בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הגילוי האחרון של ישו

אחרי שחולל סערה חובקת עולם, המשיך הבעלים המסתורי של "ארון הקבורה של אח של ישו" בשגרת חייו. מעטים ממכריו ידעו, כי החפץ שהוגדר כתגלית החשובה ביותר בתולדות הארכיאולוגיה של הברית החדשה נמצא ברשותו. מי זה עודד גולן ומדוע הוא מפזר סביבו כל כך הרבה סימני שאלה. חשיפה ראשונה

תגובות

יום שישי שעבר הודיעו אנשי המוזיאון המלכותי של אונטריו בטורונטו, כי הגלוסקמה - ארון הקבורה הזעיר, שעל פי הסברה הכיל את עצמותיו של יעקב, אחיו של ישו - ניזוקה בדרכה מתל אביב לקנדה. הגלוסקמה הגיעה לניו יורק ביום חמישי וכשנבדקה התברר כי הופיעו עליה סדקים חדשים בתחתית, בחזית ובחלק האחורי.

הסדקים הללו הם מטאפורה נאה לפתוח עמה את השתלשלות האירועים, שהובילה להכרזה על האותנטיות של התגלית הארכיאולוגית הזו, שכבר הוגדרה על ידי כלי תקשורת חשובים בעולם כממצא החשוב ביותר בתולדות הארכיאולוגיה של הברית החדשה.

זהו סיפור שמרובים בו הסדקים, בין היתר מפני שבעליו החוקיים של ארון הקבורה - אספן תל אביבי בשם עודד גולן, שסיפורו נחשף כאן לראשונה - מקמץ במסירת מידע, שחיוני מאוד לחוקרים. גולן עצמו לא התרגש יותר מדי כששמע על הסדקים בגלוסקמה היקרה שלו: "היתה פה רשלנות במשהו, עוד לא ראיתי את זה, אני רוצה לשמוע מה קרה שם, אבל אני מבין שאפשר לתקן את זה".

הוא גם לא לקח ללב את הביקורות הקשות שהוטחו בו מכל עבר, ואת הטענות הרבות כי הממצא שחולל את הסערה הוא בעצם זיוף. "במכון הגיאולוגי בדקו ומצאו שהפטינה, השכבה שעל האבן, היא אותנטית", הוא אומר, "מומחים לחקר הכתב ראו שהכתוב מאפיין אדם שחי בתקופה מסוימת".

אם יתברר שזה מזויף תעמוד במצב מאוד לא נעים אחרי כל הפרסום שהממצא הזה זכה לו.

"בארכיאולוגיה יש את כל הגוונים, שחור, לבן ואפור, ויש פריטים שתמיד נשארים בסימן שאלה, אבל זה לא המצב עם הפריט הזה. אני לא חושש בנושא הזה".

לקנות מערת קבורה

עודד גולן לא הגיע למסיבת העיתונאים שנערכה בוושינגטון לפני שבועיים ושבה חשף הרשל שאנקס, עורך הביבליקל ארכיאולוג'י ריוויו (בא"ר), את התגלית המרעישה לפיה נתגלה ארון הקבורה של יעקב, אחיו של ישו. שאנקס סיפר שעל הארון חרוטה הכתובת "יעקב בן יוסף אחי ישוע". עשרות כתבים מכל העולם ביקשו לדעת מי הבעלים של הגלוסקמה. שאנקס סירב לחשוף את שמו. מדובר באספן ישראלי, הוא אמר, שמבקש לשמור על אלמוניות. בניו יורק טיימס, בבי-בי-סי ובכלי תקשורת נוספים פורסם שהאספן הוא ירושלמי. "ביקשנו ממנו להגיע למסיבת העיתונאים", אומר ג'ון מיינהארד, עורך בכיר בבא"ר, "אבל הוא לא רצה להיות במרכז הסיפור. הוא אדם צנוע".

האדם הצנוע הוא מהנדס בן 51 מתל אביב, רווק ללא ילדים. כמה שעות לפני מסיבת העיתונאים בוושינגטון הוא נחקר תחת אזהרה במשך ארבע שעות בתחנת משטרה בתל אביב על ידי חוקרי רשות העתיקות. הם העלו את החשד שהגלוסקמה שהוצגה בוושינגטון גנובה וכי בכל מקרה היא שייכת למדינה ואינה רכושו הפרטי של גולן. "הוא לא הופתע כשהזמנו אותו לחקירה", אומר אמיר גנור, מנהל היחידה למניעת שוד עתיקות ברשות העתיקות.

חוקרי רשות העתיקות הגיעו מוכנים לחקירתו של גולן. הם טענו כלפיו, כי לפני שבועות אחדים קנה תכולה של מערת קבורה משודדי עתיקות. גולן הודה ברכישה. ברשות העתיקות ניסו לבסס בחקירה את החשד שגולן הוא עבריין סדרתי, שאינו מהסס לרכוש עתיקות משודדי עתיקות, לעתים בשטח עצמו. גולן: "לא ראיתי את עצמי בחקירה, הם ביקשו שאתן להם הבהרות ומה שיכולתי נתתי".

מאז שהארון נחשף במסיבת העיתונאים וחולל סערה אדירה בעולם הנוצרי מנסה גולן להמשיך בשגרת חייו. הוא התאבל על מות כלבו האהוב שליווה אותו עשרים שנה. בכל בוקר הוא יוצא מביתו בקומה העליונה של בית דירות ברחוב שקט בצפון תל אביב ונוסע למשרדו בדרום תל אביב, בבניין ישן ומוזנח.

ממכריו ביקש לא לחשוף את זהותו. ברשות העתיקות התנהל ויכוח אם להיענות לבקשתו. הרוב טענו שהבטחות יש לקיים, ומאחר שהבטיחו לגולן שלא יחשפו את שמו הם אינם רשאים להפר את ההבטחה. גולן עצמו סירב להתראיין. "אני תמיד עובד בשקט", הוא אומר, "זה האופי שלי. אני לא רוצה כותרות. אני גם חושש מגנבים ואני מעדיף לשמור על פרופיל נמוך בגלל בעיות ביטוח וגובה הפרמיות שאני משלם לחברת הביטוח".

את הגלוסקמה הוא ביטח במיליון דולר. "אין הברכה שרויה אלא בדבר הסמוי מן העין", מסביר אחיו של עודד גולן, המוציא לאור ירון גולן, "אנשים רוצים את השקט הפנימי שלהם".

העובדה ששמו של גולן לא פורסם עד היום, הולידה גל שמועות בחוגי אספני העתיקות. אחת השמועות העקשניות היתה שהגלוסקמה נמצאת ברשותו של נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופט סטיב אדלר, המתגורר בירושלים ומוכר כחובב עתיקות. "אני אוסף בעיקר נרות חרס לא יקרים", אומר אדלר, "עתיקות יקרות יותר לא מתאימות לעובד מדינה. אני לא באותה ליגה של הגלוסקמה. הלוואי-הלוואי שזה היה שלי. אני מקנא במי שיש לו את זה מפני שזה שווה הרבה כסף וזה פריט לאספן".

אדלר אומר שארונות קבורה הם מחוץ לתחום מבחינתו. "זה מגעיל. את יכולה לתאר לעצמך שאני אשים ארון קבורה בבית? זה נורא. אשתי תזרוק אותי. זה לא יפה. מי שאוסף ארונות קבורה הוא מישהו קצת מוזר בעיני".

צעיר החופרים במצדה

עודד גולן נולד בשנת 51' בתל אביב, בן שני לאליעזר ורבקה, מהנדס וביולוגית. אחיו הבכור, ירון גולן, הוא מוציא לאור, בעל הוצאת ספרים הנושאת את שמו. עודד, מספרים בני משפחתו, גילה עניין בארכיאולוגיה מגיל צעיר. "כשהוא היה ילד קטן עברנו מרחוב בן ציון בתל אביב לרחוב הלסינקי", אומרת אמו רבקה, "על יד הבית החדש היה תל. הוא אירגן חברים מהכיתה, הם חפרו בתל, חיפשו עתיקות ומצאו כמה חרסים. הוא היה אז רק ילד בן שמונה. הוא נסע עם הממצאים לארכיאולוג של רשות העתיקות ביפו כדי להראות לו את מה שמצא. גם כשנסענו לטיולים הוא תמיד חיפש ומצא עתיקות".

ירון גולן: "עודד הדביק חרסים כבר מגיל צעיר. בתקופה מסוימת הארכיאולוגיה בארץ היתה פולחן, ולזה צריך להוסיף את העובדה שהורינו, שנולדו בארץ, הם אנשים עם שורשים במדינה, וזה משך אותו לארכיאולוגיה".

כשהיה בן 12 השתתף עודד גולן בחפירות מצדה והוכתר בתואר צעיר המשתתפים בחפירות. "הוא יצר קשר עם יגאל ידין שחפר במצדה. ידין הזמין אותו לחפור שם", מספר ירון גולן. בגיל 16, אחרי מלחמת ששת הימים, הוא נסע לעתים קרובות לעיר העתיקה בירושלים בחיפוש אחרי עתיקות. מלבד ארכיאולוגיה, אומר ירון גולן, הוא גם מאוד מוכשר בנגינה על פסנתר, "הוא פסנתרן מחונן, לא עוד פסנתרן. אפילו לכלב שלו היה כישרון מוסיקלי".

"המפתיע הוא לא שהתחלתי עם זה אלא שאני ממשיך עד היום", אומר עודד גולן על משיכתו לארכיאולוגיה, "זה תחביב שיוצר כל יום ריגוש חדש. אתה אף פעם לא יודע מה ילד יום. אספנים של ארונות קבורה בכלל אין הרבה. מה זה גלוסקמה? קופסה של ליקוט עצמות עם רקע אמוציונלי. דתי לא יחזיק את זה בבית וערבי יגדל בזה צמחים. זה לא ענף סחיר. כשקניתי את הגלוסקמה היא ביטאה לי ייצוג תקופתי. לא היה לי מספיק כסף לקנות דברים מפוארים וזה בסך הכל דבר נדיר".

מכריו של עודד גולן אומרים שלמרות שהארכיאולוגיה היא רק תחביב, היא כל עולמו. "הוא מורעל ארכיאולוגיה", אומר עליו רוברט דויטש, סוחר עתיקות מיפו המיודד עם גולן. הוא אינו היחידי. כל מכריו של גולן מציינים את הידע העצום שלו בארכיאולוגיה. "יש לו ידע פנומנלי בתחום הזה", אומר ירון גולן, "יש לו ניצוצות של גאונות. ארכיאולוגיה זה נושא רגיש ומורכב, מאוד קשה, על הגבול. אתה לא תמיד יודע לזהות דברים, אתה צריך להפעיל דמיון. יש זיופים, יש כל מיני דברים, זה לא כמו להכין חביתות, ויש לו כישרון מזהיר בתחום הזה. תמיד היתה לי הרגשה שהוא יכול לעשות קריירה נוספת בתחום הארכיאולוגיה".

הנה, אם כן, סדק רחב בסיפור: במסיבת העיתונאים בוושינגטון דווקא הוצג האספן האלמוני כמי שהבנתו בארכיאולוגיה מצומצמת מאוד. לדברי הרשל שאנקס, עורך בא"ר, האספן החזיק את הגלוסקמה במשך 15 שנים בלי שידע את משמעות הכתובת החרוטה עליה. על הנסיבות שהובילו להכרזה על האותנטיות של התגלית סיפר שאנקס את הדברים הבאים: בשנה האחרונה שהה המלומד הצרפתי אנדרה למר בירושלים. הוא השתתף במסיבה פרטית, שם פגש את האספן שביקש ממנו לפענח עבורו כמה כתובות. למר לא התרגש מהבקשה, שהיא שגרתית למדי מבחינתו. למר קרא את הכתובת על הגלוסקמה והבין מיד את משמעותה. הייתי נרגש מאוד, הוא אמר. למרות שאני קתולי התייחסתי לכתובת כאיש מדע. שאנקס סיפר שהאספן כלל לא הבין את חשיבות הגלוסקמה. במסיבת העיתונאים הוא הדגים איך האספן האלמוני משך בכתפיו ואמר: איך יכול שלבן האלוהים יהיו אחים? הוא לא ידע שלישו היה אח בשם יעקב, אמר שאנקס. עניין מעט משונה, כשמביאים בחשבון את "הידע הפנומנלי" המיוחס לגולן.

גולן, איך יכול להיות שאתה, עם הידע שלך בארכיאולוגיה, לא הבנת שזה ארון הקבורה של אח של ישו?

"זה לא הדליק לי פעמונים, לא הכרתי את הרקע ההיסטורי של הנצרות, אני לא מומחה במסורת הנוצרית. אני גם מתעניין בזמן שעד למאה הראשונה לספירה וזה ממצא של שלהי התקופה שאני מתעניין בה".

סימני השאלה הראשונים

גולן למד בתיכון חדש בתל אביב ושירת בצה"ל כקצין מודיעין. "במהלך השירות הצבאי הוא למד לאהוב את ארץ ישראל", אומר אחיו ירון. הוא למד הנדסת יצור בטכניון, עבד כמהנדס זמן מה ועבר לעסוק בתיירות. הוא אירגן טיולים למצרים והיה סוכן מורשה של חברת התעופה סינגפור איירליינס למכירת כרטיסי טיסה של החברה בטיסותיה למזרח הרחוק. הוא גם אירגן טיולים ליפאן, שאליהם הצטרף כמדריך פרופ' יעקב רז, שזוכר אותו לטובה. ב-93' פתחה סינגפור איירליינס נציגות של החברה בארץ וגולן הפסיק למכור את כרטיסי החברה. זמן קצר אחר כך הוא עבר לעסוק בנדל"ן. בשנה האחרונה הוא בונה בצפון תל אביב. למכריו הוא מציג את עצמו כ"מנכ"ל חברת היי-טק". ממשרדו בדרום תל אביב הוא פועל באמצעות שתי חברות, "אינטרניטי מערכות ניהול דיגיטליות", שגולן הוא המנהל ובעל המניות היחיד בה ו"גולקו" שבה רשומים הוריו ואחיו יחד איתו, כמנהלי החברה. "אבל החברה שייכת רק לו", אומר ירון גולן.

בשבועיים האחרונים, בקור רוח שמאפיין אותו, הוא הצליח לעבוד כרגיל כשרק מעטים ממכריו יודעים שהוא בעל הגלוסקמה שמעוררת סערה אדירה בעולם הנוצרי. העובדה שעודד גולן התעקש לשמור על אלמוניות וקימץ במסירת מידע על הארון שברשותו מעוררת חשד. התעקשותו שלא לחשוף את שמו של סוחר העתיקות ממנו רכש את הגלוסקמה אפילו פוגעת בערכה. חוקרים בארץ ובעולם מטילים ספק באותנטיות של הגלוסקמה רק בשל העובדה שמקורה אינו ידוע. קייל מקארתר מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבלטימור, שהשתתף במסיבת העיתונאים בוושינגטון, העלה את הנקודה הזו. "הייתי מאוכזב שיש כה מעט מידע על מקור הגלוסקמה, זה מותיר אותנו במצב בעייתי של ספקות שתמיד יהיו שם", הוא אמר.

אם אי אפשר להגיד איפה הגלוסקמה נמצאה אי אפשר ליצור קשר בין החפץ לבין האנשים שאליהם הוא נקשר, אמר ל"ניוזוויק" ברוס צ'ילטון, פרופ' למדע הדתות מבארד קולג' בניו יורק.

חוקרים סבורים שעד שהם לא יוכלו לבדוק את האתר שבו נמצאה הגלוסקמה, הקשר שלה עם ישו ההיסטורי ישאר ספקולטיווי במידה ניכרת. "כשמשהו מופיע משום מקום ואנחנו לא יודעים מאין זה הגיע, יש כל מיני אפשרויות", אמר ל"גארדיין" פרופ' גלן שוורץ מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס. "או שזה לא עתיק, או שזה עתיק אבל שונה מאוחר יותר".

"מאוד מפתה לחשוב שזה אותנטי", אומר פרופ' ישראל לוין מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, "יש לכך סבירות גבוהה, אבל יש לי כמה הסתייגויות, אחת מהן היא העובדה שהגלוסקמה לא נמצאה בחפירה מבוקרת אלא נקנתה אצל סוחר עתיקות והשאלה היא אם היה מקום לזיוף".

המתקפה החריפה ביותר על האותנטיות של הגלוסקמה הגיעה מצידו של פרופ' רוברט אייזנמן, מומחה לדתות המזרח התיכון ולארכיאולוגיה, מנהל המכון ללימודי המקורות היהודים-נוצרים באוניברסיטת קליפורניה ומחבר ספר על יעקב, אחיו של ישו. שעות אחדות אחרי ההודעה על גילוי הגלוסקמה הוא יצא בהתקפה חריפה. לערוץ דיסקברי הוא אמר שלדעתו מדובר בזיוף, שכן הכתב שעל הגלוסקמה מושלם מדי. לשיקגו טריביון אמר שיעקב, אחי ישו, המכונה בעולם האנגלו-סקסי "ג'יימס", היה אדם ידוע בזמנו ש"לא היה מזוהה כאחיו של ישו".

ל"לוס אנג'לס טיימס" כתב אייזנמן שבאותה תקופה השאלה לא היתה אם לישו יש אח אלא אם לאח יש ישו. "למה אני חושב שהתגלית מעוררת חשד? לבד מהעובדה שהיא הופיעה בפתאומיות, אין שום אישור למקור שלה, לא ידוע היכן היא נמצאה והיכן היא היתה כל השנים האלה... אין שום בעיה להשיג גלוסקמאות מהתקופה הזאת. הן נמצאות בשפע באזור ירושלים... מדוע למר טוען שהכתובת החרוטה היא משנת 63'? מפני שהוא יודע מההיסטוריון היהודי בן המאה הראשונה, יוספוס, שג'יימס מת בשנת 62'. הנקודה החזקה ביותר בטיעוני האותנטיות היא הפטינה, השכבה המכסה את הארון, שעל פי חוקרים ישראלים נראית הומוגנית. ובכל זאת, האותיות נראות ברורות באופן בלתי רגיל ולא נראה שהן ניזוקו במהלך השנים. התנגדותי העיקרית לגלוסקמה היא אופי הכתובת, ואני אומר את זה כמי שרוצה שהממצא יהיה אמיתי, מישהו שרוצה שישכנעו אותו. אני רוצה שימצאו את מקום קבורתו של ישו. אבל הארון הזה יותר מדי מושלם, וזה מהווה סימן אזהרה בבדיקה של אמיתות עתיקות. הכתובת לא מכוונת לקהל עתיק שיודע מיהו ג'יימס, אלא לקהל מודרני. אם הכתובת היתה אומרת יעקב בנו של יוסף, היא היתה יכולה לעבור את המסדר. אולם מקורות עתיקים אינם אומרים במדויק מי היה אביו של יעקב. אם הכתובת היתה אומרת יעקב בנו של קלופאס הייתי קופץ משמחה, אבל יוסף? זה מה שציבור מודרני היה מצפה, לא קהל עתיק". לגבי המלים "אחיו של ישו" טוען אייזנמן שאף מקור עתיק לא מכנה כך את ג'יימס. "כך מכנים אותו המקורות המודרנים". בעת העתיקה, טוען אייזנמן, ג'יימס כונה ג'יימס הצדיק, או ג'יימס אחיו של האלוהי. "לזהות אותו לא רק על ידי אביו אלא גם על ידי אחיו, זה לא מוכר בגלוסקמאות ונראה כמכוון אלינו. לזה אני מתכוון שהמבנה יותר מדי מושלם. זה פשוט לא מצלצל אמיתי".

בנוסף, כותב אייזנמן, המקורות העתיקים ידעו היכן ג'יימס נקבר. "אף אחד לא הזכיר גלוסקמה. התחבולנים היצירתיים שלנו כנראה מעולם לא קראו את המקורות האלה או כמה פרקים מעבר לפרקים הראשונים של ספרי".

עודד גולן לא מבין מה הוא רוצה מחייו: "אייזנמן הזה, לא שמעתי את שמו, אני לא מומחה לתחום הזה אבל בבא"ר מצוטט חוקר שאומר שזו היתה השפה באותה תקופה".

רשות העתיקות חוקרת

כמה שבועות לפני מסיבת העיתונאים בוושינגטון הגיע אמיר גנור, מנהל היחידה למניעת שוד עתיקות ברשות העתיקות, לביתו של עודד גולן בתל אביב. ברשות העתיקות עוקבים אחרי אוספי עתיקות פרטיים. בארץ יש כשלושים אספני עתיקות פרטיים גדולים, גולן נחשב לאחד הרצינים ביניהם. הוא אוסף בעיקר כלי חרס מהתקופה הישראלית-פלישתית. רובם ממוינים ומסודרים בארונות עם דלתות זכוכית בחדר האורחים. גולן לא הזכיר אף ברמז את הגלוסקמה שעליה הכתובת "יעקב בן יוסף אחי ישוע".

"הוא הסתיר את הגלוסקמה והראה לי 3,000 פרטים מסודרים במדפים כמו שצריך", אומר גנור. "לצפות ממני להכיר את כל הפריטים שלו זה לא ריאלי בכלל".

זמן קצר אחר כך ביקש גולן מרשות העתיקות אישור ליצוא זמני של שתי גלוסקמאות לשם הצגתן בכנס של חוקרי תנ"ך בקנדה. בבקשת היצוא הוא לא הזכיר את העובדה שעל אחת הגלוסקמאות חרוטה כתובת יוצאת דופן שתעורר, קרוב לוודאי, סערה בעולם הנוצרי. "לא בדקנו את העתיקה לפני שנתנו את האישור", אומר ד"ר עוזי דהרי, סגן מנכ"ל רשות העתיקות, "מפני שהוא ביקש אישור זמני. אנחנו בודקים את הפריט רק לפני שמבקשים אישור יצוא קבוע מהארץ כדי לוודא שלא מוציאים מכאן ממצא חשוב למורשת היהודית. גלוסקמאות יש לאלפים, זה לא דבר יוצא דופן".

"הבקשה שהגיעה אלינו היתה תמימה לחלוטין. להוציא את הפריט לכנס", אומר יהושע דורפמן, מנכ"ל רשות העתיקות. "זו פרקטיקה נהוגה ומקובלת. לא ייחסנו לזה שום משמעות. במהלך שגרתי מנהלת תחום אוצרות המדינה ברשות העתיקות אישרה את הבקשה".

נורות האזהרה נדלקו ברשות העתיקות רק יום אחד לפני מסיבת העיתונאים של בא"ר, כשמסי-אן-אן התקשרו וביקשו את תגובתם לממצא המרעיש. "עשינו קצת תחקיר בשוק והגענו לאספן", אומר גנור.

דהרי דיבר עם גולן בטלפון. "הוא אישר שהוא הבעלים של הגלוסקמה", אומר דהרי. עוד באותו ערב זומן לחקירה. "ניסינו לבסס חשד שהגלוסקמה היא עתיקה גנובה", אומר גנור. למעלה מ-90% מהעתיקות שמקורן בישראל הן עתיקות שנשדדו מ-30 אלף אתרים שונים בכל רחבי הארץ, רובם פרוצים ללא שמירה. כמעט מדי לילה נשדד אתר עתיקות. רק בשבוע שעבר הצליחו שישה שודדי עתיקות לחמוק מאנשי היחידה למניעת שוד עתיקות מאתר בצפון הארץ. "ברור לנו שגם הגלוסקמה נגנבה", אומר גנור, "השאלה היא רק מתי היא נגנבה - לפני 78' או אחרי שנת 78'".

השאלה הזו היא שאלת מפתח בסיפור. על פי חוק העתיקות עתיקה "שנתגלתה או נמצאה בישראל" אחרי שנת 78', מועד חקיקת החוק, היא "נכס המדינה". הרשל שאנקס, עורך בא"ר, שאינו מכיר את החוק הישראלי, טען במסיבת העיתונאים שהאספן האלמוני מישראל קנה את הגלוסקמה לפני 15 שנה. אם אכן הגלוסקמה נרכשה בשנת 87' היא שייכת למדינה ולא לגולן. לרשות העתיקות הגיעו שמועות שהגלוסקמה נרכשה לפני כמה חודשים ולא לפני 15 שנים כפי ששאנקס טען. בשבוע שעבר, בחנות העתיקות שלו במזרח ירושלים, אמר סוחר עתיקות ממשפחת קנדו, משפחה ידועה של סוחרי עתיקות מבית לחם, שהגלוסקמה הסתובבה בין סוחרי העתיקות לפני כמה חודשים. אספן ישראלי ידוע אומר שלפני שנה הוצעה לו הגלוסקמה על ידי סוחר עתיקות ממרכז הארץ. "בחרתי לא להתעסק עם זה", הוא אומר, "בשביל מה להסתבך, בשביל מה את כל כאב הראש הזה".

בחקירתו של גולן ניסו חוקרי רשות העתיקות לברר מתי, בדיוק, נרכשה הגלוסקמה. גולן טען ששאנקס טעה וסיפר לחוקריו שהוא קנה את הגלוסקמה לפני 35 שנים, סמוך למלחמת ששת הימים. גולן היה אז נער בן 16. "הוא מכיר את החוק יותר טוב ממני", אומר גנור, "הבן אדם דיקלם גרסה שתואמת את החוק. הוא אמר שזה נמצא אצלו 35 שנה ועכשיו אני צריך להוכיח שזה לא כך".

איך תוכיח?

"התצלום של הגלוסקמה הופץ בכל העולם. בתחום של העתיקות כולם מסוכסכים עם כולם, אז בחקירה חכמה זה יצוץ מתישהו. מהניסיון שלנו זה תמיד צץ. אני משוכנע שמי שמכר לו יצוץ פתאום, כי הוא בוודאי כועס עליו ומרגיש שהוא סידר אותו".

ביום שני השבוע אמר גולן שהוא קנה את הגלוסקמה לפני 32 שנה, בתחילת שנות ה-70. "אני לא זוכר מתי בדיוק, זה נקנה בירושלים, הרבה שנים הוא היה בבית של הורי וב-15 השנים האחרונות זה נמצא בדירה הנוכחית שלי ומכאן הבלבול".

גם זהותו של המוכר לא ידועה. במסיבת העיתונאים אמר שאנקס שהגלוסקמה נקנתה מסוחר עתיקות במזרח ירושלים. לדבריו, גולן שילם תמורתה סכום שנע בין 200 ל-700 דולר. הסוחר, על פי שאנקס, אמר לגולן שמקור הגלוסקמה מדרום להר הזיתים בירושלים. בחקירה אמר גולן שהוא אינו זוכר ממי קנה אותה. "עבר זמן רב, הייתי אז נער צעיר", הוא אמר לחוקריו, "אתם לא מצפים ממני שאזכור ממי קניתי את כל אחד מהפריטים שלי".

בשוק רווחות שמועות שקנית את זה רק לפני חודשיים.

"תפתחי את האינטרנט ותראי עוד מאתיים שמועות אחרות. זה ענף שיש בו הרבה אינטרסנטים וקנאות, באופן טבעי תגלית כזאת יוצרת קנאות בין הסוחרים לאספנים, אז אומרים דברים שהם קשקוש בלבוש".

בכל מקרה ברור שזה הגיע משוד עתיקות ולא מחפירה מסודרת.

"אני קניתי את זה מסוחר מורשה".

למרות הספקות ולמרות העובדה שגם אחרי החקירה הארוכה לא שוכנעו ברשות העתיקות במהימנות תשובותיו של גולן, לא בוטל רשיון היצוא הזמני שנתנו לו, וכך התאפשרה הוצאת הגלוסקמה מישראל. "אם לא היינו מאפשרים לו להוציא את הגלוסקמה היו חושבים בעולם שאנחנו מסתירים משהו", אומר גנור.

במסיבת העיתונאים בוושינגטון נאמר שהגלוסקמה נמצאת במקום סודי. באותו זמן היא היתה ארוזה במחסנים של חברת משלוחים. גולן לא דיווח לרשות העתיקות היכן היא נמצאת. ברשות העתיקות היו בטוחים בשבוע שעבר שהגלוסקמה עדיין בחברת המשלוחים בישראל, אך באותו זמן הגלוסקמה היתה בדרכה לטורונטו. במהלך כנס שייערך שם תוצג הגלוסקמה לפני 8,000 חוקרי תנ"ך מכל העולם. למר ירצה על הגלוסקמה. גולן לא ישתתף.

עתיד הגלוסקמה

ברשות העתיקות אומרים שגולן רצה לקבל אישור ייצוא לשתי תקופות של ארבעה חודשים כל אחת. ברשות נתנו לו אישור לתקופה אחת של ארבעה חודשים. כשהבינו את חשיבות הממצא דרשו ממנו לחתום על מסמך שבו הוא מבטיח שיחזיר את הגלוסקמה לארץ בחודש פברואר. גולן לא התבקש ולא נתן ערבויות כספיות. "קיבלנו מלה של בן אדם. גם שלו וגם של שאנקס, שהגלוסקמה תחזור לארץ", אומר דהרי. ברשות העתיקות מתכוונים לבדוק את הגלוסקמה בפברואר, כשתחזור לארץ", ואז נחליט מה לעשות".

אחת האפשרויות היא ששרת החינוך, השרה האחראית על רשות העתיקות, תכריז על הגלוסקמה כעל נכס לאומי. במקרה כזה לא יוכל גולן למכור את הגלוסקמה בחוץ לארץ וייאלץ להסתפק במחירים שיציעו לו מוזיאונים וסוחרים ישראלים. "אם הגלוסקמה לא תוכל להימכר בחוץ לארץ", אומר רוברט דויטש, "סביר להניח שמוזיאון ישראל או מוזיאון ארצות המקרא יגלו בה עניין, אבל אז מחירה עשוי לרדת ל-200 אלף דולר".

ברשות העתיקות אומרים שסביר להניח שהגלוסקמה לא תוכרז כנכס לאומי, מה שיאפשר לגולן למכור אותה לכל המרבה במחיר בחו"ל.

למרות שהאותנטיות של הגלוסקמה עדיין מוטלת בספק, כבר התחיל ויכוח על המקום הראוי להצגתה. נציגי בא"ר אמרו שלאספן אין שום כוונה להציג אותה בפומבי. לערוץ דיסקברי, שמכין כתבה גדולה על הגלוסקמה שתשודר בחג הפסחא הקרוב, אמר הכומר ג'רום מרפי אוקונר מהאקול ביבליק בירושלים שעל הגלוסקמה לשוב לנצרות. "זה בלתי נסבל שהגלוסקמה תשאר באוסף פרטי בישראל".

דודי מבורך, אוצר של התקופה הרומית ביזנטית במוזיאון ישראל: "הנסיבות שבהן מתרחש כל הדבר הזה הן מאוד לא נעימות, יש ממצא שלכאורה אין בעיה עם הכשרות שלו ועם חוק העתיקות אז למה הוא נדרש להליך כל כך חפוז של יציאה מהארץ? אם יש אספן שיש לו ממצא מהמעלה הראשונה, למה שהוא לא יראה אותו לקולגות בתוך המקצוע? מה החיפזון להוציא אותו בחשאי לחוץ לארץ? הנסיבות כולן מעידות על דברים לא בריאים, זה לא נשמע טוב. צריך גם לדעת שזה לא ממצא כל כך נדיר. יש הרבה מאוד גלוסקמאות עם המלה ישו. לנו במוזיאון יש ארבע גלוסקמאות כאלה".

סטיב אדלר סבור שצריך להציג את הגלוסקמה במוזיאון בישראל: "זה פריט היסטורי שימשוך הרבה תיירים ולכן זה צריך להיות מוצג במוזיאון. זה גם פריט שהבעלות עליו צריכה להיות של המדינה. אני בטוח שהאספן וכתב העת עשו הרבה תעמולה כדי שהמחיר של הפריט יעלה והאספן יוכל לבקש מחיר גבוה מהמוזיאון".

גם דורפמן, מנכ"ל רשות העתיקות, סבור שהגלוסקמה צריכה להישאר בישראל. "זה דבר שמושך תיירים מפני שיש סיפור ענק מסביב לכל זה. זה משהו שיצא מבטן האדמה וכמו שהמדינה שומרת על כל אוצרותיה גם זה צריך להישאר פה".

ובכל זאת נתת לו אישור יצוא זמני ואתה לא יכול להיות בטוח שהגלוסקמה תחזור לארץ.

"אם הוא לא יחזיר הוא יסתבך איתנו".

בכיר ברשות העתיקות אומר שלמעשה שום דבר לא יקרה אם גולן יפר את הבטחתו, לא יחזיר את הגלוסקמה וימכור אותה לכל המרבה במחיר בעולם הנוצרי. "אם נגרור אותו לבית משפט זה יימשך שנים ובסוף הוא ישלם קנס מזערי וישאר עם הגלוסקמה".

גולן, אם יתברר באופן סופי ומוחלט שהגלוסקמה שברשותך אמיתית, אתה לא חושב שפריט כזה צריך להיות בבעלות מדינת ישראל?

"אני לא מתכוון למכור למדינה. החשיבות של הפריט נובעת מרגשנות דתית. כרגע זה לא בראש המחשבות שלי. זה לא על הפרק". *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו