טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לזמן מוגבל - מינוי לאתר ב-35 ש"ח לחודש  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סירסנוך יא מוחמד - עכשיו זה רשמי

מחקר בהוצאת משרד הביטחון קובע: המבצעים היו יוחאי בן נון ועמוס חורב

2תגובות

במחצית שנות הארבעים נפוץ בין חברי הפלמ"ח שיר שלא נשכח עד היום: "סירסנוך, סירסנוך יא מוחמד". בשישים השנים שיצאו מאז נפוצו גרסאות שונות על מקורו של השיר, אך ההנחה המשותפת לכולן היתה שאנשי הפלמ"ח רדפו גבר ערבי שאנס אשה יהודייה וסירסו אותו. לא היה זה המקרה היחיד מסוגו: הסופר צביקה דרור כתב בביוגרפיה על יצחק שדה שמפקד הפלמ"ח אף שלח כמה מאנשיו לקורס מיוחד במרפאת "מנדלי" של קופת החולים בתל אביב. "היינו באים לשם בשמונה וחצי בלילה, כשהמרפאה ריקה. בהדרכת רופא ואחות קיבלנו שיעורים באנטומיה ולאחר זאת תירגלנו סירוס", ציטט דרור את המקור שלו ("מצביא ללא שררה", בהוצאת הקיבוץ המאוחד).

ועכשיו זה רשמי: ספר מאת גמליאל כהן "המסתערבים הראשונים" שהופיע בימים אלה בהוצאת משרד הביטחון והעמותה לחקר כוח המגן על שם ישראל גלילי, מגולל בדיוק נמרץ, מי היה "מוחמד" המיתולוגי, את מי אנס, מי אישר לסרס אותו, מי ביצע את המעשה וכיצד בדיוק נעשה ה"ניתוח". כהן היה לימים אחד מעובדי המוסד; בין היתר הוא מתאר את שיטת החיסולים של מסתערבי הפלמ"ח, הנהוגה בשטחים גם היום. האנס אשר נכנס לפולקלור הישראלי בשם "מוחמד", מזוהה בספר כעארף אחמד שטאווי, גברתן רחב כתפיים מהעיירה ביסאן, כיום בית שאן. על פי החשד, שהתבסס לדברי גמליאל על מידע מודיעיני, שטאווי ניסה לאנוס צעירה מהקיבוץ מסילות. הוא הבחין בה כשירדה מהאוטובוס, גרר אותה אל מאחורי שיחים. הצעירה נאבקה בו והצליחה לסכל את האונס. כיוון שהרוחות בקיבוץ סערו וגם מכיוון שלא היה זה המקרה הראשון מסוגו, החליט הפיקוד העליון של ההגנה שלא לעבור לסדר היום. תחילה דובר על אפשרות לחסל את האיש, אך מחשש לשרשרת של נקמות דם הוחלט, כדברי כהן "לנהוג בו על פי הכלל המקראי המורה לקטוע את יד הגנב ובמקרה דנן לפגוע באיבר בו ביצע את המעשה, כלומר לסרסו".

התוכנית הוגשה לאישורו של שאול אביגור; זה היסס מעט, לנוכח אכזריות המעשה, אך יהושע פלמון, לימים יועץ ראש הממשלה לעניינים ערביים, שיכנע אותו ואביגור אישר את התוכנית. על פי כהן, המצטט מסמכים אשר שמורים בארכיון צה"ל, שני האנשים שביצעו את מעשה הסירוס בפועל היו יוחאי בן נון, לימים אלוף ומפקד חיל הים ועמוס חורב, לימים אלוף, המדען הראשי של מערכת הביטחון ונשיא הטכניון. היה אתם גם איש ושמו יעקובה כהן, אך על פי גרסת משרד הביטחון הוא לא השתתף במעשה עצמו, כי אם שמר על בני משפחתו של האנס, בעת שבן נון וחורב גררו אותו אל מחוץ לביתו, לשטח פתוח, שם סירסוהו. קודם שיצאו לפעולה הדריך את השלושה הרופא של תל יוסף ועין חרוד; שמו אינו מוזכר. להלן יש בספר תיאור כירורגי פרטני מאוד, כמעט ברמה של "עשה זאת בעצמך" כיצד בדיוק בוצע הסירוס. סוף דבר, על פי הגרסה של משרד הביטחון: "לפעולה, כך צוין, נודע ערך מאלף משום שהכתה הדים בעמק בית שאן והטילה אימה 'בריאה' על ערביי הארץ".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
tm_tools.isArticleType(article) : true