בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תיכוניסטיות, כדורגלניות, ומסכנין

קבוצת בנות סכנין אמנם ספגה 23 שערים בשני משחקיה הראשונים, אבל לאור העובדה שהשחקניות כולן תלמידות תיכון, המשפחות לא תמיד מאושרות מהעיסוק ואנשי הדת לוחצים, הן במגמת שיפור. כנגד כל הסיכויים

תגובות

כתבות ספורט שמוקדשות לקבוצות הפועלות ביישובים קטנים חייבות להיכתב ב'שטנץ' מסויים כדי לא לעייף את הקורא בשינויי סגנון פתאומיים. אחד הכללים גורס שרצוי לפתוח את הכתבה בתחנת הטוטו המקומית, כאשר ברצונך ללמוד על הלך הרוחות באותו יישוב. גם הכתבה הזאת תיפתח בתחנת טוטו - התחנה של חלאילה, מול בניין עיריית סכנין. קבוצה של מהמרים ישבה אתמול על הטפסים וריפדה בדמיונה את הדרך אל העושר. "אדוני טועה", אומר בחביבות הצעיר שמאחורי הדלפק, "אתה מתכוון לקבוצת בני סכנין, לא בנות סכנין". אחר כך כולם גירדו בראשם במבוכה - "לא שמענו על קבוצת בנות סכנין, תנסה בעירייה". אחרי מעט השתדלויות ניתן הכיוון הנכון - "סע אל האיצטדיון העירוני. זה לא שם. פנה ימינה וסע בשביל עד שתגיע".

וכך היה. באיצטדיון העירוני המגודר של סכנין פונים ימינה, נכנסים למטע זיתים, כביש עפר עם הרבה שלוליות מתפתל דרך מזבלה לא חוקית. גחון הרכב מגרד ראש ערוף של תיש שמישהו תקע משום מה בלב השביל, והנה, מעבר לפינה, באמצע שום מקום ניצב לו מגרש אימונים מוריק. קבוצה של בנות ביישניות בתלבושת בית ספר אחידה כחולה, ממתינות שהבעלים של מגרש האימונים יפתח להן את השער. "המגרש של סכנין עובר שיזרוע", מסביר חאמיד גנאים, מנהל מחלקת הספורט בעיריית סכנין שהוא גם המנהל של הקבוצה, "מגרש האימונים הוא מגרש פרטי של חקלאי שהפך אותו לעסק מכניס". כשהוא רואה שבני שיחו מתרשמים מציוץ הציפורים והנוף הגלילי המקסים הוא מוסיף עוד פרט של טריוויה היסטורית: "אנחנו עומדים באמצע שטח 'תשע', המפורסם שבגלל הוויכוח עליו החלו אירועי יום האדמה הראשון של המגזר הערבי".

ולפתע מחרידות את השקט צווחות מכיוון חדר ההלבשה המאולתר מאוד בו נבלעו הבנות והן פורצות החוצה בתלבושת כדורגל, אבל עם הנעליים ביד. "יש שם עכבר" רושפות חלק מהבנות בכעס ורק רנין זבידאת, שוערת הקבוצה, יוצאת לאט ומרגיעה את חברותיה: "הוא החבר שלנו, קמיע, בזכותו אולי נתחיל לנצח".

שני משחקים הספיקו בנות סכנין, כנראה הקבוצה היחידה על טהרת תלמידות תיכון, לשחק עד עכשיו בליגה הלאומית לכדורגל והן סובלות ממה שקרוי בענף יחס שערים שלילי. יחס שלילי מאוד אפילו: 23-0. איתרע מזלן ולפני שבועיים שיחקו את המשחק הראשון נגד מכבי חיפה שגם בליגת הנשים היא רמה בפני עצמה. רנין זבידאת המסכנה, עוד לא בת 16, הוציאה 17 כדורים מהרשת. "המאמן אמר לי שאני אספוג הרבה, אבל לא ידעתי שזה יהיה כל כך קשה. בכיתי קצת אחרי המשחק, אחרי הכל חלק מהשערים היו באשמתי". המשחק השני, בשבוע שעבר היה נגד קבוצה חזקה אחרת: אס"א ת"א. הפעם עמדו הבנות של המאמן כמאל גנאים יותר טוב על המגרש. רנין ספגה ארבעה שערים, עצרה הרבה בעיטות מסוכנות והוחלפה כדי לתת לשוערת השנייה נסיון. המשחק נגד אס"א הסתיים בתוצאה 6-0 לטובת המארחות. אבל רנין הותירה רושם מצויין על פרנסי הליגה והיא תהפוך כנראה לשוערת נבחרת הנערות של ישראל. היום אמורות בנות סכנין לשחק נגד מכבי חולון. המשחק יתקיים בעילוט ליד נצרת והסגל מקווה לתוצאה טובה.

האימון אתמול החל באחת בצהריים. המאמן גנאים מתחיל במתיחות ותרגילי גמישות והמנהל גנאים מסביר שיהיה היום אימון קל יחסית: "הבנות כולן מוסלמיות, ולכן מחויבות לצום ברמדאן. הן לא ישתו עד הערב. תוסיף את זה שאנחנו בתקופת מבחנים בבית הספר ושחלק מהבנות מסייעות למשפחות בתקופת מסיק הזיתים ותבין למה אין לנו היום סגל מלא ולמה לבנות קשה במשחקים". גנאים אומר שמי שמתלונן על עומס לשחקני כדורגל מקצוענים, שיסתכל בלוח המשחקים של בנות סכנין. הקבוצה משחקת גם בליגה הלאומית וגם בליגה של בתי הספר התיכוניים. ביום ראשון שעבר שיחקו הבנות בטורניר בבן שמן מול שני בתי ספר - שני משחקים של 50 דקות כל אחד. ביום שני נסעו לת"א לשחק 90 דקות מול אס"א ולזה צריך להוסיף רמדאן ומסיק זיתים. "ויש עוד משהו", מסביר גנאים, "חלק גדול מהקבוצה בלאומית מבוסס על תלמידות כיתה י'. אלו שיחקו בחטיבת ביניים על פי חוקי משחק אחרים - במשחקי שבע על שבע בחטיבה אין למשל את חוק הנבדל, ופתאום הן צריכות להתמודד חוקים חדשים מול שחקניות מקצועניות. זה לא קל". בליגת בתי הספר מצבה של בנות סכנין טוב יותר עם ארבעה נצחונות מחמישה משחקים.

קבוצת הבנות של סכנין נולדה לפני שלוש שנים כרעיון חברתי מהפכני של חאמיד גנאים. "קיבלנו מכתב מליגת בתי הספר עם הצעה להקים קבוצות בנות. אחרי שנה כבר היו לנו חמש קבוצות בחטיבות ביניים ותיכון - יותר מבכל יישוב אחר בארץ. היה לי קשה לשכנע בסכנין לאפשר לבנות לשחק. עד היום מכניסים לנו בדרשות במסגדים של העיר הטפות נגד בנות שמשחקות במכנסיים קצרים. אבל אני מאמין בתפיסת עולם על הקשר בין התפתחות חברתית וספורט. אשה ספורטאית תגדל ילדים ספורטאים או לפחות ספורטיווים. זה מפתח את הבנות חברתית, נותן להם ביטחון עצמי וכלים להתמודד עם העולם המודרני".

בשנה הראשונה של ליגת בתי הספר אמר זבידאת לבנות שהן יפסידו את כל המשחקים וכך היה. "אמרתי להן שלא אכפת לי, העיקר שניצור גרעין לעתיד". בשנה שעברה , מוקדם מהצפוי, הפכה קבוצת הבנות לטובה מאוד. "קבוצת התיכון, שעליה לא בנינו הגיעה לחצי גמר גביע המדינה בבתי ספר בכדורגל ולגמר בקט רגל. קבוצות הכדורגל של חטיבת הביניים התחרו ביניהן על האליפות - המשחק התקיים בסכנין וקבוצת בי"ס חטיבת ביניים א' זכתה באליפות כאשר קבוצת בי"ס חטיבת ביניים ב' היא סגניתה. זה הבסיס עליו בנוייה הקבוצה המשחקת בליגה הלאומית השנה - 18 שחקניות בכיתות י'-י"א ושחקנית אחת מכיתה י"ב. "אני יודע שנפסיד השנה", אומר גנאים, "אבל זה שוב יצירת גרעין. אני רוצה שספורט הנשים יתחזק במגזר הערבי".

בדרך למהפכה צריכות בנות סכנין לצלוח מכשולים, ראשית יש בעיה תקציבית. תקציב הקבוצה, 100 אלף שקל הוא על הנייר, כי העירייה עוד לא אישרה. קבוצת הגברים של בני סכנין, מקום שלישי בליגה לאומית, מתוקצבת ב-4.5 מיליון שקל. אחר כך יש התנגדות חברתית - אנשי הדת המוסלמים מתעבים כאמור את הרעיון שבנות משחקות בביגוד קצר, ההורים תומכים אבל כמעט בחוסר ברירה. "לא מגיעים כמעט הורים לעודד במשחקים וזה חסר", אומר גנאים. "אבא שלי התנגד שאשחק" אומרת השוערת רנין, "הייתי בת 13 כשהתחתלתי לפני כמעט שלוש שנים. אמא והאחים עמדו לצידי וזה עזר. אבל מה שעזר במיוחד היה שהוכחתי שאני טובה. חוץ מזה שאני בת הזקונים אז ידעתי שאקבל מה שאני רוצה". רנין מעריצה את שביט אלימלך מהפועל ת"א וגם את שוער הקבוצה המקומית יניב ווהבה. היא הולכת לכל משחק ומסתכלת 90 דקות רק על השוער, ללמוד על המיקום והטכניקה.

"כדי להגיע להישגים עם הבנות נצטרך להקדים את גיל האימון לכיתות היסוד", חולם חאמיד גנאים את העתיד והמאמן גנאים מחזק אותו: "בנות בגיל תיכון הן או חזקות עם מוטיווציה, אבל בלי טכניקה, או עם כשרון כדרור אבל בלי כוח. אלו דברים שצריך לאתר ולפתח בגיל צעיר יותר".

על מגרש האימונים שוכחות הבנות מהרמדאן ומשקיעות מאמץ בתיקולים וספרינטים. שחקנית בלונידינית גבוהה, בת לאב בן סכנין ואמא הולנדית מנסה בעיטה מקרוב מול השוערת רנין. האחרונה מזנקת לרגליה בלי היסוס. "היא אמיצה מאוד", מאשר בשביעות רצון המאמן. הוא שורק לסיום והבנות הולכות לכיוון המלתחה. בדרך הן מביטות מהופנטות בשחקני בני סכנין שעולים למגרש אחריהן. עולה שאהין, המשחקת כבלם אחורי של בנות סכנין מנשקת את התליון המוזהב על צווארה עם המספר 13, זה המספר שעל חולצתה וגם המספר שעל חולצתו של חלוץ בני סכנין סאמר מיעארי, שמתחמם על המגרש. עולה מגניבה לעברו מבט ביישני ומתנשמת בהערצה. אחרי הכל, למרות שהיא בליגה לאומית, היא רק בת 16.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו