בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שבחי מעוז

סיטי טאואר מתכונן למלחמה; ספרנים מסתגלים לשינויים

תגובות

איפה אתם במלחמה? אולי תקפצו לסיטי טאואר. יש נוף פנורמי מרהיב של גוש דן, יש ממ"דים, יש מערכת לטיהור אוויר, יש שירותים כימיים. חוויה.

ביום רביעי השבוע ערכו שם סיור מקדים, למטרות שיווק ופרסום. במעלית שהובילה ישירות לקומה 37 אמרה רחלי קלדרון, הקב"טית הראשית של המלון הרמת-גני, שלה נראה שלא יהיה כלום, אבל הרי לא לשם אמירות כאלה התכנסנו. כשהגיעה המעלית ליעדה, בגובה 150 מטרים, שלחו נשות יחסי הציבור הנמרצות את האורחים להשקיף מהחלונות הגדולים; ביום בהיר בטח רואים את נתניה או את דמשק או את בגדאד. אחרי שכולם גמרו להביע התפעלות ולתקתק במצלמות הם התכנסו סביב אריק סממה, המנכ"ל. הוא אמר שהוא מקווה שלא נזדקק וכו', כמובן, ואז התחיל לספר על יתרונות התצפית שבהנהלתו.

"זה אזור שליטה על כל גוש דן, אנחנו יושבים על כמה עורקי תחבורה, זה מיקום אסטרטגי, ואפשר יהיה לראות מגמות של תנועה ישר אם תהיה נפילה. יש כאן 400 מ"ר, וחמש מעליות שמובילות ישירות מהחניה לכאן". כן, הוא אומר, יש כבר התעניינות מצד ערוצי טלוויזיה זרים, "כמה חברות צרפתיות, פורטוגליות וקולומביאניות שרוצות לצלם מפה". ואחת מנשות יחסי הציבור הפטירה בהתפעלות ש"זה לא כמו בהילטון" - כי בדיוק באותו יום התפרסמה ב"ידיעות אחרונות" כתבה על ההכנות של המלון היריב למלחמה, מה שהפיח ביח"צניות של השרתון רוח קרב שלא היתה מביישת את זו של ג'ורג' בוש - "ששם נתנו לכל צוות צילום מטר וחצי ואסור להם לזוז ממנו".

אחרי שגמר לשבח את אתר הצילומים שבהנהלתו, החל סממה להפליג בשבחי המעוז בכלל: "המלון נבנה אחרי מלחמת המפרץ. הכל בתקן בי-500, כלומר, 50 ס"מ עובי של בטון מזוין, עמיד בפני ראש נפץ כימי וביולוגי. יש לנו פה 60 ממ"דים, שניים בכל קומה", ואז שוב חזר המשפט, "לא כמו בהילטון, ששם כולם ירוצו מכל הקומות לחדר אטום אחד. הממ"דים שלנו אטומים לחלוטין, ומכילים בין 10 ל-50 אנשים, עם מעברים בין הקומות, עם מזון, עם מים, תיכף תיכנסו ותראו איך שהם מדוגמים".

לפני שנכנסים לבדוק את מדוגמותם של הממ"דים יש עוד שתיים-שלוש שאלות: כמה אנשים כבר שכרו חדרים? "אין הרשמה מראש ואין מקדמה", ענה סממה, אבל הוסיף וסיפר ש"יש איש עסקים אחד שכבר הביע עניין לשכור קומה שלמה". כמה יעלה חדר במלחמה? "אין תעריף מיוחד למלחמה, אותם מחירים כמו לחדרים ביום רגיל". כמה? "בין 650 ל-850 שקל ללילה, כולל ארוחת בוקר, אבל ברור שאם אנשים נשארים פה לתקופה ארוכה נעשה להם מחיר מיוחד". מה, יהיו ארוחות בוקר? "בממ"דים יש מים ואספקה קשה, כלומר שימורים וקרקרים וכו', אבל מחסני המזון שלנו מלאים, יש לנו כאן מלאי של בשר קפוא וקמח ואורז ועוד כל מיני מוצרים שיספיקו לכמה שבועות", ענה מאיר בן ארי, מנהל התחזוקה.

עכשיו סוף סוף אפשר להיכנס לממ"ד. יש שם מזרנים על הרצפה, וטלוויזיה ופנס וטלפון, ושירותים כימיים ומקלחת, ומערכת סינון אוויר וקומקום חשמלי ושקיות של קפה ותה ועוגיות ושישיית מים מינרליים וניר טואלט וסולמות שמחברים בין הממ"דים בכל הקומות. ואם מכבים את האור כל השלטים זוהרים בחושך כפי שהדגימה הקב"טית קלדרון, אבל אין מה לפחד כי אם תהיה הפסקת חשמל הגנרטור יפעל, וגם הסיבים האופטיים, ויש גם ערכת החייאה ואלונקות וכיסאות גלגלים וכל אנשי הביטחון יודעים לספק עזרה ראשונה, אבל היא בטח לא תהיה נחוצה כי "בתוך החדרים האטומים האלה אפשר לשהות אפילו עד שלושה חודשים".

נשמע נחמד, אז תבואו, בטח, למה לא. אמנם יכול להיות שענת עצמון ודן תורג'מן, שגרים שם, כידוע לכל חובבי אופרות הסבון, לא יהיו בדיוק. אבל יגורו שם הרבה כתבי חוץ, תהיה אווירה בינלאומית כזאת, יפלו טילים, יהיה כיף.

הספרנים בחזית המידע

בקרוב ספרנים ייקראו מידענים, וזה עוד השינוי הקל שעומד להתרחש בחלל הספרייה. העולם שיציבות, שלווה, שמרנות וענייניות חרישית הן סימני ההיכר שלו עובר תהפוכות עצומות, כך התברר השבוע בכנס הספרנים השנתי שהתקיים במלון דייוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב.

הנה, לדוגמה, מחקר גדול מארצות הברית, שהציגה הפרופ' שפרה ברוכסון מאוניברסיטת בר אילן, גילה שש מגמות חדשות: ספרנים היום צריכים להתמודד עם נושאים כמו יצירת מידע ושיווקו, ארגון וניהול מידע, והחוקיות והאתיקה הקשורות בשימוש במידע; האינטרדיסציפלינריות חדרה גם לתחום הספרנות; בתי הספר לספרנות משקיעים היום משאבים כלכליים רבים ברכישה ובפיתוח של אמצעים טכנולוגיים ומחשבים; יש מגמה גוברת של התמחות בתחום מסוים של ספרנות, ובקרוב יהיו ספרנים לעניינים ספציפיים; היום יש מוסדות שמאפשרים למידת ספרנות מהבית; בעתיד אפשר יהיה לקבל תואר בספרנות במסגרת התארים המתקדמים בהיסטוריה, פסיכולוגיה או מינהל עסקים.

כשנשאלו ראשי החוג לספרנות כיצד הם משווקים את תוכניות הלימודים שלהם לסטודנטים, הם דיווחו כי הם מציינים את הכישורים האקדמיים, הטכנולוגיים, הכלכליים, והאפשרויות בשוק העבודה שהן מקנות לבוגריהן. איש כבר לא דיבר על האידיאולוגיה של אהבת הידע, הקריאה והספר.

אחרי שברוכסון גמרה את הרצאתה עלתה לבמה תלמידתה ג'ני ברונשטיין, שגם ערכה מחקר על עתיד הספרנות בקרב מנהלי ספריות ומרכזי מידע. מתברר ש-75% מהם סבורים שהמודל המסורתי של הספרייה לא יוחלף במודל וירטואלי; 87.5% סבורים שרצוי מאוד שספריות ימשיכו לתפקד בעיקר כמוזיאון לשימור "זיכרון החברה"; 75% סבורים שבעתיד ספרנים יעבדו מהבית, מה שזכה לתגובה "חס וחלילה" מן הקהל; 95% סבורים שהיום מידענים חייבים להיות אסרטיווים; 90% סבורים שהיום על הספרן לשווק את עצמו ואת הידע שברשותו, בארגון שבמרכזו יעמוד הצרכן או המשתמש ולא המידע.

שיווק, אסרטיוויות, אובדן האהבה למלה הכתובה? מה לכל אלה ולדמות הספרן שהכרנו בילדותנו, לאן העולם הזה הולך? "אנחנו מצויים בשינוי שסופו עדיין לא ידוע לנו", אמרה ברוכסון בתום הדיון. "בעולם האקדמי והעסקי הספרן ייהפך למידען שיצטרך להתמודד עם כמויות עצומות של ידע, ואני לא בטוחה שהוא יישאר בתפקידו המסורתי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו