בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

על הפרק, קו שני

טיפול מוקדם בדלקת מפרקים מקטין את הנזק לעצם ומסייע בשימור תפקודם של המפרקים

תגובות

הגישה הרפואית הנהוגה בעשור האחרון בטיפול בדלקת מפרקים, הכוללת טיפול תרופתי מוקדם במחלה, מפחיתה באופן ניכר את הנזק הנגרם לעצמות, משפרת את שימור התפקוד של המפרקים ומסייעת במניעת אי תפקוד שלהם.

חוקרים מאוניברסיטת לידס באנגליה, שבדקו את הגישה באופן מקיף, מצאו גם כי התועלת שבגילוי מוקדם של דלקת המפרקים ובטיפול בה בתרופות המשנות את מהלך המחלה ובתרופות ביולוגיות הפועלות על הגורם לדלקת, ברורה. הם השוו טיפולים אלה למקרים שבהם טופלה המחלה בשלבים הראשונים בתרופות לא סטרואידיות אנטי דלקתיות, הפועלות בעיקר לשיכוך כאבים ולהקלת הדלקת במפרק.

דלקת מפרקים היא מחלה כרונית, הפוקדת כ-1% מהאוכלוסייה. המחלה פוגעת במפרקים, גורמת להרס הרקמות ועשויה לגרום לנכות. המחלה פורצת בדרך כלל בגילאי 50-35 ובקרב נשים היא נפוצה פי שניים-שלושה יותר מאשר בגברים. הגורמים לדלקת מפרקים אינם ידועים. משערים כי המחלה נגרמת עקב שילוב בין כמה מחוללים סביבתיים כמו נגיפים או חיידקים לרקע הגנטי של החולים.

לדלקת מפרקים יכולים להתלוות תסמינים כלליים כמו עייפות, חום ואנמיה. עם התקדמות המחלה מופיעים נפיחות במפרקים, רגישות וכאב, נוקשות מפרקים בעיקר בבוקר וקשיי תנועה, נוקשות והיחלשות שרירים. המחלה באה לביטוי בדלקת כרונית של קרום הציפוי הפנימי של המפרק. הרקמה, המנסה להתמודד עם הדלקת, מתמלאת נוזלים ומותקפת בתאי דלקת. תאים אלה מפרישים חומרים ביולוגיים פעילים, שאחראים הן להמשך התהליך הדלקתי והן להיווצרות הנזק המבני ברקמת החיבור, בסחוס ובעצם הסמוכה. בשלבים מתקדמים עלול להיגרם נזק בלתי הפיך למפרק. לעתים נוצרים במפרק עיוותים קשים, הגורמים לדרגות שונות של נכות ומובילים אפילו למצבים סיעודיים.

בישראל יש כ-60 אלף חולי דלקת מפרקים. יותר ממחציתם סובלים מהמחלה עשר שנים ומעלה, אינם מסוגלים לעבוד ונאלצים לפרוש בגיל צעיר. לכן יש חשיבות רבה לגילוי מוקדם של המחלה.

פרופ' דן כספי מהמחלקה לראומטולוגיה במרכז הרפואי תל אביב, אומר כי בעבר היה נהוג לטפל בדלקת מפרקים באופן הדרגתי, בהתאם למהלך המחלה. תחילה קיבלו החולים בעיקר טיפולים לשיכוך כאבים ולהפחתת הדלקת (טיפולי קו ראשון). רק בשלבים מתקדמים יותר של המחלה עברו לשימוש בתרופות היכולות לשנות את מהלך המחלה (טיפולי קו שני). גישה טיפולית זו כונתה "מודל הפירמידה", משום שיש בה התקדמות הדרגתית מהקל אל הכבד.

כיום, אומר פרופ' כספי, ידוע כי הנזק הבלתי הפיך לעצם מתחיל מוקדם יותר מששיערו בעבר וכי הוא מתרחש כבר חודשים מספר אחרי פרוץ המחלה. הבנה זו הביאה לגיבוש גישה התומכת בשימוש בתרופות מהקו השני כבר בשלבים המוקדמים של המחלה. בגישה החדשה משולבות כמה תרופות יחדיו, כדי להביא לשליטה מהירה במחלה ולאפשר לחולים להמשיך ולתפקד היטב זמן רב יותר. תוצאות המחקר בלידס, אומר פרופ' כספי, מצדיקות את גישת הטיפול החדשה.

המחקר בדק גם את האפקטיוויות של הטיפול בתרופות ביולוגיות, שהן חידוש מהשנים האחרונות, במשולב עם תרופות אחרות מהקו השני. לדברי פרופ' כספי, התרופות הביולוגיות מהוות פריצת דרך והן אפקטיוויות גם בחולים שלא הגיבו לתרופות אחרות.

בניגוד לתרופות מסורתיות יותר, שמנגנוני הפעולה שלהן אינם ברורים לגמרי ויעילותן נמדדת על סמך תצפיות אמפיריות, התרופות הביולוגיות תוכננו בצורה יזומה כדי לפגוע בשלבים מסוימים של תהליך הדלקת. פרופ' כספי מתאר אותן כמעין "טילים מונחים", המכוונים למטרה ספציפית. תרופות מסוג זה, כמו רמיקייד או אנברל, הן נוגדן או קולטן שמתחבר אל מרכיב מרכזי בתהליך הדלקת, מנטרל אותו וכך מפחית את הדלקת.

לתרופות הביולוגיות כמה תופעות לוואי נדירות, אך חשובות. אחת מהן היא אלרגיה. לדברי פרופ' כספי, בעיה זו עשויה להיפתר עם המעבר העתידי לשימוש בתרופות ביולוגיות ממקור אנוש. כיום משתמשים בתרופות מהונדסות, המערבות חומרים אנושיים וחומרים מהחי, ולכן סובלים החולים מתגובות אלרגיות. כן נדרשת זהירות כשהחולה סובל ממחלה זיהומית מסוימת. אצל כמה חולים שטופלו בתרופות מסוג זה היתה התפרצות של שחפת סמויה, מכיוון שהתרופה הביולוגית משפיעה על הנוגדנים בגוף.

בשנים הקרובות צפוי כי התרופות הביולוגיות יהפכו לכלי העיקרי בטיפול במחלה, אבל פרופ' כספי מזכיר כי תרופות אלה קיימות זמן קצר ביותר ולכן זמן התצפית עליהן עדיין מועט מכדי להבין את מלוא השפעתן. בנוסף, התרופות המסורתיות יעילות מאוד בקרב אחוז ניכר של החולים. בגלל עלותן הגבוהה של התרופות הביולוגיות, מומלץ להתחיל בטיפול עם התרופות המסורתיות. חלק מהתרופות הביולוגיות נמצאות בסל הבריאות, אבל האישור לשימוש בהן ניתן רק לאחר שהטיפול בלפחות שלוש תרופות מסורתיות נכשל.

יש גם המציעים טיפול אלטרנטיווי בדלקות מפרקים. הטיפול מבוסס על חומצות שומן אומגה 3. במחקרים נמצא כי מחסור בחומצות שומן אומגה 3 משפיע על מחלות רבות הנפוצות בעולם המערבי, כמו מחלות לב, שבץ מוחי, מחלות מעיים ומחלות דלקתיות כמו דלקת מפרקים.

ד"ר דני קרת, מומחה לנטורופתיה ומרכז המגמה לנטורופתיה בבית הספר לרפואה משלימה במכללה למינהל בתל אביב, אומר כי חומצות השומן גורמות לדילול הדם ולהפחתה בייצור של מולקולות דלקתיות. הגוף משתמש בחומצות השומן בתהליך אנזימטי, כדי לייצר חומרים נוגדי דלקת וחומרים שהם בעלי השפעה על קרישת הדם והפחתת דלקת.

לדברי ד"ר קרת, המקורות העיקריים לאומגה 3, מלבד תוספי מזון, הם דגי ים צפוניים כמו סלמון וטונה וזרעי פשתן, שמן פשתן מכבישה קרה ועלים ירוקים.

פרופ' כספי טוען כי אין לצפות ששינוי תזונתי יביא למהפך במחלות ראומטיות. לדבריו, יש תוספי מזון בעלי ערך, אך אלה אינם מבריאים אלא גורמים להקלה בכאב בדומה לתרופות אנטי דלקתיות אחרות. לדבריו, אין מניעה לצרוך אומגה 3 יחד עם תרופות אחרות.

מחלת מפרקים נוספת שאינה דלקתית היא אוסטאוארטריתיס של הברך. המחלה היא תופעה שכיחה. כ-85% מהמבוגרים בגיל 75 ומעלה סובלים ממנה. גם מחלה זו שכיחה יותר בקרב נשים. הסיבות להתפתחותה הן חבלות קודמות, גורמים מטבוליים, גורמים גנטיים, השמנת יתר, שחיקת הברך עקב עומס יתר וכמובן - השפעות הגיל.

המחלה מאופיינת בשחיקת הסחוס בברך ובאיבוד תכונות ההחלקה של המשטחים המפרקיים. כתוצאה מכך סובל החולה מכאבי מפרקים, ממוגבלות בתנועה ומקשיי תפקוד שונים. בשוק יש כמה תכשירים, האמורים להקל על הסובלים מהמחלה. תכשירים אלה, וביניהם הפיתוח הישראלי ארטריז, מנסים לחקות את הנוזל הטבעי המצוי במפרק.

ד"ר גבי שטרן, מנהל יחידת השתלות מפרקים בבית החולים מאיר, אומר כי התכשירים מורכבים ממולקולת ענק הנקראת חומצה היאלורונית. מולקולה זו היא שמקנה לנוזל את צמיגותו ואת כושר הסיכה שלו. התכשיר מחקה את התפקיד הפיסיולוגי של הנוזל בפרק. הוא מקטין את החיכוך במפרק וכך מפחית את הכאב ומאפשר תפקוד טוב יותר. בטיפול ניתן התכשיר לחולה בשלוש זריקות, בהפרש של שבוע זו מזו.

לדברי ד"ר שטרן, תכשירים אלה משפיעים רק על 70%-60% מהמטופלים. טווח ההשפעה שלהם הוא חודשים ספורים עד שנה. פרופ' כספי כספי מציין כי בכמה מקרים השפעת החומר נמשכה גם אחרי שהוא כבר לא נוכח במפרק. תכשירים מסוג זה אינם כלולים בסל הבריאות ועלותם היא כ-1,000 שקל.

תכשירים אלה עלולים לגרום לאלרגיות, בעיקר מקומיות. לדברי ד"ר שטרן, היתרון בפיתוח הישראלי הוא שמדובר במוצר סינתטי לחלוטין, עובדה המפחיתה את האלרגיות לאפס. פרופ' כספי וד"ר שטרן מציינים כי התכשירים אינם יכולים לסייע במקרים של שחיקת סחוס חמורה, הדורשת ניתוח להחלפת מפרק הברך. טיפול בתכשיר יכול לדחות ניתוח כזה לפחות לתקופה מסוימת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו