בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דרוש סוני שיעי ממוצא כורדי ערבי

האמריקאים, הרוצים להציב בראש עיראק מנהיג מוסלמי-סוני בן 80, שבעבר דווקא תמך בחום בסיפוחה של כוויית לעיראק, עומדים להכניס עצמם לסיר מבעבע של שנאות ונקמות. זמניותו של "הכיבוש הזמני" עלולה להתברר להם כמתעתעת

תגובות

"מי שעוזר לפגוע במוסלמי ייכתב על מצחו ביום הדין כי הוא ויתר על רחמי האל". העוזרים לפגוע במוסלמי הם "אלה הכורתים ברית עם השטן הגדול". זה איננו חלק מדו-שיח בין חכמי דת איראניים, אלא התבטאותו של אופוזיציונר עיראקי, חבר בארגון שיעי קטן, שאמר את הדברים בעימות טלוויזיוני שהתקיים השבוע בתחנת "אל-ג'זירה".

הדובר ביקש להדגיש את ההתנגדות העיראקית למה שהוא מכנה "הגמוניה אמריקאית, שתשתלט על עיראק בעקבות המלחמה". כמה שעות לפני העימות הזה הודיעו סטודנטים כורדים מאוניברסיטת "סלאח א-דין", בעיר באותו השם בצפון עיראק, כי הם מתכוונים להקים שרשרת אנושית כהגנה מפני פלישה טורקית למובלעת הכורדית.

באותו היום גם נמסר מפיו של הד"ר עדנאן פצ'אצ'י, התקווה החדשה-הישנה של הממשל האמריקאי, כי הוא איננו מתכוון להשתתף בגוף המייעץ שנבחר בשבת בכנס האופוזיציה באוניברסיטת סלאח א-דין; נציג אופוזיציה אחר קבע כי "אזרחי עיראק לא יוכלו לקבל באהבה את הכוחות האמריקאיים לאחר שיופגזו בפצצות 'חכמות' ויהרגו אלפים מבניהם"; ומנהיג הפלג הכורדי הגדול, מסעוד ברזאני, דיווח בכעס כי נציגו של הנשיא בוש, זלמאי חליל זאד, הודיע כי הממשל מתנגד להקמת ממשלה זמנית על ידי האופוזיציה. הסיבה, אמר ברזאני, היא "שאיננו בשלים עדיין להנהגה".

כאשר אלה תגובותיהם של מי שאמורים להיות לצד האמריקאים במלחמה, מותר לתהות כיצד הממשל האמריקאי מתכוון לנהל את עיראק לאחר כיבושה, ומי ישתתף בממשלה החדשה. "מספר התוכניות שיש לממשל הוא כמספר הפקידים שמנהלים את המערכה נגד עיראק", אומר גורם בקונגרס האמריקאי. "במחלקת המדינה יש לפחות חמש תוכניות, לפנטגון יש תוכניות משלו, בבית הלבן מסתובבים כמה רעיונות ובכל משרדי הייעוץ החיצוני ומכוני המחקר זוהי עונת המכירות".

משיחות עם כמה מהיועצים שטוענים למידע על הלוך הרוח בממשל, נראה כי בשלב הראשון - שיימשך כ-18 חודשים - הגנרל טומי פרנקס ינהל את ענייניה של עיראק. לצדו יוקם מינהל אזרחי, כנראה בראשות הגנרל לשעבר ג'יי גארנר, שהיה ממונה על תוכניות הסיוע לכורדים לאחר מלחמת המפרץ הראשונה. על גארנר יוטל להקים מינהלה שתישען על פקידים עיראקים. אלה יעברו סינון קפדני כדי לוודא שלא ביצעו פשעים בתקופת סדאם חוסיין. תוקם "חברה לאומית עיראקית", שתקבל לידיה את ניהול משאבי הנפט, כולל שיקום תחנות הקידוח, הצנרת ודרכי האספקה, וייעשה מאמץ גדול לפרק את האזרחים העיראקים מנשקם.

תימנע מעורבות איראנית בענייני עיראק ולא יהיה שינוי במבנה ובתפקידים הפוליטיים של הכורדים. לאופוזיציה העיראקית לא יהיה תפקיד רשמי וחבריה יצטרכו להתמודד על תפקידים שלטוניים בבחירות דמוקרטיות שתכין מינהלת הכיבוש.

לכאורה תוכנית בנויה לתלפיות. למעשה שום דבר עדיין לא ברור בה. אחת הדוגמאות הבולטות לבלבול שמלווה את היום שאחרי המלחמה היא הפנייה שנעשתה לפני כעשרה ימים אל הד"ר עדנאן פצ'אצ'י כדי שייקח חלק בפעילות האופוזיציה ואולי אף יהיה המנהיג האזרחי הראשון שאחרי תקופת סדאם חוסיין. מעין חמיד קרזאי העיראקי.

פצ'אצ'י איננו דמות אלמונית בעיראק. הוא היה שר החוץ בין השנים 1967-1965 ושגריר עיראק באו"ם בין השנים 1965-1959 ו-1969-1967. בשנים האחרונות הוא יועצו של שליט איחוד הנסיכויות, המדינה שבה הוא מתגורר כעת. פצ'אצ'י, בן 80, מציב שתי בעיות מהותיות: הוא מוסלמי סוני, כלומר בן המיעוט העיראקי, ומשנתו הפוליטית איננה שונה בעיקרה מזו של סדאם חוסיין.

בספר זיכרונות שפירסם בשנת 1991 תחת הכותרת "קולה של עיראק באו"ם" כתב פצ'אצ'י, בין היתר, כי "מאז שאני יכול לזכור את עצמי שאלת פלשתין תפסה מקום חשוב בחיי. בשנת 1930 בילינו בלבנון ואבי נסע לירושלים כדי להעיד בפני ועדת החקירה הבריטית. כששאלתי אותו לאן הוא נוסע הוא השיב לי שהבריטים עוזרים ליהודים לקחת את פלשתין ולגרש את תושביה הערבים. אי הצדק הבסיסי היה ברור כשמש, והיום, אחרי שישים שנה, אינני יכול לקבל אותו". במקום אחר בספר הוא מספר כיצד ליווה את הנשיא העיראקי, עבד אל-רחמן עארף, לביקור ממלכתי בכוויית. "הייתי ידוע בזכות עמדתי התקיפה בעניין תביעתה של עיראק על כוויית והתנגדותי לקבלתה כחברה באו"ם... כוויית איננה יותר מאשר מחוז עיראקי, עיר קטנה לחוף הים".

פצ'אצ'י הסביר לפני כמה ימים כי איננו חושב כך עוד, לאחרי שעיראק הכירה רשמית בגבולותיה של כוויית. בכל הנוגע לישראל לא שינה את עמדותיו. אבל בשנת 1992 איש לא בדק בציציותיו של פצ'אצ'י. גם לא מרטין אינדיק, לשעבר עוזר שר החוץ האמריקאי לענייני המזרח התיכון, שכיהן כשגריר בישראל כאשר נפגש עם פצ'אצ'י. הוא ראה בו מועמד ראוי להנהיג את האופוזיציה ה"חלופית". חלופית, משום שבתקופת הנשיא קלינטון התגבש הזלזול העמוק בקונגרס הלאומי העיראקי בראשות אחמד צ'לבי. ארגון זה זכה דווקא למעמד קדושה בתקופת הנשיא בוש האב, שקבע כי כל מי שרוצה לפעול כאופוזיציה לממשל העיראקי ולזכות בסיוע אמריקאי חייב להצטרף לארגונו של צ'לבי. ממשל קלינטון קיווה לקיים את המהפך בעזרת פצ'אצ'י, שהקים מסגרת ארגונית בשם "המגמה המרכזית-הדמוקרטית", שדוברה היה רסאן אל-עטייה.

נגד עטייה הוציא הממשל העיראקי פסק דין מוות, משום שנפגש עם ישראלים בכנס בקהיר באוגוסט 2000. חשיבות ארגונו של פצ'אצ'י פחתה לאחר שג'ורג' בוש הבן נבחר לנשיא וקרנו של הקונגרס הלאומי העיראקי של צ'לבי עלתה. כך הסתבר לאנשי האופוזיציה העיראקית שלכל נשיא אמריקאי יש ארגון עיראקי "משלו".

נציגים של כוויית, אשר הצטרפה השבוע לקריאה לסלק את סדאם חוסיין מהשלטון, כבר הזהירו את הממשל האמריקאי מפני הכוונה למנות את פצ'אצ'י, בטענה שמדינתם לא תוכל להסכים שבראש עיראק יעמוד מי שקבע בעבר שכוויית היא חלק מעיראק. פצ'אצ'י עצמו הכריז כי אינו רואה עצמו אחד מששת חברי "ועדת המעקב והייעוץ", שהוקמה על ידי האופוזיציה השבוע, משום ש"ההרכב שלה איננו עושה צדק למאזן הכוחות בעיראק".

"מאזן הכוחות" הוא ביטוי חשוב, שילווה את הכיבוש האמריקאי מיומו הראשון. ההיגיון המקובל מבחין בין שלושה מוקדי כוח עיקריים בעיראק: סונים, שיעים וכורדים. קיימת גם אפשרות גיאוגרפית נוחה לחלק את עיראק למחוז שיעי בדרום, מחוז סוני במרכז ומחוז כורדי בצפון.

למעשה זאת חלוקה מטעה, שעלולה להכשיל את מי שחוזה כיבוש קל ומהיר וייצוב משטר דמוקרטי בעיראק. כ-75% מכ-23 מיליון אזרחי עיראק הם ערבים, כ-20% כורדים, וכ-5% הם טורקמנים, אשורים ושאר בני מיעוטים אתניים.

כ-65% הם שיעים וכ-35% הם סונים. אך חלוקות אלה אינן יחידות. ישנם אנשי עיר, ואנשי כפר, ובני שבטים שמהווים גוף אתני נפרד. בתוך הערים ישנם בני המעמד הגבוה ובני המעמד הנמוך, שהפער ביניהם והשנאה שבאה אתו היא לעתים קשה יותר מן הפערים האתניים.

קבוצות האוכלוסייה השונות, הן בחלוקה האתנית והן בחלוקה הדתית, אינן הומוגניות. בעוד הפלגנות הכורדית היא עניין מוכר, שכבר הביא למלחמות אזרחים ולשיתוף פעולה עם איראן או עיראק, בהתאם למצב, פחות מוכרת הפלגנות השיעית. די לשפוט לפי מבנה ארגוני האופוזיציה כדי להבין את הסבך שאליו יכניס עצמו הממשל האמריקאי.

מול אחמד צ'לבי, השיעי-החילוני, עומדים הארגונים השיעיים-הדתיים, או מפלגת האופוזיציה הקומוניסטית-השיעית ומולה ארגון הדעווא השיעי-הדתי. גם התפישה המקובלת, ולפיה השיעים הם "גיס חמישי" איראני איננה מדויקת. זאת התפישה שבגללה הממשל האמריקאי חדל מתמיכה במרי השיעי בשנת 1991.

בעיראק יש מרכז שיעי מפואר. בעיר נג'ף צמחו מלומדי השיעה החשובים, עד שהאפילה עליה העיר קום באיראן כמרכז חשוב יותר. בין חכמי ההלכה השיעים מנג'ף לאלה האיראנים התגלעו מחלוקת עמוקות בשאלות תיאולוגיות ופוליטיות.

מהבחינה הפוליטית אין לראות בכל השיעים אויבי סדאם חוסיין. חלק גדול מהם תמכו בו במלחמת איראן-עיראק. מאוחר יותר הצליח סדאם לרכוש את לבם של חלק מהשיעים, כשהעניק להם משרות ממשלתיות רבות, הקצאות כספיות והיתרים לחזור ולקיים את מנהגיהם הדתיים. זאת הוא עשה בזמן שרצח את מנהיגיהם. בעיראק אפילו הופצה שמועה שעודאי, בנו של סדאם, עבר לזרם השיעי כדי לקרב את הציבור השיעי לשלטון. לעומת זאת, פליטים עיראקים-שיעים שברחו לאיראן עדיין לא זכו למעמד חוקי מלא ואינם רשאים לעסוק באיראן בשורה ארוכה של מקצועות.

מעבר לחלוקה האתנית-הדתית והחברתית-הכלכלית יצטרכו מפקדי הכיבוש האמריקאים להקפיד במיוחד על החלוקה המסובכת ביותר, בין מי ששיתף פעולה עם שלטונו של סדאם חוסיין לבין מי שסבל ממנו. פעילים כורדים וגולים מעיראק סבורים כי זו הסכנה המוחשית ביותר שמאיימת על כל שלטון שיחליף את סדאם חוסיין, בין שיהיה זה שלטון אמריקאי או מקומי. "אל תצפו לפיוס לאומי נוסח דרום אפריקה", אומר גולה עיראקי שמתגורר בלונדון, "זו תהיה חגיגה של נקמות, שפיכות דמים, חיסול חשבונות וסידור ההיסטוריה. מיליונים ירצו להחזיר לעצמם את 20 השנים האבודות מאז מלחמת איראן- עיראק ועד לכיבוש האמריקאי. ואילו מאות אלפים ירצו לשמור את מה שהשיגו בימי סדאם. בכל משפחה היה מישהו שנפגע, ובכל משפחה יש מישהו שנהנה מן השלטון. תראו מה קורה בכוויית, שבה עדיין לא התגברו על המחלוקת בין אלה שברחו בזמן המלחמה לאלה שנשארו וסבלו מן הכיבוש העיראקי. שם מדובר בסך הכל בחצי שנה, ואילו בעיראק החשבונות ארוכים מאוד, ומתחילים במחלוקות היסטוריות".

על רקע הציפייה האמריקאית שאיש עסקים סוני בן שמונים יוכל לאחד את השורות העיראקיות ולבנות ממשל אזרחי, מוטב להתייחס ברצינות להערכתו של איש ממשל טורקי, הסבור כי הצבא האמריקאי לא יוכל לצאת כעבור שנה וחצי מעיראק. "זהו כיבוש לשנים", הוא קובע, "ומכאן החרדה הערבית מכך שעיראק תיהפך לאי של פורענות אזורית ושאיש לא יוכל למנוע השתלטות כורדית על חלקים ממנה. קשה לנו להאמין שארצות הברית תרצה או תוכל להשליט סדר במדינה לאורך זמן".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו