ סדנה לכל הקצונה הבכירה לדיון בערכים הראויים לחיל האוויר. לאחריה נפתח דיון ער ברשת האינטרנט הפנימית, ובעקבותיו הופצה טיוטה להערות בכל רחבי החיל. כמו כן, דווקא השבוע הופץ גיליון טרי של מגזין מסווג של חיל האוויר בשם "מחשבות באוויר", שכולל סדרת מאמרים בסוגיית מוסר הלחימה במערכה מול ארגוני הטרור הפלשתיניים. כיאות לגישה פתוחה, מובא בגיליון קטע מדבריו של יגאל שוחט (שהתפרסמו כמאמר במוסף "הארץ"), שבהם קרא לטייסים לסרב פקודה. דומני כי יש גם בכך כדי להמחיש את תשומת הלב בחיל למוסר בשעת לחימה.

מוסר הלחימה הוא אכן סוגיה שאסור להזניח אותה בשיח הציבורי ובשיח הצבאי. הסכנה של צמיחת "עור עבה" ושל שחיקת הרגישות אורבת לפתחנו ככל שנמשכת הלחימה. תשובתו של דן חלוץ על השאלה מה מרגיש טייס כשהוא לוחץ על כפתור שחרור פצצות אומנם לא היתה מוצלחת, אך על מוסף "הארץ" להיזהר מניאוץ חיל האוויר כמטרה לשמה, להקפיד על התשתית העובדתית, ולקבוע לעצמו מטרה לחזק את הפן המוסרי בסביבה מורכבת, דינמית וזרועת מוקשים. *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו