בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בני לילית, לא עלפים

רות לבנית, מתרגמת "שר הטבעות", 2003-1917

תגובות

אביה של רות, בן ציון כ"ץ, פירסם בעיתונו הרדיקלי "הזמן", שהוציא בווילנה, "סקופים" מרעישים: את "בעיר ההריגה" של ביאליק, בעקבות הפוגרום בקישינב, ואת "הכרוז הוויבורגי" שבישר על מהפכת 1905. כ"ץ ואשתו שרה הרכבי, רופאת ילדים, עלו לארץ ב-1929. הוא כתב ב"הארץ", היה ממייסדי "הבוקר" והחזיק בתעודת העיתונאי מספר אחת בארץ ישראל. כצעירה בירושלים המנדטורית הוזמנה רות למפגש חשאי של חוג קומוניסטי, אך אף על פי שבהרצאה עצמה נרדמה, היא נישאה לימים למרצה, חנוך בז'וזה, חבר המפלגה הקומוניסטית הארצישראלית (פ.ק.פ), אשר עם קבוצתו "אמת" ניסה להוות אופוזיציה בתוך המפלגה. בעקבות שמו (עץ לבונה, בפולנית) אימצה את השם לבנית. היא התאלמנה בגיל צעיר, הרבתה לטייל בנופי ארץ ישראל, ובעיקר עסקה בכתיבה ובתרגום.

רות ספגה בבית הוריה את רוח המקורות היהודיים ואת ניחוח הספרות העברית העולמית. פעם נתן לה אביה במתנה את מילון גור, והיא קראה אותו בשקיקה מראשיתו ועד סופו. ב-1940 תירגמה בעבור ספריית פועלים את "אחי גיבורי התהילה" של הווארד פאסט. אחריו באו "ספרטקוס", אף הוא של פאסט, "מחניים" של פרנץ מולנר (עם שאול קנצלר), "רסמוס ובולע החרבות" של אסטריד לינדגרן ורבים אחרים. היא השתתפה בפרויקט "יחס" של בית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, וכתבה יחד עם פרופ' שמעון זקס ועדה ישי כמה חוברות לתלמיד, שנועדו להנחיל תרבות שיח בקרב הנוער.

באמצע שנות השבעים התגלגלה לידיה הטרילוגיה הפנטסטית של ג'.ר.ר טולקין, "שר הטבעות". היא הציעה לאוהד זמורה לתרגם אותה לעברית, ואכן ב-1979 ו-1980 יצאו שלושת הכרכים לאור ונהפכו לרבי מכר. דורות של צעירים נשבו בקסמו של טולקין, לא מעט בזכות שפתה העשירה של לבנית.

אולם ב-1998 יצא לאור נוסח חדש של הטרילוגיה: מתרגם ספרי המדע הבדיוני ד"ר עמנואל לוטם ערך ועידכן את תרגומה של לבנית והוסיף נספחים מקוריים, שלא תורגמו על ידה. כאן התלקחה בקרב הקהילה הטולקינאית העירנית "מלחמת תרגומים" סוערת, בעיקר באתרי האינטרנט. מצדדי התרגום של לבנית (ה"לבניתים"), אשר גדלו על ביטויים כמו "בני לילית" ו"גמדים", שפכו את זעמם על תחליפיו של לוטם: "עלפים" ו"גמדאים". הם שלחו עצומה לבית ההוצאה, בדרישה להוצאה מחודשת של הנוסח האהוב עליהם. לוטם עצמו מסרב באלגנטיות להטיל דופי בתרגומה של לבנית, אך תומכיו השיבו מלחמה שערה והאשימו את נוסח לבנית בהשמטות, בשיבושי שמות ובמפות פגומות. לבנית עקבה בעניין רב אחרי המלחמה. ימים אחדים לפני מותה נודע לה כי אוהד זמורה עומד להיפגש עם חסידיה כדי לדון בפתרון שיהיה מקובל עליהם. לדברי בת אחותה שאולה הייטנר, היא הלכה לעולמה עם חיוך על שפתיה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו