בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כי אם לידך המלאה, הפתוחה והגדושה

תגובות

ברכת המזון, הנאמרת כידוע בתום כל סעודה שנאכלה בה פת (אפילו כזית), מורכבת מארבע ברכות, שהשלישית בהן נקראת "ברכת (בונה) ירושלים". בברכה זו אנו מבקשים "...ונא אל תצריכנו ה' אלוהינו לא לידי מתנת בשר ודם ולא לידי הלוואתם, כי אם לידך המלאה, הפתוחה, הקדושה והרחבה..." הנוסח הזה לא הופיע תמיד בצורתו הנוכחית: ברכת המזון שבסדר התפילה של הרמב"ם קצרה ביותר והמשפט שלעיל כלל אינו מופיע בו. והוא הדין גם לגבי הנוסח בסידור ר' סעדיה גאון. גם המעיין בחילופי הנוסחאות של פסוק זה במאות האחרונות ימצא כאלה המרחיבות: "...אלא לידך הטובה, המלאה, העשירה, השבעה, הפתוחה והרחבה...", וכאלה המצמצמות: "...המלאה הרחבה והנוראה..."

המתבונן היטב בפסוק המקובל בימינו אינו יכול שלא לתמוה. הרצף יד (למעשה כף היד) ושמות התואר מציין כלי קיבול, מעין גורם משביר ומשביע. מה איפוא לקדושה בהקשר זה? יתר על כן: לו היה שם, במקור, "הקדושה", היינו מצפים לראות תואר זה בהתחלת האנומרציה, במקומו הטבעי, לפי חשיבותו, ולא "כאחד מן השורה". הווה אומר: "...לידך הקדושה: המלאה, הפתוחה והרחבה...".

מותר להניח שלא חילופי נוסח גרידא לפנינו, כי אם טעות שקל להבין את מקורה: "הגדושה" - המצטרפת יפה לאחיותיה: המלאה והרחבה - נתחלפה למדפיס ב"הקדושה". אין זה רעיון חדש. עיון בסידורים אחדים מהמאה ה-19 ומהתחלת המאה העשרים מספק לנו סימוכין להשערה זו. הסידור הנפוץ "אוצר תפלות", נוסח ספרד (וילנה תרע"ד) מביא "כי אם לידך המלאה, הפתוחה, הקדושה (נוסח אחר: הגדושה) והרחבה", ובהערות מוסבר: "...יש גורסין הגדשה והרחבה, מלשון התלמוד "למחוק לא יגדוש לגדוש לא ימחק..."; אבל לא מצאתי גרסא זו בשום סידור קדמון".

אף בסידור "הגיון לב" (קניגסברג, 1845) הנוסח הוא "כי אם לידך המלאה הפתוחה הקדושה (נ"א: הגדושה) והרחבה". אך בהערות הוא מרחיב: "...ובראבי"ה החדש (=הוא רבי אליקים בן יהודה המילזאהגי, אליקים גציל סמילד או מהלזק) דף כו (צ"ל: כז), כתיב שאפשר שהנוסחה הישרה היא המלאה הפתוחה הגדושה והרחבה כי אין לומר לפי צחות לשון הקודש 'הקדושה' באמצע...". ספר ערוך השולחן לר' י"מ אפשטיין (וורשא תרס"ט), מביא בפרק "הלכות ברכת המזון", סימן קפח: "...ויש סידורים שבמקום 'הקדושה' כתוב 'הגדושה', כלומר לשון גודש, שנותן כביכול יד מליאה עם גודש..." לצערנו הוא אינו נוקב בשמות (וכן מקום ושנת הדפסתם) של סידורים אלה.

ואילו "ספר לחם רב" (השלם) לר"מ ראזענבוים (ירושלים, תשל"ד), עמ' תקט"ז, מעיר: "וצ"ב (צריך ביאור) מה ענין קריאת ידו של הקב"ה וב"ש (הקדוש ברוך הוא וברוך שמו) ידו הקדושה..." והוא ממשיך "שמעתי... שהגאון הצדיק מאנטיניא היה בווארמס וראה סידורו של רש"י, והיה כתוב בו: "מידך המלאה והגדושה" בג', והוא מובן יותר...". דא עקא: סידור רש"י היחיד שבידנו (ההדירו ר' שלמה באבער על פי כתבי יד, ברלין 1911) אינו סידור תפילה ממש, כי אם סדר מנהגים ודיני תפילה, כמה מהם בחתימת רש"י וכמה מהם מתלמידיו בשם רבם. אשר לסידור המוזכר ב"ספר לחם רב", יש מפקפקים בעצם קיומו, ויש סוברים שאבד. ואם במנהגים עסקינן נזכיר גם את ספר "ויעש אברהם" (לודז תרצ"ו), הכולל נוסח התפילה ומנהגים שנהג האדמו"ר רבינו אברהם אבד"ק טשעכנוב: "המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה - יש כאן תימה למה אומרין הקדושה בין הפתוחה ובין הרחבה... וצריך לומר הגדושה...".

כדי לא להלאות את הקוראים נסיים רשימת סימוכין קצרה זו בברכון מלפני 400 שנה - "סדר ברכת המזון" (ויניציאה שס"ג) המביא אמנם את הנוסח השגור "כי אם לידך המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה", אך שתי המלים האחרונות מסומנות בעיגול; ובשולי הגיליון הוא מעיר: מהרר"י אש(כנזי) ל"ג (=לא גרס) לומר ב' תיבות אלו. הווה אומר, מהרר"י אש(כנזי), הוא אשכנזי רבי יצחק (=האר"י, כינויו של רבי יצחק לוריא) לא נהג לומר שתי התיבות המסומנות בעיגול. האם סבר שהתיבה "הקדושה" אינה במקומה אך חשש להוציאה ולכן הוסיף לה את רעותה "הרחבה"?

מהמובא לעיל למדנו שהיו שגרסו - בדחילו ורחימו אמנם - "הגדושה" במקום "הקדושה" (אך לא העזו לשנות את הנוסח הקבוע), והיו כאלה שניסו להתעלם מהבעיה (של lese-majeste) ופשוט ויתרו על שתי המלים האחרונות. עוד דרך לפתרון הדילמה אנו מוצאים בברכת המזון שב"הגדה של פסח" (אופנבך, 1722): "כי אם לידך המלאה הפתוחה הקדושה (באותיות קטנות) והרחבה...".

אך האם יש בידנו מסורת כתובה שבה התיבה "הגדושה" מככבת ללא "צרתה" ובלי הערת סוגריים כ"נוסח אחר"? הרב מנחם גוטמן ז"ל, שהעיד על עצמו שהוא נכד ונין של הבעל שם טוב, סיפר לי: "לרבינו הבעש"ט היה סידור כתוב על קלף, שכתב לו גיסו רבי גרשון מקיטוב. הסידור התגלגל מיד ליד והגיע גם לרב צבי יחזקאל (מיכלזאהן) מפלונסק, שסיפר לאבי (הרב מיאסי, רומניה) שבברכת המזון כתוב 'לידך המלאה והגדושה'. ואמנם אבי וגם רבנים אחרים, שבאו לראות את הסידור (כל החפץ בכך היה צריך קודם לטבול במקווה) סיפרו שזהו הנוסח שבסידור. לימים נמכר הסידור לאדמו"ר הגדול רבי יוסף יצחק שניאורסון מלובביץ' והוא נמצא עתה בידי האדמו"ר מנחם מנדל בברוקלין". עד כאן דברי הרב גוטמן.

ושוב חזרנו לטיעון המוכר: "יש אומרים ש...", "היו שראו ש..." ועוד. ועדיין אין בידנו "עדות קבילה" - מישהו שחי עמנו ואשר במו עיניו ראה את הברכה ויכול לאמת את הנוסח "הגדושה". אין צריך להדגיש כאן את חשיבות הימצאותו של נוסח כזה בסידור (ועוד על קלף) שנכתב במיוחד לבעל שם טוב, מחולל תנועת החסידות. פניתי איפוא לאדמו"ר מברוקלין בבקשה להעניק לי את צילום הדף שבו מופיע חלק זה של ברכת המזון, ואף להרשות לנו לפרסמו בקונטרס בהוצאת האקדמיה ללשון העברית. נקפו ימים - ותשובה אין. על פניותי הטלפוניות נעניתי שהרבי עומד להשיב לי על מכתבי, ואף את התצלום אקבל. ושוב עברו ימים. בצר לי (בית הדפוס לחץ: איפה ההוכחה שהבטחת לקוראים?) טלפנתי שוב והסברתי את דחיפות העניין.

לא עברו יומיים ועל דלתי הקישו שני אנשי חב"ד (שעתה זה הגיעו מניו יורק) ומסרו לי את התצלום, שעד לימינו לא שזפתו עין הדפוס. והרי הוא לפניכם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו