בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הלווה הגדול הראשון שהבנקים נאלצו להודות במצבו

גד זאבי אחראי לכינוס הנכסים הגדול בתולדות מערכת הבנקאות: 20% מניות בזק אותן רכש באשראי בנקאי של 730 מיליון דולר הועברו לכונס נכסים, לא לפני שהבנקים הפרישו לחובות מסופקים מאות מיליוני שקלים בגין העסקה; גם עסקים אחרים שלו, ובהם בתי הזיקוק בפורטו ריקו, חייבו את הבנקים הגדולים לבצע הפרשות ענק; כעת מנסים הבנקים לממש מכל הבא ליד. כתבה שנייה בסדרה

תגובות

"במקרים רבים דרישות שונות, הגם שמובטחות על ידי לקוחות, אינן מתקיימות מסיבות שונות, לעתים אפילו בתואנה של "מה, לי אתה לא מאמין?", והבנק ממשיך ומממן אותם אם הוא משתכנע שאין בכך כדי להגדיל את הסיכון העסקי של העסקה" - במלים אלה תיאר יו"ר הבנק הבינלאומי, שלמה פיוטרקובסקי, את יחסם של הבנקים ללווים הגדולים, כשנשאל על ידי חוקרי המשטרה לגבי מקור ההון העצמי שהציג גד זאבי לצורך רכישת 20% ממניות בזק. העסקה התממשה לבסוף והבנקים העניקו לזאבי הלוואות בסכום של כ-730 מיליון דולר. כיום, כשמניית בזק נסחרת בשווי הנמוך בעשרות אחוזים משוויה בעת ביצוע העסקה, ולאחר שזאבי לא עמד בהחזר ההלוואה, מצויות המניות בידי כונס נכסים - בכינוס הנכסים הגדול בתולדות המשק.

מדוע, מכל הלווים הגדולים במשק, זאבי הוא הראשון שנפל? הרי חוסנו הפיננסי אינו נמוך משל לווים אחרים שעדיין לא נפלו. יתירה מכך; מבחינה כלכלית מצבה של בזק טוב בהרבה ממצבן של חברות רבות אחרות. התשובה נעוצה, לדעת בנקאים רבים, ברמות המחירים הגבוהות בהן רכש זאבי חברות רבות - כמו כלל סחר, יפנאוטו, וכמובן בזק - וגם בתרבות ניהול בעייתית. במקרה של בזק קיים גם פן פלילי. איש העסקים מיכאל צ'רנוי סיפק לזאבי את המימון לעסקה, מתוך ידיעה ברורה שהוא עצמו לא יקבל אישור לרכוש את בזק.

עסקת בזק וקריסתה הפכו את איש העסקים החיפני לאדם המסוקר ביותר בעיתונות הכלכלית בישראל בשנתיים האחרונות. ואולם למרות כל מה שנכתב עליו, הוא עדיין נתפס כאיש מסתורין שהתמונה המלאה לגבי הרכב עסקיו ומקורות כספו והיקפם לא התבררו לגמרי. קריסת עסקת בזק הביאה לפתיחת תיבת פנדורה בכל הנוגע לזאבי. בכל כמה שבועות מתגלה חוב נוסף שלו למערכת הבנקאות הישראלית, בעקבות תביעות לפירוק החברות שבבעלותו שמגישים הבנקים השונים.

זאבי נחשף לציבור הרחב בעקבות רכישת קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים במאי 2000, תמורת 3 מיליון שקל, אך היה מוכר היטב למגזר העסקי הרבה קודם לכן. רכישת הקבוצה נעשתה לאחר העסקה לרכישת 20% ממניות בזק באמצעות הלוואה של כ-730 מיליון דולר מקונסורטיום של הבנקים בישראל.

את התפירה הפיננסית של רכישת מניות בזק עבור זאבי ביצע מנכ"ל הבנק הבינלאומי באותה עת, שלמה פיוטרקובסקי, ידיד של זאבי. מבחינת חלוקת האשראי הוביל בנק הפועלים את העסקה, כשנתן את חלק הארי בהלוואה - 31%. בנק לאומי מימן 24% מהעסקה, הבנק הבינלאומי תרם כ-16%, דיסקונט ומרכנתיל נתנו 15%, המזרחי - 10% ובנק אגוד - 4%.

למרות הנטיה לשייך את כישלון ההלוואה לפיוטרקובסקי, המציאות מורכבת יותר. רבים מאלה שאישרו את ההלוואה ידעו מיהו גד זאבי. המפקח על הבנקים ב-92-'87', אמנון גולדשמידט, שבאותה תקופה לא אישר לזאבי את רכישת בנק הספנות, כיהן בעת מתן האשראי - ומכהן גם כיום - כסמנכ"ל בכיר וראש החטיבה הפיננסית בבנק דיסקונט; המפקח על הבנקים ב-98-'92', זאב אבלס, שלא אישר לזאבי את רכישת בנק המזרחי, שימש יו"ר בנק אגוד כשאושר מתן האשראי לזאבי; איתן רף, יו"ר בנק לאומי - המממן השני בגודלו - שימש בתחילת שנות ה-90 מנהל עסקיו של זאבי בישראל. במערכת הבנקאות לא יכולים כיום לומר שלא ידעו במי מדובר.

את התאבון הגדול שלו לאשראי בנקאי פיתוח זאבי באמצע שנות ה-90', והעסקה הגדולה המשמעותית שלו היתה בסוף 97', כשרכש את חברת כלל סחר והפך אותה לזאבי אחזקות. החברה נרכשה בהלוואה של כ-660 מיליון שקל, כ-130 מיליון דולר. ככל הידוע, את מרבית המימון קיבל זאבי מהבנק הבינלאומי, שהחל אז לשתף עמו פעולה. זאבי מיהר לרכוש את מניות הציבור בחברה ומחק אותה מהבורסה.

כדור השלג שהביא את עסקיו של זאבי אל פתחם של בתי המשפט החל להתגלגל לפני כשנה, כשבנק אגוד הגיש בקשת פירוק נגד חברת זאבי אחזקות. אגוד דרש מזאבי להחזיר חוב של כ-8 מיליון שקל ומשלא נענה ביקש לפרק את אחזקותיה העיקריות של החברה, בהן חברת המחשוב מלם, שחובה לבנקים מוערך בכ-40 מיליון שקל בהלוואות לתקופות של 5-4 שנים; חברת זאבי מחשבים, שכיום מחזיקה בחברת טלנולדג'; 24% מאייס קנה ובנה, ו-28% בזכיינית ערוץ 2 קשת.

בנק אגוד, למרות היותו בנק קטן, החליט ללכת נגד הזרם. הבנק ניצל את העובדה שפירוקה של זאבי אחזקות אינו משרת את האינטרסים של הפועלים או הבינלאומי - המעוניינים בהמשך קיומה כדי לשרת את החוב של זאבי כלפיהם - ולפיכך נכנעו הבנקים הגדולים וקנו ממנו את החוב הצנוע.

במקביל התגלתה פרשייה נוספת; חלק ניכר מהקריירה העסקית שלו שהה זאבי בחו"ל, עד שחזר לישראל בתחילת שנות ה-90. בסוף יוני 99' הוא חזר להשקיע בחו"ל ורכש באמצעות זאבי אחזקות, יחד עם חברת כנפיים, 75% ממניותיה של חברת בלקן אייר מידי ממשלת בולגריה, תמורת 150 אלף דולר. זאבי התחייב להשקיע בחברה כ-30 מיליון דולר בתוך 10 שנים.

זאבי אחזקות וכנפיים השקיעו בחברה כ-100 מיליון שקל עד דצמבר 2000, אך קשיים פיננסיים לא איפשרו השקעה נוספת וכנפיים מכרה את חלקה בעסקה. בין זאבי לממשלת בולגריה התגלעו סכסוכים משפטיים, ובמקביל הגיעה בלקן אייר לפירוק עקב חדלות פירעון. זאבי אחזקות נאלצה לבצע הפרשה על מלוא השקעתה בחברה, בסכום של 110 מיליון שקל, ואיבדה את השליטה בה.

קבוצה נוספת בה מחזיק זאבי, נוסף על זאבי אחזקות, היא מירג', שאף אותה מחק מהבורסה לפני כשנה. הדו"ח האחרון שהוציאה מירג' דיווח על הרבעון השלישי של 2001, בו הפסידה החברה 23 מיליון שקל, בעיקר עקב הוצאות מימון בהיקף של כ-28 מיליון שקל באותו רבעון - לעומת הכנסות מימון של כ-300 אלף שקל ברבעון השלישי ב-2000. על פי הדו"ח היתה מצבת החובות של החברה לבנקים ולבעלי איגרות החוב כ-640 מיליון שקל. המימון הבנקאי לרכישת החברות של הקבוצה מוערך ב-350 מיליון שקל.

החברות בהן מחזיקה מירג' הן מהטובות בקבוצת זאבי. החברה מחזיקה ב-100% בחברת ערתג - המפעילה בית דיור מוגן לאוכלוסייה המבוגרת בשם מגדלי אלישע בחיפה, ושומרת על תזרים מזומנים חיובי. כמו כן מחזיקה הקבוצה בחברת יבוא הרכב יפנאוטו, המוערכת בכ-50 מיליון דולר, וכן בשטחי נדל"ן שונים. לטענת רשות ניירות ערך, מירג' היתה מעורבת בעסקות בעלי עניין בסכומים של כ-50 מיליון שקל, עם זאבי וחברות בבעלותו, ללא אישור בעלי המניות.

בעקבות העסקות הרבות בהן היתה מירג' מעורבת, דרשה רשות ני"ע מקבוצת זאבי לחשוף את הדו"חות של החברה האם של מירג', גלקסו שירותים. קבוצת זאבי התנגדה ובמקביל הוציאה חברת סנואי ישראל - שבבעלות סנואי ריבר שבשליטת זאבי - הצעת רכש למניות החברה שבידי הציבור והחברה נמחקה מהבורסה.

אך בכך לא מסתיימות ההסתבכויות של זאבי עם מערכת הבנקאות הישראלית; לפני כחודש, בעקבות תביעה שהגיש הבנק הבינלאומי נגד זאבי, התברר כי לזאבי חובות נוספים למערכת. על פי התביעה חייבת חברת שיווק הנפט אינפקוס 21 מיליון דולר לבינלאומי. מקורות בענף הבנקאות אומרים כי בנוסף חייבת החברה כ-28 מיליון דולר לבנק דיסקונט וכ-25 מיליון דולר לבנק קרדי-סוויס - 74 מיליון דולר בסך הכל. החברה משווקת בעיקר נפט שמפיקים בתי הזיקוק של זאבי בפורטו ריקו. חובם של בתי הזיקוק מוערך בכ-200 מיליון דולר - ככל הנראה הרוב לבנקים לא ישראליים.

חובות בהיקף של מיליארד דולר

חובו הכולל של זאבי לבנקים בישראל מוערך כיום ב-1-0.9 מיליארד דולר - כ-660 מיליון דולר בגין רכישת מניות בזק ועוד כ-330-250 מיליון דולר בגין הקבוצות מירג' וזאבי אחזקות וחברות בחו"ל. עם זאת שהבנקים מסכימים כי כשלו במרבית המקרים בהם נתנו אשראי לזאבי, הם חלוקים לגבי אופן הטיפול הראוי בקבוצה והסיכוי לגבות ממנה את החובות. על פי ההערכות, מערכת הבנקאות בישראל כבר הפרישה כ-200 מיליון דולר בגין האשראים שניתנו לזאבי - 120 מיליון דולר בגין בזק וכ-100-80 מיליון דולר בגין שאר החברות.

בנובמבר 2002 מינה בית המשפט המחוזי בתל אביב את עו"ד אלקס הרטמן לכונס נכסים למניותיו של זאבי בחברת בזק, לאחר שלא עמד בהחזרי ההלוואה. בעקבות מאבק משפטי ממושך מחזיקים כיום הבנקים במניות החברה. אם לא יממשו עד יוני 2003 את המניות ייאלצו הבנקים לבצע הפרשות נוספות לחובות מסופקים, עקב הירידה הנוספת בשוויה של בזק.

הבנקים חלוקים ביניהם בהערכת יכולתו של זאבי לעמוד בהתחייבויותיו. בדיסקונט, למשל, לא מרוצים מהתנהלותו וסבורים שהוא מושך זמן ובמקביל מושך כסף מהחברות שבבעלותו. דיסקונט - שקיבל החלטה אסטרטגית להחזיר כל שקל שקיבל זאבי - מנהל נגדו מאבק משפטי במטרה לקבל את כספו בחזרה.

בבנק הבינלאומי, שבמשך תקופה ארוכה הלך לקראת זאבי, מתחילים לאבד את הסבלנות ולפני חודשים ספורים הגיש נגדו הבנק תביעה בגין חובותיה של אינפקוס. בבנק הפועלים ובלאומי מודעים לפוטנציאל שבנכסיה הטובים של הקבוצה וככל הנראה מצליחים למשוך מהם את תשלומי הריבית. יצרני המזומנים העיקריים של קבוצת זאבי הם נכסיו בחיפה; הגראנד קניון, הנחשב לאחד הקניונים המצליחים בישראל, מזרים לקופת הקבוצה מזומנים. עם זאת, גם הוא נקלע באחרונה לקשיים והודיע שאינו מסוגל לשלם ריבית לבעלי איגרות החוב שלו.

גם חברת ערתג שומרת על תזרים מזומנים חיובי. עם זאת, המדובר בחברות פרטיות ולכן קשה לאמוד את הרווחיות שלהן, ואולם מקורות בבנקים טוענים כי מדובר בחברות רווחיות וכי באמצעותן מחזיר זאבי את ההלוואות שנטל.

חברה חשובה נוספת שהבנקים תולים בה תקוות היא חברת ד.ע - דירות עלית. החברה פועלת בחיפה ומעורבת בכמה פרויקטים של נדל"ן שעתידים לקום בשנים הקרובות. בין השאר מדובר בפרויקט נדל"ן יוקרתי ליד האוניברסיטה וכן בפרויקט של 800 יחידות דיור בבניין בן 48 קומות. הפרויקט אמנם חורג מתוכנית המתאר השכונתית, אך הוא קיבל את אישורו של ראש עיריית חיפה לשעבר, עמרם מצנע. אם הפרויקט ייצא לפועל עשויה החברה להיות מקור איתן לתזרים מזומנים חיובי. הבנקים מזהים את נקודת התורפה ומאיימים בפירוקה אחת לכמה זמן, כדי לדחוק בזאבי להחזיר את חובותיו.

חברה נוספת מקבוצת מירג' שמספקת הכנסות לקבוצה היא יבואנית סובארו לישראל, יפנאוטו. בענף אומרים כי מצבה של החברה הפרטית אינו טוב במיוחד. עם זאת נראה כי מדובר בחברה שלדעת קבוצת זאבי תוכל בעתיד להמשיך ולשרת את תזרים המזומנים החיובי של הקבוצה. שוויה של החברה הוערך לפני כמה חודשים ב-50 מיליון דולר, ואולם לחברה אחזקות נדל"ניות רבות שערכן ירד בשנה האחרונה.

בבנקים אומרים שגם החברות מלם (מהמובילות בתחומה), אייס וקשת הן מקור לתזרים מזומנים חיובי שמשרת את החוב של זאבי למערכת הבנקאות. מדובר בחברות יציבות המחלקות דיווידנדים, ומערכת הבנקאות סומכת ידיה עליהן כמקור לכיסוי החוב העצום.

מכירת חיסול

ואולם המקור העיקרי של זאבי להחזרת חובותיו לבנקים היא התמורה על מכירת נכסיו. בשנה וחצי האחרונות - מאז נקלעה קבוצתו לקשיים - החל זאבי בסדרת מכירות של חברות, גם כאלה שנרכשו בתקופות השיא שלו. בספטמבר 2001 מכר זאבי את חברת ג'ון ברייס (חברה בת של מלם מקבוצת זאבי אחזקות) תמורת 15 מיליון שקל. ברייס נמכרה לפי שווי של 30 מיליון שקל, כשנסחרה בבורסה בשווי של 18 מיליון שקל.

בינואר 2002 ביצע זאבי עסקה נוספת בתחום ההיי-טק; חברת סימטרון (חברה בת של זאבי מחשבים - 64%), הפועלת בשוק התיב"מ - תכנון ייצור באמצעות מחשב - נמכרה לקבוצה הכוללת את חברת ההשקעות קונרס מקבוצת פועלים השקעות ואת חברת ההשקעות DBSI. זאבי קיבל תמורת אחזקותיו בסימטרון כ-10 מיליון דולר, לפי שווי חברה של 15 מיליון דולר. בפברואר 2002 נסחרה החברה לפי שווי של 10 מיליון דולר.

באפריל 2002 נמכרו מניותיה של זאבי אחזקות בחברת טרנס כלל (39%). החברה, העוסקת באספקת שירותי עמילות מכס ושילוח בינלאומי, נמכרה לפי שווי של 65 מיליון שקל והזרימה לזאבי כ-25 מיליון שקל. עד היום איבדה החברה כשני שליש מערכה. זאבי אף מכר את אחזקותיו (6.8%) בחברת בית גאון אחזקות, תמורת 15 מיליון שקל.

עסקות אלה מעידות כי זאבי נותר איש עסקים ממולח שאינו אומר נואש; גם כאשר הוא מקבל הצעות לרכישת החברות הרווחיות שבבעלותו או בהחזקתו הוא לא ממהר להיענות ומקפיד לדרוש מחיר מלא - אף שהוא זקוק למזומנים, כדי להחזיר את חובותיו לבנקים. באחרונה הביעו כמה גופים ישראליים עניין ברכישת אחזקותיו של זאבי בחברת אייס (24%). על פי ההערכות ידרוש זאבי 34 מיליון דולר תמורת המכירה.

בבנקים סבורים כיום כי עסקים חדשים הם כבר לא יעשו עם זאבי, אך עם זאת מאמינים שבהדרגה יקבלו בחזרה את הלוואותיהם, גם מבלי לפעול לפירוק החברות של זאבי. ולראיה, באחרונה ניגש זאבי למכרז להקמת מסוף המטענים בנתב"ג.

בבנקים סבורים כי ייתכן שזאבי עושה שימוש אחר עם הכסף שאינו מחזיר להם. למשל, חברת מלם שבבעלות זאבי אחזקות הודיעה ביוני 2002 על עסקה עם בעל השליטה בה - גד זאבי. על פי הודעת החברה יקבל זאבי תמורת העסקתו כיו"ר הדירקטוריון עשרת אלפים דולר לחודש. במקביל הופחתו דמי הניהול שמשלמת מלם לזאבי אחזקות ב-200 אלף שקל לשנה.

ועדת הביקורת ודירקטוריון מלם כתבו בנימוקיהם לאישור העסקה כי הגדלת מעורבותו של זאבי "תאיץ את תהליכי ההתייעלות ומיקוד האסטרטגיה של החברה. ניסיונו העסקי וקשריו של זאבי בישראל ובעולם יסייעו לחברה להגיע לרווחיות ויציבות". בבנקים היו מאושרים אם הסכום היה נכנס לחשבון החובה של קבוצת זאבי ולא לכיסו הפרטי.

באחרונה הועלה חשד ולפיו חלק מהמימון הנוסף שקיבל זאבי לרכישת מניות בזק - המימון ניתן בשני חלקים, כאשר החלק השני כלל כ-90 מיליון דולר - עשה דרכו חזרה לצ'רנוי. העניין עדיין מצוי בהליכי חקירה. כיום זאבי כבר לא מחזיק בבית"ר ירושלים וגם לא במניות בזק. השאלה שנותרה פתוחה היא כמה זמן יוכל להמשיך ולהחזיק את שאר החברות באימפריה שבנה..



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו