בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העם מטומטם?

תגובות

היה זה עמרם מצנע, שחשף שלשום את אותה תמיהה העוברת כחוט השני בדבריהם של אנשי מפלגת העבודה והשמאל מאז המהפך של 77'. "אני לא מצליח לפענח את הצופן הגנטי של המצביע הישראלי", אמר. "אני רואה בטלוויזיה אשה ללא אוכל וללא עבודה המודיעה כי היא תצביע שרון". יצחק בן-אהרון, שמשח בשמן את ראשו של מצנע, אמר את זה אחרת: "צריך להחליף את העם". כלומר, העם אשם. שהרי למה, לכל הרוחות, חלק גדול מהציבור הישראלי מצביע "למי שדופק אותו"?

מאז מהפך 77' חלפו 26 שנים, אבל התמיהה נותרה בעינה. מצנע אינו מבין את מה שלא הבין בן-אהרון, ולכן מי שהוחלף הוא לא העם, אלא מפלגת העבודה, שוב ושוב.

ובאמת, השאלה מדוע המעמדות הנמוכים נוטים לרוב להצביע לימין היא שאלה ישנה נושנה. בכל מבוא לסוציולוגיה פוליטית ניתנות לה שתי תשובות עיקריות: האחת, המעמדות הנמוכים מצביעים בדרך כלל בעד מי שהיו רוצים להיות כמוהו. העם רוצה להיות קרוב לצלחת, והליכוד ב-20 השנים האחרונות נהפך למפלגת הג'ובים, מפלגת הפרוטקציה הלאומית.

ההסבר השני הוא המתאים ביותר למציאות הישראלית: אנשי השכבות הנמוכות, שניטלה מהם הרגשת הביטחון והשליטה בחייהם, שואבים משנאת הזר והאחר תחושת פיצוי על מעמדם. במציאות של מחסור ודלות נוח לחוש עליונות על פני מישהו אחר, ונוח להתכנס אל החמימות הלאומנית, המפצה לכאורה על חוסר האונים היום יומי.

זהו ההסבר הבהיר בפשטותו לתמיכת המעמדות הנמוכים בקולוניאליזם במדינות המערב ולעליית הימין באירופה במאה ה-20, כולל שנות ה-30 הנוראות. על פי הצופן הגנטי הישראלי, השליטה בפלשתינאים היא תחליף לחוסר השליטה האישי ומהווה את כרטיס הכניסה לקולקטיב הלאומי.

תנועות סוציאליסטיות באירופה יישמו את הלקח מהתובנות הללו באמצעות הקמת מדינת רווחה ורשת ביטחון חברתי, שימנעו את הצורך באשליית החמימות הלאומנית ותחושת הכוח שבשנאת הזר. התשובה של הלייבור הישראלי לתופעה הסוציולוגית הידועה הזאת היא חוסר הבנה והטחת האשמות צדקניות בעם, בבחינת "הציבור מטומטם, הציבור ישלם".

הציבור מטומטם? הציבור לא שכח את הזקנה במסדרון בבית החולים בנהריה, שרק לפני כשלוש שנים אהוד ברק נישא על גבה אל הזכייה בבחירות 99'. ברק נבחר, הזקנה נשכחה. למפלגת העבודה היו שנתיים שבהן ישבה בממשלת אחדות ויכלה לנהל מדיניות אחרת, הפונה אל אותה אשה ללא אוכל וללא עבודה - נניח, בתה של הזקנה במסדרון. אבל נציגיה לא ביקשו לעצמם תיקים חברתיים ולא הציגו אלטרנטיווה.

מצנע ובייגה שוחט, שתמכו ביציאת מפלגת העבודה מהממשלה, לא הציגו אלטרנטיווה ממשית גם בקמפיין הבחירות שלהם. מצנע בחר להימנע בהצבעה על התקציב שקיצץ עוד יותר בהבטחת ההכנסה ובסיוע לשכר דירה של אותה אשה, ושוחט בחר למחזר בתשדירים את הסיסמה השדופה "כסף לשכונות ולא להתנחלויות", הדומה מאוד לסיסמתו של יוסף לפיד "כסף למעמד הבינוני ולא לחרדים".

אלו סיסמאות כזב. מה שקובע את המדיניות הכלכלית אינו ההשקעה בשטחים, אלא בעיקר מדיניות הריבית, מסגרת התקציב, שיפוי המעסיקים, הטבות במיסוי, בנדל"ן וכו'. מאז 85', שנת ממשלת האחדות שמיר-פרס, הן הליכוד והן מפלגת העבודה רוחצות זאת את ידיה של זאת. התמוטטות מדינת הרווחה בתוך הקו הירוק היא מעשה ידי שתיהן.

ההבדל בין העבודה לליכוד הוא בכך, שהליכוד אינו מתיימר להיות מפלגה חברתית. נציגיו מדברים על "שלום וביטחון", כמו הימין האירופי, ומבטיחים אשליה של חלוקת רווחי המדיניות המרסנת עם העם. שר האוצר, סילבן שלום, הממשיך במדיניות פטרונו לשעבר יצחק מודעי המנוח ב-85', שבה החל הגידול באבטלה - אמר השנה את מה שאנשי מפלגת העבודה אומרים זה שנים: "הכלכלה תתאושש רק אחרי שייפתח מו"מ מדיני". כלומר, צריך לשבת ולחכות שמשהו יקרה "בחוץ" כדי שמשהו ישתנה "בפנים".

ומאחר שאין במפלגת העבודה מישהו שיציג מדיניות ריאלית של שינוי כלכלי וצדק חברתי, שהיא הדרך היחידה שבה אפשר לפוגג את האשליה שמפיח הימין - אין זה מפליא, שמצנע מיחזר, בדרכו שלו, את אותה אמירה של בן-אהרון מ-77'. רק חבל שאף אחד לא שאל אותו, למה בבחירה בין האינטרסים של אותה אשה ללא אוכל וללא עבודה לבין האינטרסים של גד זאבי או דב לאוטמן - הוא כבר הכריע. אי אפשר להיות נאמן גם לה וגם להם. מצנע עשה את הבחירה שלו. העם גם כן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו